מספרים
30:1 וידבר משה אל ראשי השבטים על בני
ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה\'.
30:2 אם נדר אדם נדר ליהוה או נשבע שבועה לאגד את נפשו.
קשר; לא ישבור דברו, לפי כל זה יעשה
יוצא מפיו.
30:3 אם גם אשה תנדר נדר ליהוה וקשרה את עצמה בקשר.
בהיותה בבית אביה בנעוריה;
30:4 ושמע אביה את נדרתה ואת קשרה אשר כרתה אותה
נפש, ואביה ישקוט בה: אז כל נדריה
תעמוד, וכל קשר אשר קשרה בו את נפשה
לַעֲמוֹד.
30:5 ואם יפסל אותה אביה ביום ששמע; לא אף אחד מהם
נדריה, או מקשריה אשר כרכה בהם את נפשה, יעשו
עמוד: וימחל לה ה\' כי פסל אביה
שֶׁלָה.
30:6 ואם היה לה בכלל בעל, כאשר היא נדרה או הוציאה.
מִשְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר קִבְלָה אֶת נַפְשָׁהּ;
30:7 ושמע בעלה וישתק בה ביום אשר הוא
שמעו: אז יעמדו נדריה, וכבליה אשר נקדה בהם
נשמתה תעמוד.
30:8 אבל אם סר אותה בעלה ביום ששמע; אז הוא
תעשה את נדרה אשר נדרה ואת אשר הוציאה עמה
שפתים אשר קשרה בהם את נפשה ללא תוצאות: וַיְהִי יְהוָה
לסלוח לה.
30:9 אבל כל נדר של אלמנה ושל גרושה, אשר בו
קשרו את נפשם, יעמדו נגדה.
30:10 ואם נדרה בבית בעלה או נקדה נפשה בקשר.
עם שבועה;
30:11 ושמע בעלה וישתק בה ופסלה אותה
לא: אז יעמדו כל נדריה וכל קשר אשר נקדה בו
נשמתה תעמוד.
30:12 אבל אם בעלה בטל אותם ביום שמע אותם;
ואז כל מה שיצא משפתיה בנוגע לנדריה, או
על קשר נפשה, לא יעמוד: בעלה עשה
הם בטלים; וַיִּסְלַח יְהוָה לָהּ.
30:13 כל נדר וכל שבועה מחייבת להכאיב את הנפש בעלה.
להקים אותו, או שבעלה עלול להפוך אותו לבטל.
30:14 אבל אם בעלה ישתוק בה מיום ליום;
וַיִּקְמֶד אֶת כָּל נְדָרֶיהָ וְאֶת כָּל עֲבוֹדֶיהָ אֲשֶׁר עָלָיו.
הוּא אִשָּׁר אוֹתָם כִּי שָׂם בָּהּ בְּיוֹם שֶׁהוּא
שמעו אותם.
30:15 אבל אם יבטל אותם דרכים אחרי ששמע אותם;
אז הוא ישא את עוונותה.
30:16 אלה החוקים אשר צוה יהוה את משה בין איש
ואשתו, בין האב לבין בתו, עוד בה
נוער בבית אביה.