פתגמים 17:1 עדיף פת יבשה ושקט בה מבית מלא להקריב עם מריבה. יז,ב עבד חכם ישלוט בבן המטיל בושה ויעש יש חלק מהנחלה בין האחים. יז:3 קדרה לכסף והכבשן לזהב אבל יהוה מנסה את הלבבות. יז,ד, עָשָׂה רָשָׁע, יִשְׁמַע אֶת-שְׂפָתֵי הַשֶּׁקֶר; ושקרן אוזן לא לשון שובבה. יז,5 הלועג לעני, גנאי ליוצרו והשמח אסונות לא יהיו ללא עונש. יז:ו ילדי ילדים הם נזר זקנים; ותפארת הילדים הם אבותיהם. יז:7 דִּבּוּר נְהִיר לֹא יִהְיֶה לְסוֹטֵל, וּמִתְנַסֵּל שִׁפְתוֹת שָׂכָר, לַנָּסִיךְ. יז:ח מתנה היא כאבן יקרה בעיני בעלה. לכל אשר פונה, הוא משגשג. יז,ט המכסה עבירה, מחפש אהבה; אבל החוזר על א החומר מפריד בין חברים מאוד. 17:10 תוכחה נכנסת לחכם יותר ממאה פסים לא שׁוֹטֶה. יז:11 רשע מבקש רק מרד, על כן יהיה שליח אכזר. נשלח נגדו. 17:12 יפגוש דוב שנגזל מגוריה באדם ולא שוטה בידו. שׁטוּת. 17:13 הגומל ברע בטוב לא יסור הרע מביתו. י"ז:14 תחילת ריב היא כמו בהוצאת מים: לכן עזוב את המחלוקת, לפני שיתערב בה. 17:15 המצדיק את הרשע ומרשיע את הצדיק שניהם תועבה ליהוה. 17:16 על כן יש מחיר ביד שוטה לקבל חכמה, בראותו אין לו לב לזה? 17:17 חבר אוהב בכל עת, ואח נולד למצוקה. 17:18 איש חסר בינה מכה ידיים וערב בה נוכחות חברו. 17:19 אוהב פשיעה אוהב ריב והרומם את שלו שער מחפש הרס. 17:20 בעל לב פרוע לא מוצא טוב ומי שיש לו א לשון מעוותת נופלת לרעה. 17:21 הוליד שוטה עושה זאת לצערו ואב לטיפש אין שמחה. 17:22 לב עליז עושה טוב כתרופה ורוח שבורה מייבשת עצמות. 17:23 רשע לוקח מתנה מחיקו להטות את דרכיו פְּסַק דִין. יז:24 החכמה לפני בעל הבינה; אבל עיניו של שוטה כן בקצוות תבל. 17:25 בן שוטה הוא צער לאביו ומר לילדה אוֹתוֹ. 17:26 גם להעניש את הצדיק לא טוב, ולא להכות נסיכים למען הון. 17:27 בעל הדעת חס על דבריו ואיש בינה הוא בעל רוח מעולה. 17:28 גם שוטה בשתוק נחשב לחכם וההוא. סותם שפתיו נחשב איש בינה.