מספרים
35:1 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּערְבוֹת מוֹאָב, עַל-יְדַן הַקָּרוֹב
יריחו, אומר,
35:2 צוה את בני ישראל לתת ללויי הים
נחלת נחלתם ערים לשבת בהן; ותתן
גַּם לְמִגְרָשֶׁת הַלּוֹיִם לַערים שסביבם.
35:3 והערים יצטרכו לשבת בהן; והפרברים שלהם
יהיה לבהמתם ולרכושם ולכלם
בהמות.
35:4 ואת מגרות הערים אשר תתנו ללויים
יגיע מחומת העיר ולחוץ אלף אמה
כיכר תנועה.
35:5 ותמדדו מבחוץ את העיר מצד מזרח אלפיים
אמה, ומצד דרום אלפיים אמה, ומצד מערב
אלפיים אמה, ומצד צפון אלפיים אמה; וה
עיר תהיה בתווך: זו תהיה להם מגרות ה\'
ערים.
35:6 ובערים אשר תתנו ללויים יהיו
שש ערים למקלט אשר תעמידו לרוצח אשר הוא
יכול לברוח לשם: ותוסיפו להם ארבעים ושתי ערים.
35:7 ויהיו כל הערים אשר תתנו ללויים ארבעים וארבעים
שמונה ערים: אותם תתן עם מגרשיהם.
35:8 והערים אשר תתנו יהיו מנחלת ה\'
בני ישראל: מרבים תתנו רבים; אבל
ממעוטי תתנו מעטים: כל אחד משלו יתן
ערים ללויים לפי נחלתו אשר הוא
ירושה.
35:9 וידבר יהוה אל משה לאמר.
35:10 דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבואכם
מעל הירדן אל ארץ כנען;
35:11 אז תתנו לכם ערים להיות לכם ערי מקלט; זֶה
הרוצח עלול לברוח לשם, מה שהורג כל אדם בשוגג.
35:12 והיו לכם ערים למקלט מפני הנוקם; ש
רוצח לא ימות, עד שיעמוד לפני הקהל במשפט.
35:13 ומהערים האלה אשר תתנו שש ערים יהיו לכם
מקלט.
35:14 שלוש ערים תתנו מעבר הירדן ושלש ערים
אתם נותנים בארץ כנען אשר יהיו ערי מקלט.
35:15 שש הערים האלה יהיו מקלט הן לבני ישראל והן
לְגָר וּלְגָר בָּהֶם: כָּל כָּל הַזֶּה
הורג כל אדם בשוגג עלול לברוח לשם.
35:16 ואם הכה אותו בכלי ברזל וימות, הוא א
רוצח: הרוצח יומת.
35:17 ואם היכה אותו בזריקת אבן אשר ימות בה, והוא
מות, רוצח הוא: הרוצח יומת.
35:18 או אם היכה אותו בכלי יד של עץ, אשר ימות בו.
וימות, רוצח הוא: הרוצח יומת.
35:19 נוקם הדם עצמו יהרוג את הרוצח במפגש
אותו, הוא יהרוג אותו.
35:20 אבל אם דחף אותו בשנאה, או יזרק בו בהמתנה, כי
הוא מת;
35:21 או באיבה הכה אותו בידו וימות הכה אותו.
בוודאי יומת; כי הוא רוצח: הנוקם של
דם יהרוג את הרוצח במפגשו.
35:22 אבל אם דחף אותו פתאום בלי איבה, או הטיל עליו
דבר ללא המתנה,
35:23 או בכל אבן אשר ימות בה אדם מבלי לראותו ותשליכה.
עליו, כי ימות, ולא היה אויבו, ולא ביקש רעתו:
35:24 אז תשפוט העדה בין הרוצח ובין הנוקם
דם לפי פסקי דין אלה:
35:25 ותציל העדה את הרוצח מיד ה\'
נוקם דם, והעדה תחזיר אותו לעיר
מקלטו אשר ברח שמה: וישכן בו עד המוות
של הכהן הגדול, שנמשח בשמן הקודש.
35:26 אבל אם יבוא הרוצח בכל עת מחוץ לגבול העיר
מקלטו, שמה נמלט;
35:27 ונקם הדם מצא אותו מחוץ לגבול העיר
מקלטו, ונקמת הדם הורגים את הרוצח; הוא לא יהיה
אשם בדם:
35:28 כי היה צריך להישאר בעיר מקלטו עד ה
מיתת הכהן הגדול: אבל אחר מות הכהן הגדול ה
ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו.
35:29 ויהיו הדברים האלה לחוקת משפט לכם לכל אורכה
תולדותיכם בכל מושבותיכם.
35:30 מי שהורג אדם, הרוצח יומת על ידי ה
פי עדים: אבל עד אחד לא יעיד על איש
לגרום לו למות.
35:31 יתר על כן, לא תשבעו לחיי רוצח, אשר
אשם מיתה: אבל ימותו.
35:32 ולא תשבעו על הנמלט לעיר
מקלטו, כי ישוב לשבת בארץ, עד ה
מותו של הכומר.
35:33 אז לא תכלאו את הארץ אשר אתם בה כי דם מטמא
הארץ: ואי אפשר לטהר את הארץ מדם שנשפך
בו, אלא בדם השופך אותו.
35:34 אל תטמאו את הארץ אשר תישבו אשר אני יושב בה.
כי אני יהוה יושב בבני ישראל.