פתגמים 6:1 בני אם אתה ערב לחברך אם הכה את ידך. עם זר, 6:2 אתה נלכד בדברי פיך נלכד עם דברי פיך. 6:3 עשה זאת עתה בני והצלתך בבואך יד חברך; לך, השפיל את עצמך, ודא חברך. 6:4 אל תתן שינה לעיניך ותרדמת עפעפיך. 6:5 הציל עצמך כציר מיד הצייד וכציפור ממנו ידו של העוף. 6:6 לך אל הנמלה, עצל; שקול את דרכיה והיה חכם: 6:7 אשר אין לו מנחה, משגיח או שליט 6:8 מספקת את בשרה בקיץ, אוספת את מזונה בקציר. 6:9 עד מתי תישן עצל? מתי תקום מתוך שלך לִישׁוֹן? 6:10 אבל קצת שינה, קצת שינה, קצת קיפול ידיים לִישׁוֹן: 6:11 ויבוא עניותך כמטייל וחסרונך כאדם אדם חמוש. 6:12 שובב איש רשע הולך בפה פרוע. 6:13 הוא קורץ בעיניו מדבר ברגליו מלמד אצבעותיו; 6:14 פַּחֲמוּת בְּלִבּוֹ, הוּא מוֹצֶה תָּמִיד; הוא זורע מַחֲלוֹקֶת. 6:15 על כן תבוא פורענותו פתאום; פתאום הוא ישבר ללא תרופה. 6:16 ששת הדברים האלה שנא יהוה ושבעה הם תועבה. אוֹתוֹ: 6:17 מבט גאה, לשון שקר, וידיים שופכות דם תמימים 6:18 לב הממציא דמיונות רשעים, רגלים מהירות פנימה רץ לשובבות, 6:19 עד שקר מדבר שקר וזורע מחלוקת אַחִים לְדָת. 6:20 בני שמור את מצוות אביך ואל תעזוב את תורתך אִמָא: 6:21 קשר אותם כל הזמן על לבך וקשר אותם על צווארך. 6:22 כאשר תלך, יובילך; כאשר אתה ישן, זה ישמר לְךָ; וכשתתעורר, ידבר עמך. 6:23 כי המצוה היא מנורה; והמשפט קל; והוכחות של הוראה היא דרך החיים: 6:24 לשמור אותך מפני האשה הרעה, מפני חנופה של לשון אשה. אישה מוזרה. 6:25 אל תתאווה ליופיה בלבך; אל תן לה לקחת אותך איתך העפעפיים שלה. 6:26 כי באמצעות אשה זונה מביאים איש אל פת לחם. והנואפת תצוד את החיים היקרים. 6:27 האם אדם יכול לקחת אש בחיקו, ובגדיו לא ישרפו? 6:28 האם יכול אדם ללכת על גחלים לוהטות, ורגליו לא יישרפו? 6:29 והבא אל אשת רעהו; כל מי שנוגע בה לא יהיה חף מפשע. 6:30 אנשים לא בזים לגנב אם הוא גונב כדי להשביע את נפשו כשהוא רעב; 6:31 אבל אם יימצא, ישיב שבעתיים; הוא יתן את כל חומר ביתו. 6:32 אבל מי שנואף עם אישה חסר בינה הוא שעושה את זה הורס את נפשו. 6:33 פצע וחרפה יקבל; וחרפתו לא תמחה רָחוֹק. 6:34 כי קנאה היא זעם של אדם על כן לא יחסוך ב יום של נקמה. 6:35 לֹא יַחְשִׁיב כֹּפֶר; וְלֹא יַחְשִׁיב לְךָ נותן מתנות רבות.