מספרים
22:1 ויצאו בני ישראל ויחנו בערבות
מואב מעבר הירדן ליד יריחו.
22:2 ויראה בלק בן צפור את כל אשר עשו ישראל לה
אמוריטים.
22:3 וירא מואב מאד מן העם כי רבים הם: ומואב
היה במצוקה בגלל בני ישראל.
22:4 ויאמר מואב אל זקני מדין, עתה ילקק הקהל הזה
כָּל אֲשֶׁר סָבִיב לָנוּ כַּאֲשֶׁר מְלַקֵּק הַשּׁוֹר אֶת עֲשֵׂה הָאָרֶץ
שדה. ויהי בלק בן צפור מלך המואב בזה
זְמַן.
22:5 שלח שלוחים אל בלעם בן בעור לפתור.
אשר על נהר ארץ בני עמו, לקרוא
לו לאמר הנה עם יוצא ממצרים הנה הם
כסה את פני האדמה ויישבו על פני:
22:6 בוא-נא נא-קלל אותי העם הזה; שכן גם הם
אדיר לי: אולי אנצח, ונכה אותם, ו
למען אגרש אותם מן הארץ: כי אני יודע מי אתה
יתברך יתברך, ומי שאתה מקלל ארור.
22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדיין עם ה
גמול עתידות בידם; ויבאו אל בלעם, ו
דבר אליו את דברי בלק.
22:8 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׁכְנוּ כָּאן בַּלַּיְלָה, וְהוֹדַע לָכֶם
שוב, כאשר ידבר יהוה אלי: וישבו שרי מואב
עם בלעם.
22:9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר אילו אנשים אלה עמך?
22:10 ויאמר בלעם אל האלוהים לבלק בן ציפור מלך מואב.
שלח אלי לאמר
22:11 הנה עם יוצא ממצרים אשר מכסה פני
הארץ: בוא עכשיו, קלל אותי אותם; אולי אצליח
להתגבר עליהם, ולגרש אותם.
22:12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם; לא תעשה
קלל את העם: כי הם מבורכים.
22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק.
בוא אתה אל ארצך כי מסרב ה\' לתת לי ללכת
איתך.
22:14 ויקומו שרי מואב וילכו אל בלק ויאמרו.
בלעם מסרב לבוא איתנו.
22:15 וַיִּשְׁלַח בָּלָק עוֹד נָשִׁים, וּמִכָּבוֹד מֵהֶם.
22:16 ויבאו אל בלעם ויאמרו אליו כה אמר בלק בן.
צפור, אל תעכב נא דבר מלבוא אלי:
22:17 כי אקדם אותך לכבוד גדול מאוד ואעשה כל דבר
אתה אומר לי: בוא, נא, קלל אותי העם הזה.
22:18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אילו רצה בלק.
תן לי את ביתו מלא כסף וזהב, אני לא יכול ללכת מעבר למילה
לה\' אלוקי לעשות פחות או יותר.
22:19 ועתה, נא, תשהו גם אתם כאן הלילה למען אוכל
דע מה יאמר יהוה אלי עוד.
22:20 ויבוא אלוהים אל בלעם בלילה ויאמר אליו אם יבואו האנשים אל.
קרא לך, קום, ולך עמהם; אבל בכל זאת המילה אשר אגיד
אליך, כי תעשה.
22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את חמורו וילך עמו
נסיכי מואב.
22:22 ויתלקח כעס אלהים כי הלך: ומלאך יהוה
עמד בדרכו של יריב נגדו. עכשיו הוא רכב עליו
חמורו ושני עבדיו היו עמו.
22:23 וירא החמור את מלאך יהוה עומד בדרך ואת חרבו.
נמשך בידו: והחמור פנה מן הדרך והלך
בשדה: ויכה בלעם את החמור להחזירה לדרך.
22:24 אבל מלאך יהוה עמד בנתיב הכרמים חומה תהיה.
מצד זה, וחומה מצד זה.
22:25 וכאשר ראתה החמור את מלאך יהוה, התגנבה אל ה
חומה, וכתש את רגלו של בלעם בקיר: ויכה אותה
שוב.
22:26 וילך מלאך יהוה הלאה ויעמוד במקום צר.
איפה לא הייתה דרך לפנות לא ימינה ולא שמאלה.
22:27 וירא החמור את מלאך יהוה נפלה מתחת לבלעם.
וַיִּתְבַּלֵּץ כַּעַס בִּלְעָם, וַיַּכֵּה אֶת הַחֲמוֹר בְּמִטָּה.
22:28 ופתח ה\' את פי החמור ותאמר אל בלעם מה.
האם עשיתי לך, כי היכת אותי אלה שלוש פעמים?
22:29 ויאמר בלעם אל החמור כי לעגת לי הייתי רוצה שם
היו חרב בידי, כי עתה הייתי הורג אותך.
22:30 ויאמר החמור אל בלעם לא אני את חמורך אשר יש לך עליו.
רכובים מאז שהייתי שלך ועד היום? האם אי פעם נהגתי לעשות זאת
אליך? וַיֹּאמֶר, לֹא.
22:31 ויפק יהוה את עיני בלעם ויראה את מלאך ה\'
יהוה עומד בדרך וחרבו שלופה בידו: וישתחו
במורד ראשו ונפל על פניו.
22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה למה היכת.
התחת שלך שלוש פעמים אלה? הנה יצאתי לעמוד בפניך
כי דרכיך מעוותת לפני:
22:33 ותרא אותי החמור ותסתובב ממני שלוש פעמים אלא אם כן
פנה ממני, ודאי עתה גם אני הרגתי אותך, והצלתי אותה בחיים.
22:34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי; כי ידעתי
לֹא כִּי עָמַדְתָּ בְּדֶרֶךְ עָלַי: וְעַתָּה אִם-
לצער אותך, אני אחזיר אותי שוב.
22:35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם הגברים רק
המילה אשר אדבר אליך, כי תדבר. אז בלעם
הלך עם נסיכי בלק.
22:36 וכאשר שמע בלק כי בא בלעם, יצא לקראתו
עיר מואב אשר בגבול ארנון אשר בקצהו
חוף.
22:37 ויאמר בלק אל בלעם האם לא שלחתי אליך ברצינות לקרוא.
לְךָ? למה לא באת אלי? האם אני לא מסוגל לקדם
אותך לכבד?
22:38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך האם יש לי.
כוח בכלל להגיד משהו? המילה שאלוהים שם בפי,
זה אדבר.
22:39 וילך בלעם עם בלק ויבואו עד קרית חוזות.
22:40 ויקרב בלק בקר וצאן וישלח אל בלעם ואל הנסיכים.
שהיו איתו.
22:41 ויהי למחר ולקח בלק את בלעם והביא
עָלָה אֶת בָּמוֹת בַּעַל, לְמַעַן יָרָא מִשָּׁם אֶת הַמָּקוֹם
חלק מהעם.