מספרים
32:1 והיה לבני ראובן ולבני גד גדול מאוד
הרבה בהמה: וכאשר ראו את ארץ יעזר ואת הארץ
מגלעד כי הנה המקום מקום לבהמה;
32:2 באו בני גד ובני ראובן ודיברו אל
משה, ואל אלעזר הכהן, ואל שרי
קהילה, אומרת,
32:3 עטרות ודיבון ויעזר ונימרה וחשבון ועלעלה.
שבם, ונבו, ובון,
32:4 גם הארץ אשר היכה יהוה לפני עדת ישראל
ארץ לבהמה היא ולעבדיך בקר :
32:5 על כן אמרו אם מצאנו חן בעיניך תן הארץ הזאת.
ינתן לעבדיך לנחלה ואל תביא אותנו
יַרדֵן.
32:6 ויאמר משה אל בני גד ואל בני ראובן.
ילכו אחיכם למלחמה ותשב כאן?
32:7 ועל כן תרתי את לב בני ישראל
עוברים אל הארץ אשר נתן להם ה\'?
32:8 כה עשו אבותיכם בשלחתי אותם מקדש-ברנע לראות את
ארץ.
32:9 כי כאשר עלו אל גיא אשכול וראו את הארץ, הם
הרתיע את לב בני ישראל, שלא ילכו
אל הארץ אשר נתן להם ה\'.
32:10 ויתלקח כעס יהוה באותה שעה וישבע לאמר.
32:11 אין איש מן האנשים העולים ממצרים מבן עשרים שנה.
ולמעלה, יראה את הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק.
ואל יעקב; כי הם לא עקבו אחריי לגמרי:
32:12 הציל את כלב בן יפונה הקנזי ואת יהושע בן נון.
כִּי כָל הֵם הֵלֵךְ אֶת יְהוָה.
32:13 ויתלקח כעס יהוה על ישראל ויעשה אותם תועה
במדבר ארבעים שנה עד כל הדור אשר עשה
הָרָע בְּעֵינֵי יְהוָה, נִכְלָה.
32:14 והנה קמתם במקום אבותיכם גידול של
אנשים חטאים, להגביר עוד את חרון ה\' על ישראל.
32:15 כי אם תסתובבו אחריו, שוב ישאיר אותם באדמה
מִדבָּר; ותשמד את כל העם הזה.
32:16 ויגשו אליו ויאמרו נבנה כאן רועים
בהמות שלנו וערים לקטנים שלנו:
32:17 ואנו עצמנו נלך חמושים לפני בני ישראל
עד שהבאנו אותם למקומם: וקטנו
לשבת בערים המגודרות בגלל יושבי הארץ.
32:18 לא נשוב אל בתינו עד אשר יהיה לבני ישראל
ירש איש את נחלתו.
32:19 כי לא ננחל עמהם מעבר הירדן או קדימה;
כי נפלה לנו נחלתנו מצד הירדן ממזרח.
32:20 ויאמר אליהם משה אם תעשו את הדבר הזה אם תלכו חמושים.
לפני ה\' למלחמה
32:21 וילכו כולכם חמושים על הירדן לפני יהוה עד אשר יהיה לו
גירש את אויביו מלפניו,
32:22 ותיכנע הארץ לפני יהוה ואז תשובו אחר כך.
וַתִּהְיֶה לְפָנֵי יְהוָה וְלִפְנֵי יִשְׂרָאֵל; והארץ הזאת תעשה
תהיה לנחלתך לפני ה\'.
32:23 ואם לא תעשו כן הנה חטאתם ליהוה
תהיה בטוח שהחטא שלך יגלה אותך.
32:24 בנה לכם ערים לקטניכם וקרעים לצאן שלכם; ולעשות
מה שיצא מפיך.
32:25 וידברו בני גד ובני ראובן אל משה.
לאמר, יעשו עבדיך כמצוה אדוני.
32:26 הקטנים שלנו נשותינו צאנו וכל בהמתנו יהיו.
שם בערי גלעד:
32:27 אבל עבדיך יעברו כל-חמוש למלחמה לפני ה\'
יהוה למלחמה, כדברי אדוני.
32:28 וצוה עליהם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע ה
בן נון, וראשי האבות לשבטי בני
ישראל:
32:29 ויאמר אליהם משה אם בני גד ובני
ראובן יעבור איתך על הירדן, כל איש חמוש למלחמה, לפני כן
יהוה, והארץ תכניע לפניך; אז תתן
להם ארץ גלעד לנחלה:
32:30 אבל אם לא יעברו איתך חמושים, יהיה להם
נכסים ביניכם בארץ כנען.
32:31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר אס
אָמַר יְהוָה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה.
32:32 נעבור חמושים לפני ה\' אל ארץ כנען כי
נחלת נחלתנו בצד הירדן עשויה להיות שלנו.
32:33 ויתן להם משה, לבני גד ול-
בני ראובן, ועד חצי שבט מנשה בן
יוסף ממלכת סיחון מלך האמורי וממלכת עוג
מֶלֶךְ הַבָּשָן אֶת הָאָרֶץ וַעֲרֵיהּ בְּחוֹפֶיהָ
ערי הארץ מסביב.
32:34 ובני גד בנו את דיבון ואת עטרות ואת ערוער.
32:35 ואתרת שופן ויעזר ויוגבהה.
32:36 ובית-נמרה ובית-חרן ערים גדרות וקרעים לצאן.
32:37 ובנו בני ראובן את-חשבון ואת-אלילה ואת-קריתים.
32:38 ונבו ובעל-מעון נשתנו שמותיהם ושבמה.
נתנו שמות אחרים לערים אשר בנו.
32:39 וילכו בני מכיר בן מנשה אל הגלעד ויקחו
וַיִּנְשֹׁל אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בּוֹ.
32:40 ויתן משה את גלעד למכיר בן מנשה; והוא התגורר
בו.
32:41 וילך יאיר בן מנשה ולקח את עיירותיהן
קרא להם חבות\'איר.
32:42 וילך נובה ויקח את קנת ואת כפריה ויקרא לה
נובה, על שמו שלו.