פתגמים 20:1 יין לועג ומשקה חזק משתולל וכל מי שולל. בכך אינו חכם. 20:2 יראת מלך כשאגת אריה המרגיז אותו. כעס חוטא לנפשו שלו. 20:3 כבוד הוא לאדם לחדול מריב, אבל כל שוטה יהיה. התערבות. 20:4 העצל לא יחרוש בגלל הקור; לפיכך יתחנן בקציר, ואין להם כלום. 20:5 עצה בלב האדם כמים עמוקים; אלא איש של ההבנה תוציא אותו החוצה. 20:6 רוב בני האדם יכריזו כל איש על טובו, אבל איש נאמן מי יכול למצוא 20:7 צדיק מהלך בשלמותו יתברכו בניו אחר כך אוֹתוֹ. 20:8 מלך היושב על כסא הדין מפזר כל רע. עם העיניים שלו. 20:9 מי יכול לומר, נקייתי את לבי, טהורי מחטאתי? 20:10 משקלות צוללים ומדות צוללים, שניהם תועבה כאחד ליהוה. 20:11 גם ילד נודע במעשיו אם מלאכתו טהורה, וכן אם זה נכון. 20:12 את האוזן השומעת ואת העין הרואה עשה יהוה את שניהם אוֹתָם. 20:13 אל תאהב לישון פן תבוא לעוני; פקח את עיניך ואתה יסתפק בלחם. 20:14 אֵין אֵין אֵין, אָמַר הַקּוֹנָה; בדרך, אז הוא מתגאה. 20:15 יש זהב והמון אבני אודם אבל שפתי דעת תכשיט יקר. 20:16 קח את בגדו הבטח לזר וקבל עליו משכון לאישה מוזרה. 20:17 לחם מרמה מתוק לאדם; אבל אחר כך יהיה פיו מלא בחצץ. 20:18 כל תכלית נקבעה בעצה ובעצה טובה תעשה מלחמה. 20:19 ההולך כדבור מגלה סודות על כן תתערב לא עם המחנף בשפתיו. 20:20 מי שמקלל את אביו או את אמו, תכבה מנורה חושך מעורפל. 20:21 ירושה אפשר לקבל בחיפזון בראשית; אלא הסוף ממנו לא יתברך. 20:22 אל תאמר אני אחזיר רעה; אֲבָל חִכָּה לַיהוָה וְהוּא יִהְיֶה להציל אותך. 20:23 משקולות צוללות תועבה ליהוה; ואיזון כוזב הוא לא טוב. 20:24 מהלכי האדם מ-יהוה; כיצד יכול אדם להבין את דרכו שלו? 20:25 מלכודת היא לאיש האכל את הקדוש ואחריו נשבע לבצע בירור. 20:26 מלך חכם מפזר רשעים והגלגל עליהם. 20:27 רוח האדם נר יהוה חוקר את כל הפנימיות חלקים מהבטן. 20:28 רחמים ואמת שומרים את המלך וכסאו נשמר ברחמים. 20:29 תפארת הצעירים כוחם ויופי הזקנים הראש האפור. 20:30 תכלת של פצע מנקה את הרע: כך פסים בפנים. חלקים מהבטן.