מספרים
                                                                     30:1 וידבר משה אל ראשי השבטים על בני
                                                                             ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה\'.
                                        30:2 אם נדר אדם נדר ליהוה או נשבע שבועה לאגד את נפשו.
                                                                       קשר; לא ישבור דברו, לפי כל זה יעשה
                                                                                                                יוצא מפיו.
                                               30:3 אם גם אשה תנדר נדר ליהוה וקשרה את עצמה בקשר.
                                                                                    בהיותה בבית אביה בנעוריה;
                                                   30:4 ושמע אביה את נדרתה ואת קשרה אשר כרתה אותה
                                                                          נפש, ואביה ישקוט בה: אז כל נדריה
                                                                      תעמוד, וכל קשר אשר קשרה בו את נפשה
                                                                                                                 לַעֲמוֹד.
                                                 30:5 ואם יפסל אותה אביה ביום ששמע; לא אף אחד מהם
                                                      נדריה, או מקשריה אשר כרכה בהם את נפשה, יעשו
                                                                               עמוד: וימחל לה ה\' כי פסל אביה
                                                                                                                     שֶׁלָה.
                                              30:6 ואם היה לה בכלל בעל, כאשר היא נדרה או הוציאה.
                                                  מִשְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר קִבְלָה אֶת נַפְשָׁהּ;
                                                                     30:7 ושמע בעלה וישתק בה ביום אשר הוא
                                                         שמעו: אז יעמדו נדריה, וכבליה אשר נקדה בהם
                                                                                                            נשמתה תעמוד.
                                                            30:8 אבל אם סר אותה בעלה ביום ששמע; אז הוא
                                                          תעשה את נדרה אשר נדרה ואת אשר הוציאה עמה
                                  שפתים אשר קשרה בהם את נפשה ללא תוצאות: וַיְהִי יְהוָה
                                                                                                                  לסלוח לה.
                                                            30:9 אבל כל נדר של אלמנה ושל גרושה, אשר בו
                                                                                      קשרו את נפשם, יעמדו נגדה.
                                                          30:10 ואם נדרה בבית בעלה או נקדה נפשה בקשר.
                                                                                                                  עם שבועה;
                                                                       30:11 ושמע בעלה וישתק בה ופסלה אותה
                                                          לא: אז יעמדו כל נדריה וכל קשר אשר נקדה בו
                                                                                                            נשמתה תעמוד.
                                                              30:12 אבל אם בעלה בטל אותם ביום שמע אותם;
                                                              ואז כל מה שיצא משפתיה בנוגע לנדריה, או
                                                                            על קשר נפשה, לא יעמוד: בעלה עשה
                                                                      הם בטלים; וַיִּסְלַח יְהוָה לָהּ.
                                             30:13 כל נדר וכל שבועה מחייבת להכאיב את הנפש בעלה.
                                                       להקים אותו, או שבעלה עלול להפוך אותו לבטל.
                                                                     30:14 אבל אם בעלה ישתוק בה מיום ליום;
       וַיִּקְמֶד אֶת כָּל נְדָרֶיהָ וְאֶת כָּל עֲבוֹדֶיהָ אֲשֶׁר עָלָיו.
                                   הוּא אִשָּׁר אוֹתָם כִּי שָׂם בָּהּ בְּיוֹם שֶׁהוּא
                                                                                                                שמעו אותם.
                                                        30:15 אבל אם יבטל אותם דרכים אחרי ששמע אותם;
                                                                                           אז הוא ישא את עוונותה.
                                                        30:16 אלה החוקים אשר צוה יהוה את משה בין איש
                                                                            ואשתו, בין האב לבין בתו, עוד בה
                                                                                                       נוער בבית אביה.