מספרים 22:1 ויצאו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר הירדן ליד יריחו. 22:2 ויראה בלק בן צפור את כל אשר עשו ישראל לה אמוריטים. 22:3 וירא מואב מאד מן העם כי רבים הם: ומואב היה במצוקה בגלל בני ישראל. 22:4 ויאמר מואב אל זקני מדין, עתה ילקק הקהל הזה כָּל אֲשֶׁר סָבִיב לָנוּ כַּאֲשֶׁר מְלַקֵּק הַשּׁוֹר אֶת עֲשֵׂה הָאָרֶץ שדה. ויהי בלק בן צפור מלך המואב בזה זְמַן. 22:5 שלח שלוחים אל בלעם בן בעור לפתור. אשר על נהר ארץ בני עמו, לקרוא לו לאמר הנה עם יוצא ממצרים הנה הם כסה את פני האדמה ויישבו על פני: 22:6 בוא-נא נא-קלל אותי העם הזה; שכן גם הם אדיר לי: אולי אנצח, ונכה אותם, ו למען אגרש אותם מן הארץ: כי אני יודע מי אתה יתברך יתברך, ומי שאתה מקלל ארור. 22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדיין עם ה גמול עתידות בידם; ויבאו אל בלעם, ו דבר אליו את דברי בלק. 22:8 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׁכְנוּ כָּאן בַּלַּיְלָה, וְהוֹדַע לָכֶם שוב, כאשר ידבר יהוה אלי: וישבו שרי מואב עם בלעם. 22:9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר אילו אנשים אלה עמך? 22:10 ויאמר בלעם אל האלוהים לבלק בן ציפור מלך מואב. שלח אלי לאמר 22:11 הנה עם יוצא ממצרים אשר מכסה פני הארץ: בוא עכשיו, קלל אותי אותם; אולי אצליח להתגבר עליהם, ולגרש אותם. 22:12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם; לא תעשה קלל את העם: כי הם מבורכים. 22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק. בוא אתה אל ארצך כי מסרב ה\' לתת לי ללכת איתך. 22:14 ויקומו שרי מואב וילכו אל בלק ויאמרו. בלעם מסרב לבוא איתנו. 22:15 וַיִּשְׁלַח בָּלָק עוֹד נָשִׁים, וּמִכָּבוֹד מֵהֶם. 22:16 ויבאו אל בלעם ויאמרו אליו כה אמר בלק בן. צפור, אל תעכב נא דבר מלבוא אלי: 22:17 כי אקדם אותך לכבוד גדול מאוד ואעשה כל דבר אתה אומר לי: בוא, נא, קלל אותי העם הזה. 22:18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אילו רצה בלק. תן לי את ביתו מלא כסף וזהב, אני לא יכול ללכת מעבר למילה לה\' אלוקי לעשות פחות או יותר. 22:19 ועתה, נא, תשהו גם אתם כאן הלילה למען אוכל דע מה יאמר יהוה אלי עוד. 22:20 ויבוא אלוהים אל בלעם בלילה ויאמר אליו אם יבואו האנשים אל. קרא לך, קום, ולך עמהם; אבל בכל זאת המילה אשר אגיד אליך, כי תעשה. 22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את חמורו וילך עמו נסיכי מואב. 22:22 ויתלקח כעס אלהים כי הלך: ומלאך יהוה עמד בדרכו של יריב נגדו. עכשיו הוא רכב עליו חמורו ושני עבדיו היו עמו. 22:23 וירא החמור את מלאך יהוה עומד בדרך ואת חרבו. נמשך בידו: והחמור פנה מן הדרך והלך בשדה: ויכה בלעם את החמור להחזירה לדרך. 22:24 אבל מלאך יהוה עמד בנתיב הכרמים חומה תהיה. מצד זה, וחומה מצד זה. 22:25 וכאשר ראתה החמור את מלאך יהוה, התגנבה אל ה חומה, וכתש את רגלו של בלעם בקיר: ויכה אותה שוב. 22:26 וילך מלאך יהוה הלאה ויעמוד במקום צר. איפה לא הייתה דרך לפנות לא ימינה ולא שמאלה. 22:27 וירא החמור את מלאך יהוה נפלה מתחת לבלעם. וַיִּתְבַּלֵּץ כַּעַס בִּלְעָם, וַיַּכֵּה אֶת הַחֲמוֹר בְּמִטָּה. 22:28 ופתח ה\' את פי החמור ותאמר אל בלעם מה. האם עשיתי לך, כי היכת אותי אלה שלוש פעמים? 22:29 ויאמר בלעם אל החמור כי לעגת לי הייתי רוצה שם היו חרב בידי, כי עתה הייתי הורג אותך. 22:30 ויאמר החמור אל בלעם לא אני את חמורך אשר יש לך עליו. רכובים מאז שהייתי שלך ועד היום? האם אי פעם נהגתי לעשות זאת אליך? וַיֹּאמֶר, לֹא. 22:31 ויפק יהוה את עיני בלעם ויראה את מלאך ה\' יהוה עומד בדרך וחרבו שלופה בידו: וישתחו במורד ראשו ונפל על פניו. 22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה למה היכת. התחת שלך שלוש פעמים אלה? הנה יצאתי לעמוד בפניך כי דרכיך מעוותת לפני: 22:33 ותרא אותי החמור ותסתובב ממני שלוש פעמים אלא אם כן פנה ממני, ודאי עתה גם אני הרגתי אותך, והצלתי אותה בחיים. 22:34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי; כי ידעתי לֹא כִּי עָמַדְתָּ בְּדֶרֶךְ עָלַי: וְעַתָּה אִם- לצער אותך, אני אחזיר אותי שוב. 22:35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם הגברים רק המילה אשר אדבר אליך, כי תדבר. אז בלעם הלך עם נסיכי בלק. 22:36 וכאשר שמע בלק כי בא בלעם, יצא לקראתו עיר מואב אשר בגבול ארנון אשר בקצהו חוף. 22:37 ויאמר בלק אל בלעם האם לא שלחתי אליך ברצינות לקרוא. לְךָ? למה לא באת אלי? האם אני לא מסוגל לקדם אותך לכבד? 22:38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך האם יש לי. כוח בכלל להגיד משהו? המילה שאלוהים שם בפי, זה אדבר. 22:39 וילך בלעם עם בלק ויבואו עד קרית חוזות. 22:40 ויקרב בלק בקר וצאן וישלח אל בלעם ואל הנסיכים. שהיו איתו. 22:41 ויהי למחר ולקח בלק את בלעם והביא עָלָה אֶת בָּמוֹת בַּעַל, לְמַעַן יָרָא מִשָּׁם אֶת הַמָּקוֹם חלק מהעם.