פתגמים
20:1 יין לועג ומשקה חזק משתולל וכל מי שולל.
בכך אינו חכם.
20:2 יראת מלך כשאגת אריה המרגיז אותו.
כעס חוטא לנפשו שלו.
20:3 כבוד הוא לאדם לחדול מריב, אבל כל שוטה יהיה.
התערבות.
20:4 העצל לא יחרוש בגלל הקור; לפיכך יתחנן
בקציר, ואין להם כלום.
20:5 עצה בלב האדם כמים עמוקים; אלא איש של
ההבנה תוציא אותו החוצה.
20:6 רוב בני האדם יכריזו כל איש על טובו, אבל איש נאמן
מי יכול למצוא
20:7 צדיק מהלך בשלמותו יתברכו בניו אחר כך
אוֹתוֹ.
20:8 מלך היושב על כסא הדין מפזר כל רע.
עם העיניים שלו.
20:9 מי יכול לומר, נקייתי את לבי, טהורי מחטאתי?
20:10 משקלות צוללים ומדות צוללים, שניהם תועבה כאחד
ליהוה.
20:11 גם ילד נודע במעשיו אם מלאכתו טהורה, וכן
אם זה נכון.
20:12 את האוזן השומעת ואת העין הרואה עשה יהוה את שניהם
אוֹתָם.
20:13 אל תאהב לישון פן תבוא לעוני; פקח את עיניך ואתה
יסתפק בלחם.
20:14 אֵין אֵין אֵין, אָמַר הַקּוֹנָה;
בדרך, אז הוא מתגאה.
20:15 יש זהב והמון אבני אודם אבל שפתי דעת
תכשיט יקר.
20:16 קח את בגדו הבטח לזר וקבל עליו משכון
לאישה מוזרה.
20:17 לחם מרמה מתוק לאדם; אבל אחר כך יהיה פיו
מלא בחצץ.
20:18 כל תכלית נקבעה בעצה ובעצה טובה תעשה מלחמה.
20:19 ההולך כדבור מגלה סודות על כן תתערב
לא עם המחנף בשפתיו.
20:20 מי שמקלל את אביו או את אמו, תכבה מנורה
חושך מעורפל.
20:21 ירושה אפשר לקבל בחיפזון בראשית; אלא הסוף
ממנו לא יתברך.
20:22 אל תאמר אני אחזיר רעה; אֲבָל חִכָּה לַיהוָה וְהוּא יִהְיֶה
להציל אותך.
20:23 משקולות צוללות תועבה ליהוה; ואיזון כוזב הוא
לא טוב.
20:24 מהלכי האדם מ-יהוה; כיצד יכול אדם להבין את דרכו שלו?
20:25 מלכודת היא לאיש האכל את הקדוש ואחריו
נשבע לבצע בירור.
20:26 מלך חכם מפזר רשעים והגלגל עליהם.
20:27 רוח האדם נר יהוה חוקר את כל הפנימיות
חלקים מהבטן.
20:28 רחמים ואמת שומרים את המלך וכסאו נשמר ברחמים.
20:29 תפארת הצעירים כוחם ויופי הזקנים
הראש האפור.
20:30 תכלת של פצע מנקה את הרע: כך פסים בפנים.
חלקים מהבטן.