עובדיה
1:1 חזון עובדיהו. כֹּה אָמַר יְהוָה יְהוָה, עַל-אֶדוֹם; יש לנו
שמע שמועה מאת יהוה, ושגריר נשלח בין
גּוֹיִם קוּמוּ וּנְקוּם עָלֶיהָ בְּמִלְחָמָה.
א,ב הִנֵּה קָטַלְתִּיךָ בַּגּוֹיִם: מְאֹד אַתָּה
בָּזוּי.
1:3 גאוות לבך הטעתה אותך יושב ב-
שסעי סלע, שמושבו גבוה; שאומר בליבו,
מי יוריד אותי ארצה?
1:4 אף-על-פי שתתנשא כנשר, ואף-על-פי שתתן את קנך.
בין הכוכבים, משם אורידך, נאום ה\'.
1:5 אם באו אליך גנבים אם שודדים בלילה (איך נכרתת!)
האם הם לא היו גונבים עד שהיה להם מספיק? אם הלקטים
באו אליך, האם לא ישאירו ענבים?
1:6 איך נחקרו דברי עשו! איך הדברים הנסתרים שלו
חיפשו!
1:7 כל אנשי חברך הביאו אותך עד הגבול
אנשים שהיו בשלום עמך הונו אותך וגברו
נגדך; אוכלי לחמך, הניחו פצע תחתיך.
אין בו הבנה.
1:8 לא אשמיד ביום ההוא נאום יהוה את החכמים
של אדום ובינה מהר עשו?
א,ט וגבוריך תמן, עד אשר כל
אחד מהר עשיו עלול להיכרת בשחיטה.
1:10 כִּי חָמָסְךָ עַל יַעֲקֹב אֲחִיךָ תַּכְסֶה עָלֶיךָ בּוֹשָׁה וַאֲשֶׁר
לעולמים תיכרת.
1:11 ביום שעמדת מן העבר השני, ביום אשר
זרים נשאו בשבי את כוחותיו, וזרים נכנסו אליו
שעריו, והשליכו גורל על ירושלים, אף הייתם כאחד מהם.
1:12 אבל לא היית צריך לראות ביום אחיך ביום
שהוא נעשה זר; גם לא היית צריך לשמוח על
בני יהודה ביום חורבן; אף אחד לא צריך
דיברת בגאווה ביום הדחק.
1:13 לא היית צריך להיכנס בשער עמי ביום
הפורענות שלהם; כן, לא היית צריך להסתכל על צרתם
ביום פורענותם, ולא שמו יד על רכושם ב
יום פורענותם;
1:14 גם לא היית צריך לעמוד במעבר החצייה, לחתוך את אלה של
שלו שאכן ברח; גם לא היית צריך למסור את אלה של
שלו שאכן נשאר ביום הדחק.
1:15 כי קרוב יום יהוה על כל הגויים כאשר עשית.
יעשה לך: ישוב גמולך על ראשך.
1:16 כי כשתיתם על הר קדשי כן ישבו כל הגויים
שתו כל הזמן, כן ישתו ויבלעו.
ויהיו כאילו לא היו.
1:17 אבל בהר ציון תהיה ישועה וקדושה תהיה;
ובית יעקב ירש את נכסיהם
1:18 ובית יעקב יהיה לאש ובית יוסף להבה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַף, וַיִּדְלִיטוּ בָּהֶם, וְיַעֲלוּ
לטרוף אותם; ולא ישאר מבית עשיו;
כי יהוה דיבר זאת.
1:19 וירששו בני הדרום את הר עשו; והם של
מישור פלשתים וירשו את שדות אפרים ו
שדות שומרון וירש בנימין את גלעד.
1:20 וַיִּרְשַׁל שְׁבִי הַצְבָא הַזֶּה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
זה של הכנענים, עד צרפת; והשבי של
יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר בִּסְפָרָד, תִּרְשׁוּ אֶת ערי הדרום.
1:21 ויעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו; ו
המלכות תהיה ליהוה.