פתגמים
5:1 בני, שמור על חכמתי, והטח אזנך אל בנתי.
5:2 למען תראה שיקול דעת ושפתיך ישמרו
יֶדַע.
5:3 כי שפתי אישה זרה נשמטות כחלת דבש ופיה
חלק יותר משמן:
5:4 אבל סופה מר כענה, חד כחרב פיפיות.
5:5 רגליה יורדות למוות; הצעדים שלה תופסים את הגיהנום.
5:6 פן תהרהר בנתיב החיים, דרכיה נעות, כי
אתה לא יכול להכיר אותם.
5:7 שמעו לי עתה, ילדים, ואל תסורו מדברי
הפה שלי.
5:8 הסר דרכיך ממנה ואל תתקרב אל פתח ביתה.
5:9 פן תיתן כבודך לזולת ושנותיך לאכזרים.
5:10 פן יתמלאו זרים בעונך; ועמלך יהיה ב
ביתו של זר;
5:11 וְאַתָּה אֲבַלְתָּ, לְאַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁבָּשָׂרֶךָ וְגוּפְךָ יִכָּלוּ.
5:12 ואמרו איך שנאתי חינוך ולבי בז לתוכחה;
5:13 ולא שמעתי בקול מורי ולא הטה אוזני אליו
אלה שהדריכו אותי!
5:14 כמעט הייתי בכל רע בתוך העדה והאסיפה.
5:15 שתה מים מבורך ומים זורמים ממך
משלו היטב.
5:16 יתפזרו מעיינותיך לחוץ ונהרות מים ב-
רחובות.
5:17 יהיו רק שלך ולא זרים איתך.
5:18 יתברך מעייןך ושמח עם אשת נעוריך.
5:19 תהי כאחור אוהב וחביב; תן לשדיה להשביע
אותך בכל עת; וְהָיָה תָּמִיד בְּאַהֲבָהּ.
5:20 ולמה אתה, בני, תתלהב באשה זרה וחבק
חיק של זר?
5:21 כי דרכי האדם לעיני יהוה והרהר
את כל הליכותיו.
5:22 עוונותיו יקח את הרשע בעצמו והוא יוחזק
בחבלי חטאיו.
5:23 בלא הוראה ימות; ובגדולת סכלותו הוא
ילך שולל.