פתגמים
17:1 עדיף פת יבשה ושקט בה מבית מלא
להקריב עם מריבה.
יז,ב עבד חכם ישלוט בבן המטיל בושה ויעש
יש חלק מהנחלה בין האחים.
יז:3 קדרה לכסף והכבשן לזהב אבל יהוה
מנסה את הלבבות.
יז,ד, עָשָׂה רָשָׁע, יִשְׁמַע אֶת-שְׂפָתֵי הַשֶּׁקֶר; ושקרן אוזן לא
לשון שובבה.
יז,5 הלועג לעני, גנאי ליוצרו והשמח
אסונות לא יהיו ללא עונש.
יז:ו ילדי ילדים הם נזר זקנים; ותפארת הילדים
הם אבותיהם.
יז:7 דִּבּוּר נְהִיר לֹא יִהְיֶה לְסוֹטֵל, וּמִתְנַסֵּל שִׁפְתוֹת שָׂכָר, לַנָּסִיךְ.
יז:ח מתנה היא כאבן יקרה בעיני בעלה.
לכל אשר פונה, הוא משגשג.
יז,ט המכסה עבירה, מחפש אהבה; אבל החוזר על א
החומר מפריד בין חברים מאוד.
17:10 תוכחה נכנסת לחכם יותר ממאה פסים לא
שׁוֹטֶה.
יז:11 רשע מבקש רק מרד, על כן יהיה שליח אכזר.
נשלח נגדו.
17:12 יפגוש דוב שנגזל מגוריה באדם ולא שוטה בידו.
שׁטוּת.
17:13 הגומל ברע בטוב לא יסור הרע מביתו.
י"ז:14 תחילת ריב היא כמו בהוצאת מים: לכן
עזוב את המחלוקת, לפני שיתערב בה.
17:15 המצדיק את הרשע ומרשיע את הצדיק
שניהם תועבה ליהוה.
17:16 על כן יש מחיר ביד שוטה לקבל חכמה, בראותו
אין לו לב לזה?
17:17 חבר אוהב בכל עת, ואח נולד למצוקה.
17:18 איש חסר בינה מכה ידיים וערב בה
נוכחות חברו.
17:19 אוהב פשיעה אוהב ריב והרומם את שלו
שער מחפש הרס.
17:20 בעל לב פרוע לא מוצא טוב ומי שיש לו א
לשון מעוותת נופלת לרעה.
17:21 הוליד שוטה עושה זאת לצערו ואב
לטיפש אין שמחה.
17:22 לב עליז עושה טוב כתרופה ורוח שבורה מייבשת
עצמות.
17:23 רשע לוקח מתנה מחיקו להטות את דרכיו
פְּסַק דִין.
יז:24 החכמה לפני בעל הבינה; אבל עיניו של שוטה כן
בקצוות תבל.
17:25 בן שוטה הוא צער לאביו ומר לילדה
אוֹתוֹ.
17:26 גם להעניש את הצדיק לא טוב, ולא להכות נסיכים למען הון.
17:27 בעל הדעת חס על דבריו ואיש בינה הוא
בעל רוח מעולה.
17:28 גם שוטה בשתוק נחשב לחכם וההוא.
סותם שפתיו נחשב איש בינה.