מספרים
16:1 וקורח בן יזהר בן קהת בן לוי ו
דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני
ראובן, לקח אנשים:
16:2 ויקמו לפני משה עם אחדים מבני ישראל.
מאתיים וחמישים נסיכי האספה, המפורסמים ב
קהילה, אנשי שם:
16:3 ויתאספו על משה ועל אהרן
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַתֶּם מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם רַבִּים, כְּשֶׁרֹאִים אֶת כָּל
עדה קדושים כל אחד מהם וה\' בתוכם.
לָמָּה כֵּן יִשְׂמְמוּ אֶת עַל קְהַל יְהוָה.
16:4 וכאשר שמע משה, נפל על פניו.
16:5 וַיֹּאמֶר, אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-חֲבֵרוֹ, לֵאמֹר: עַד-מָחָר
יראה יהוה מי לו ומי קדוש; ויגרום לו
קרב אליו: גם את אשר בחר יביא
קרוב אליו.
טז:6 זה עשה; קח לך מחתות, קורח, ואת כל חבריו;
טז,ז וַיִּשָּׁם בּוֹ אֵשׁ, וַיִּקְטֹר בָּהֶם לִפְנֵי יְהוָה, למחר.
והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא יהיה
קדוש: אתם לוקחים עליכם יותר מדי, בני לוי.
16:8 ויאמר משה אל קורח שמעו נא בני לוי.
טז:9 נראה לכם מעט, אשר יש לאלוהי ישראל
הבדיל אותך מקהלת ישראל, לקרבך
עצמו לעשות את עבודת אוהל יהוה ולעמוד
לפני העדה לשרת אותם?
16:10 וקרבך אליו ואת כל אחיך בני
לוי עמך: ותבקשו גם אתם את הכהונה?
יט 16:11 עַל כֵּן אַתָּה וְכָל חֲבַתְךָ נִקְסוּ
עַל יְהוָה, וּמַה-אַהֲרֹן, אֲשֶׁר תִּמְלַמְצְתֶּם עָלָיו.
16:12 וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב אשר אמר.
לא נעלה:
16:13 זה קטן אשר העלת אותנו מארץ אשר
זוב חלב ודבש להרוג אותנו במדבר חוץ ממך
להפוך את עצמך לגמרי לנסיך עלינו?
16:14 ועוד לא הבאת אותנו אל ארץ זבת חלב ו
דבש, או נתן לנו נחלת שדות וכרמים: תשים
להוציא את העיניים של הגברים האלה? לא נעלה.
16:15 ויתרגז משה מאוד ויאמר אל ה\' אל תכבד את שלהם.
מנחה: לא לקחתי מהם חמור אחד ולא פגעתי באחד מהם
אוֹתָם.
16:16 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח הָיָה אַתָּה וְכָל-חֲבֵרֶךָ לִפְנֵי יְהוָה.
אתה והם ואהרן מחר:
16:17 ולקחת איש את מחתתו והכניסו בהם קטורת והביאו.
לפני יהוה, איש מחתתו, מאתיים וחמישים מחתות;
גם אתה ואהרן, כל אחד מכם מחתתו.
16:18 ויקחו איש את מחתתו ושמו בהם אש והניחו
קטורת עליה, ועמד בפתח אוהל ה\'
קהל עם משה ואהרן.
16:19 ויקבץ קורח את כל העדה עליהם עד פתח
אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּרְא כְּבוֹד יְהוָה
לכל העדה.
16:20 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן לאמר.
16:21 נפרדו מקרב העדה הזאת לאוכל
אותם תוך רגע.
16:22 ויפלו על פניהם ויאמרו אלהי אלוהי הרוחות
מכל בשר יחטא איש אחד, ותכעס על כל
עֵדָה?
16:23 וידבר יהוה אל משה לאמר.
16:24 דבר אל-העדה לאמר קום קם מן הים
משכן קורח, דתן ואבירם.
16:25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם; והזקנים של
ישראל הלך אחריו.
16:26 וידבר אל העדה לאמר הסתלקו נא מן
אוהלי הרשעים האלה, ולא יגעו בשום דבר משלהם, פן תהיו
נכלה בכל חטאיהם.
16:27 ועלו ממשכן קורח דתן ואבירם ב-
מכל צד: ויצאו דתן ואבירם ויעמדו בפתחו של
אוהליהם, ונשותיהם, ובניהם, וילדיהם הקטנים.
16:28 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּזֶה תֵּדַעְתֶּם כִּי שָׁלַחְתִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת
כל העבודות הללו; כִּי לֹא עָשִׂיתִי אוֹתָם מִמֶּנִּי.
16:29 אם האנשים האלה ימותו, המוות הנפוץ של כל האנשים, או אם יבקרו אותם
לאחר ביקור כל הגברים; וְלֹא שָׁלַחְנִי יְהוָה.
16:30 אבל אם יעשה יהוה דבר חדש ופתחה הארץ את פיה ו
תבלע אותם, עם כל אשר להם, וירדו
מהיר לתוך הבור; אז תבינו שיש לאנשים האלה
הרגיז את יהוה.
16:31 ויהי כאשר סיים לדבר את כל הדברים האלה
שהאדמה התפצלה אשר תחתיהם:
16:32 ופתחה הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם
וְכָל-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֶל-קֹרַח, וְכָל-מַחֲנוֹתָם.
16:33 הם וכל אשר להם ירדו חיים אל הבור.
ותסגר עליהם הארץ: ואבדו מקרב
עֵדָה.
16:34 ויברחו כל ישראל אשר סביבם לזעקתם כי
אמרו, פן תבלע אותנו האדמה.
16:35 ויצא אש מאת יהוה ותאכל את המאתיים
וחמישים איש שהקריבו קטורת.
16:36 וידבר ה\' אל משה לאמר.
16:37 דבר אל אלעזר בן אהרן הכהן כי ייקח את
מחתות מתוך הבערה, ותפזר את האש מפה; בשבילם
מקודשים.
16:38 מחתות החוטאים האלה על נפשם יעשו אותם
לוחות רחבים לכיסוי המזבח: כי הקריבו אותם קודם
יהוה על כן קדושים הם והיו לאות לאות
בני ישראל.
16:39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחושת אשר בהן
שרף הציע; ונעשו לוחות רחבים לכיסוי של
מִזבֵּחַ:
16:40 להיות זכר לבני ישראל, כי לא זר, כלומר
לא מזרע אהרן, קרב להעלות קטורת לפני ה\';
שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּקוֹרָה וּכְחֻלָּתוֹ: כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְהוָה עַל יְדֵי
יד משה.
16:41 אבל למחרת כל עדת בני ישראל
מלמל על משה ועל אהרן לאמר: הרגתם את
עם יהוה.
16:42 ויהי כאשר נאספה העדה על משה
וְעַל אַהֲרֹן, כִּי הִבִּיטוּ אֶל אֹהֶל הַמִּשְׁכָּן
עדה: והנה הענן מכסה אותה ותפארת ה\'
יהוה הופיע.
16:43 ויבואו משה ואהרן לפני אוהל מועד.
16:44 וידבר יהוה אל משה לאמר.
16:45 קום אתה מקרב העדה הזאת לאכל אותם כמו ב
רֶגַע. והם נפלו על פניהם.
16:46 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח מַחְתָּה וְשֵׁם בּוֹ אֵשׁ מִמֶּנּוּ
אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּלְהַקְטֹרֶת, וַיֵּלֶךְ בַּמָּהָר אֶל הָעֵדָה, וְהָיָה
כפר עליהם: כי-יצא זעם מ-יהוה;
המגיפה החלה.
16:47 ויקח אהרן כמצוה משה ורץ אל תוך הים
עֵדָה; וְהִנֵּה הִתְחִילָה הַמַּגְפָּה בְּהָעָם, וְהוּא
לבש קטורת, וכפר על העם.
16:48 ויעמוד בין המתים והחיים; והמגפה נשארה.
16:49 והמתים במגפה היו ארבעה עשר אלף ושבעה
מאה, לצד המתים, על-דבר קורח.
16:50 וישב אהרן אל משה אל פתח אוהל אהל
עדה : ונשארה המגפה.