פתגמים
                                                                 טז,א הכנות הלב באדם ותשובת הלשון היא
                                                                                                                  מאת יהוה.
                                                    טז,ב כל דרכי אדם נקיות בעיניו; אבל יהוה שוקל
                                                                                                                     הרוחות.
                  טז,ג מַעֲשֵׂיךָ הִתֵּר לַיהוָה, וּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ יִתְקָנוּ.
                                                                      16:4 ה\' עשה לו את הכל כן רשעים לרעים
                                                                                                                    יום הרע.
                                                                               16:5 כל הגאוה בלב - תועבה ליהוה
                                                                                        יד התחברו ביד, לא ייענש.
                                                טז:6 ברחמים ובאמת נטהר עוון וביראת יהוה אנשים.
                                                                                                            להתרחק מהרע.
                           16:7 כאשר דרכיו של אדם מצאו חן בעיני יהוה, הוא גורם לאויביו.
                                                                                                                שלום איתו.
                                                  16:8 עדיף מעט עם צדק מאשר הכנסה גדולה ללא זכות.
                                                         טז:9 לב איש הגה את דרכו ויהוה מכוון צעדיו.
                                                                    16:10 משפט אלוקי בשפתי המלך פיו פוגע.
                                                                                                                לא בשיפוט.
                                             16:11 משקל ואיזון צודקים הם של יהוה: כל משקלי התיק
                                                                                                              העבודה שלו.
                                                             16:12 תועבה למלכים לעשות רשע כי הכסא הוא.
                                                                                                    הוקם על ידי צדקה.
           טז,יג,שְׂפָתִים צַדִּיקִים, חֲנוּגָה לַמלכים; והם אוהבים את המדבר
                                                                                                                         ימין.
                                                                  16:14 כעס של מלך כשליחי מוות וחכם ירצה
                                                                                                           להרגיע את זה.
                                                          טז:15 לאור פני המלך חיים; וטובתו היא כמו א
                                                                                                     ענן הגשם האחרון.
                                                  16:16 כמה עדיף לקבל חוכמה מאשר זהב! ולהשיג הבנה
                                                                                            יותר להיבחר מאשר כסף!
                                                                    16:17 דרך ישרים לסור מרע השומר את שלו
                                                                                                הדרך שומרת על נפשו.
                                        16:18 גאווה הולכת לפני חורבן ורוח מתנשאת לפני נפילה.
                                             16:19 מוטב להיות ברוח ענווה עם השפלים מאשר להפריד
                                                                                                         השלל עם הגאים.
                                                       16:20 המטפל בדבר בחכמה ימצא טוב וכל הבוטח בו
                                                                                                          יהוה, שמח הוא.
                                                                16:21 חכם לב יקרא נבון ומתיקות השפתיים.
                                                                                                   להגביר את הלמידה.
                                                           16:22 בינה היא מעיין חיים למי שיש לו: אבל ה
                                                                                 הוראה של טיפשים היא טיפשות.
                                                               16:23 לב חכם מלמד את פיו ומוסיף לו למידה
                                                                                                                     שפתיים.
                                16:24 מילים נעימות הן כחלת דבש, מתוקות לנפש ובריאות לאדם.
                                                                                                                       עצמות.
                                                               16:25 יש דרך הנראית נכונה לאדם, אבל סופו
                                                                                                              דרכי המוות.
                                                                       16:26 העמל עמל לעצמו; כי פיו חושק בו
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
                                                                           16:27 רשע חופר רעה ובשפתיו כבעור.
                                                                                                                         אֵשׁ.
                                              16:28 איש פסול זורע ריב ולוחש מפריד חברים ראשיים.
                                                       16:29 איש אלים מפתה את רעהו ומוביל אותו בדרך
                                                                                                                      לא טוב.
                                         16:30 עוצם את עיניו להגות דברים מטומטמים מזיז שפתיו
                                                                                         מביא את הרע לידי ביטוי.
                                                          16:31 ראש החום הוא כתר תהילה, אם יימצא בדרך
                                                                                                                       צֶדֶק.
                                                                    16:32 איטי לכעס טוב מהגבור; ומי ששולט
                                                                                              רוחו מאשר הלוקח עיר.
                                                          16:33 הגורל מוטל בחיק; אבל כל השלכתו היא של
                                                                                                                     אָדוֹן.