פתגמים
6:1 בני אם אתה ערב לחברך אם הכה את ידך.
עם זר,
6:2 אתה נלכד בדברי פיך נלכד עם
דברי פיך.
6:3 עשה זאת עתה בני והצלתך בבואך
יד חברך; לך, השפיל את עצמך, ודא חברך.
6:4 אל תתן שינה לעיניך ותרדמת עפעפיך.
6:5 הציל עצמך כציר מיד הצייד וכציפור ממנו
ידו של העוף.
6:6 לך אל הנמלה, עצל; שקול את דרכיה והיה חכם:
6:7 אשר אין לו מנחה, משגיח או שליט
6:8 מספקת את בשרה בקיץ, אוספת את מזונה בקציר.
6:9 עד מתי תישן עצל? מתי תקום מתוך שלך
לִישׁוֹן?
6:10 אבל קצת שינה, קצת שינה, קצת קיפול ידיים
לִישׁוֹן:
6:11 ויבוא עניותך כמטייל וחסרונך כאדם
אדם חמוש.
6:12 שובב איש רשע הולך בפה פרוע.
6:13 הוא קורץ בעיניו מדבר ברגליו מלמד
אצבעותיו;
6:14 פַּחֲמוּת בְּלִבּוֹ, הוּא מוֹצֶה תָּמִיד; הוא זורע
מַחֲלוֹקֶת.
6:15 על כן תבוא פורענותו פתאום; פתאום הוא ישבר
ללא תרופה.
6:16 ששת הדברים האלה שנא יהוה ושבעה הם תועבה.
אוֹתוֹ:
6:17 מבט גאה, לשון שקר, וידיים שופכות דם תמימים
6:18 לב הממציא דמיונות רשעים, רגלים מהירות פנימה
רץ לשובבות,
6:19 עד שקר מדבר שקר וזורע מחלוקת
אַחִים לְדָת.
6:20 בני שמור את מצוות אביך ואל תעזוב את תורתך
אִמָא:
6:21 קשר אותם כל הזמן על לבך וקשר אותם על צווארך.
6:22 כאשר תלך, יובילך; כאשר אתה ישן, זה ישמר
לְךָ; וכשתתעורר, ידבר עמך.
6:23 כי המצוה היא מנורה; והמשפט קל; והוכחות של
הוראה היא דרך החיים:
6:24 לשמור אותך מפני האשה הרעה, מפני חנופה של לשון אשה.
אישה מוזרה.
6:25 אל תתאווה ליופיה בלבך; אל תן לה לקחת אותך איתך
העפעפיים שלה.
6:26 כי באמצעות אשה זונה מביאים איש אל פת לחם.
והנואפת תצוד את החיים היקרים.
6:27 האם אדם יכול לקחת אש בחיקו, ובגדיו לא ישרפו?
6:28 האם יכול אדם ללכת על גחלים לוהטות, ורגליו לא יישרפו?
6:29 והבא אל אשת רעהו; כל מי שנוגע בה
לא יהיה חף מפשע.
6:30 אנשים לא בזים לגנב אם הוא גונב כדי להשביע את נפשו כשהוא
רעב;
6:31 אבל אם יימצא, ישיב שבעתיים; הוא יתן את כל
חומר ביתו.
6:32 אבל מי שנואף עם אישה חסר בינה הוא
שעושה את זה הורס את נפשו.
6:33 פצע וחרפה יקבל; וחרפתו לא תמחה
רָחוֹק.
6:34 כי קנאה היא זעם של אדם על כן לא יחסוך ב
יום של נקמה.
6:35 לֹא יַחְשִׁיב כֹּפֶר; וְלֹא יַחְשִׁיב לְךָ
נותן מתנות רבות.