מספרים
17:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
יז:ב דבר אל בני ישראל וקח מכולם מקל
כְּבֵית אֲבוֹתֵיהֶם, לְכָל-שָׂרֵיהֶם
לבית אבותיהם שנים עשר מוטות: כתוב את שם איש
על המוט שלו.
יז:3 וכתבת את שם אהרן על מטה לוי למוט אחד.
יהיה לראש בית אבותיהם.
יז:4 והשכבתם באוהל מועד לפנים.
העדות, שבה אפגש איתך.
17:5 ויהי מטה האיש אשר אבחר בו.
יפרח: ואעצור ממני את מלמול ה\'
בני ישראל, שבאמצעותו הם ממלמלים עליך.
יז,ו וידבר משה אל בני ישראל וכל אחד מהם
נסיכים נתנו לו מוט כל אחד, לכל נסיך אחד, לפי שלהם
בתי אבות שנים עשר מוטות: ומטה אהרן היה בתוכם
מוטות.
יז,ז וישים משה את-המטות לפני יהוה במשכן העדה.
17:8 ויהי כי למחרת נכנס משה אל המשכן
של עד; והנה מטה אהרן לבית לוי היה
ניצחו, והוציאו ניצנים, ופרחו פרחים, והניבו
שקדים.
יז:9 ויוציא משה את כל-המטות מלפני יהוה אל-כל
בני ישראל: ויראו ויקחו איש את מטהו.
17:10 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הַשָּבֵב אֶת-מְטַת אַהֲרֹן אֶל-פְּנֵי הַמִּטָּה
עדות, שתישמר לאות נגד המורדים; ואתה תעשה
הסר ממני את מלמוליהם, שלא ימותו.
17:11 וַיַּעַשׂ כֹּה מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה כֵּן עָשָׂה.
17:12 וידברו בני ישראל אל משה לאמר הנה אנו מתים אנו
נכחד, כולנו נספים.
17:13 כל אשר קרב דבר אל אוהל יהוה, יעשה
למות: האם נכלה במות?