פתגמים
יב,1 אוהב הוראה אוהב דעת, אבל השונא תוכחה הוא
בַּהֲמִי.
יב:ב טוֹב יִשָּׂא חֶסֶד יְהוָה וְאִישׁ רָשָׁע
האם הוא יגנה.
יב:ג לא יוקם איש ברשע כי אם שורש ה\'
צדיק לא יזוז.
יב,ד אשת סגולה היא כתר לבעלה, אבל המביישת
הוא כרקב בעצמותיו.
יב,ה מחשבות צדיקים נכונות, אך עצות רשעים
הם הונאה.
12:6 דברי רשעים לחכות לדם אבל פי
הישרים יציל אותם.
12:7 רשעים מופלים ואינם כי אם בית צדיקים
יעמוד.
י"ב:ח ישבח אדם על פי חכמתו, אבל מי שהוא מ-א
לב מעוות יבוז.
יב:9 המבזה ויש לו עבד טוב ממנו
מכבד את עצמו וחסר לחם.
12:10 צדיק רואה את חיי בהמתו, אבל רחמים רכים
של רשעים הם אכזריים.
12:11 העובד את אדמתו ישבע בלחם אבל מי
עוקב אחר אנשים הבל חסר הבנה.
12:12 רשע חפץ ברשת של אנשים רעים ושורש צדיקים.
מניב פרי.
12:13 רשע נלכד בפשע שפתיו, אבל הצדיק
ייצא מהצרות.
12:14 אדם ישבע בטוב מפרי פיו:
גמול ידיו של אדם תינתן לו.
12:15 דרכו של שוטה ישרה בעיניו והשומע
העצה היא חכמה.
12:16 כעסו של שוטה ידוע עתה, אבל איש נבון מכסה את הבושה.
12:17 דובר אמת מגלה צדקה ועד שקר.
תַרמִית.
12:18 יש המדבר כנקבי חרב אבל לשון
החכם הוא בריאות.
12:19 שפת אמת תקום לעד ולשון שקר היא
אלא לרגע.
12:20 רמאות בלב המדמיינים רעה אבל ליועצים.
של שלום היא שמחה.
12:21 לא תקרה רעה לצדיק ורשע ימלא
עם שובבות.
12:22 שפתי שקר תועבה ליהוה, אבל העוסקים באמת הם שלו.
תַעֲנוּג.
12:23 איש נבון מסתיר את הדעת ולב השוטים מכריז.
שׁטוּת.
12:24 יד החרוצים תשלוט ועצלן יהיה
תחת מחווה.
12:25 כבדות בלב האדם מכופפת אותו ומילה טובה מכינה אותו.
שַׂמֵחַ.
12:26 צדיק מעולה מרעו, אבל דרך ה\'
רשע מפתה אותם.
12:27 העצלן לא צולה את אשר לקח בציד כי אם את
החומר של אדם חרוץ הוא יקר.
יב:28 בדרך צדקה חיים ובמסלולם יש
ללא מוות.