מספרים 16:1 וקורח בן יזהר בן קהת בן לוי ו דתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן, לקח אנשים: 16:2 ויקמו לפני משה עם אחדים מבני ישראל. מאתיים וחמישים נסיכי האספה, המפורסמים ב קהילה, אנשי שם: 16:3 ויתאספו על משה ועל אהרן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אַתֶּם מְקַבְּלִים עֲלֵיכֶם רַבִּים, כְּשֶׁרֹאִים אֶת כָּל עדה קדושים כל אחד מהם וה\' בתוכם. לָמָּה כֵּן יִשְׂמְמוּ אֶת עַל קְהַל יְהוָה. 16:4 וכאשר שמע משה, נפל על פניו. 16:5 וַיֹּאמֶר, אֶל-קֹרַח וְאֶל-כָּל-חֲבֵרוֹ, לֵאמֹר: עַד-מָחָר יראה יהוה מי לו ומי קדוש; ויגרום לו קרב אליו: גם את אשר בחר יביא קרוב אליו. טז:6 זה עשה; קח לך מחתות, קורח, ואת כל חבריו; טז,ז וַיִּשָּׁם בּוֹ אֵשׁ, וַיִּקְטֹר בָּהֶם לִפְנֵי יְהוָה, למחר. והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא יהיה קדוש: אתם לוקחים עליכם יותר מדי, בני לוי. 16:8 ויאמר משה אל קורח שמעו נא בני לוי. טז:9 נראה לכם מעט, אשר יש לאלוהי ישראל הבדיל אותך מקהלת ישראל, לקרבך עצמו לעשות את עבודת אוהל יהוה ולעמוד לפני העדה לשרת אותם? 16:10 וקרבך אליו ואת כל אחיך בני לוי עמך: ותבקשו גם אתם את הכהונה? יט 16:11 עַל כֵּן אַתָּה וְכָל חֲבַתְךָ נִקְסוּ עַל יְהוָה, וּמַה-אַהֲרֹן, אֲשֶׁר תִּמְלַמְצְתֶּם עָלָיו. 16:12 וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם בני אליאב אשר אמר. לא נעלה: 16:13 זה קטן אשר העלת אותנו מארץ אשר זוב חלב ודבש להרוג אותנו במדבר חוץ ממך להפוך את עצמך לגמרי לנסיך עלינו? 16:14 ועוד לא הבאת אותנו אל ארץ זבת חלב ו דבש, או נתן לנו נחלת שדות וכרמים: תשים להוציא את העיניים של הגברים האלה? לא נעלה. 16:15 ויתרגז משה מאוד ויאמר אל ה\' אל תכבד את שלהם. מנחה: לא לקחתי מהם חמור אחד ולא פגעתי באחד מהם אוֹתָם. 16:16 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל קֹרַח הָיָה אַתָּה וְכָל-חֲבֵרֶךָ לִפְנֵי יְהוָה. אתה והם ואהרן מחר: 16:17 ולקחת איש את מחתתו והכניסו בהם קטורת והביאו. לפני יהוה, איש מחתתו, מאתיים וחמישים מחתות; גם אתה ואהרן, כל אחד מכם מחתתו. 16:18 ויקחו איש את מחתתו ושמו בהם אש והניחו קטורת עליה, ועמד בפתח אוהל ה\' קהל עם משה ואהרן. 16:19 ויקבץ קורח את כל העדה עליהם עד פתח אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּרְא כְּבוֹד יְהוָה לכל העדה. 16:20 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן לאמר. 16:21 נפרדו מקרב העדה הזאת לאוכל אותם תוך רגע. 16:22 ויפלו על פניהם ויאמרו אלהי אלוהי הרוחות מכל בשר יחטא איש אחד, ותכעס על כל עֵדָה? 16:23 וידבר יהוה אל משה לאמר. 16:24 דבר אל-העדה לאמר קום קם מן הים משכן קורח, דתן ואבירם. 16:25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם; והזקנים של ישראל הלך אחריו. 16:26 וידבר אל העדה לאמר הסתלקו נא מן אוהלי הרשעים האלה, ולא יגעו בשום דבר משלהם, פן תהיו נכלה בכל חטאיהם. 16:27 ועלו ממשכן קורח דתן ואבירם ב- מכל צד: ויצאו דתן ואבירם ויעמדו בפתחו של אוהליהם, ונשותיהם, ובניהם, וילדיהם הקטנים. 16:28 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּזֶה תֵּדַעְתֶּם כִּי שָׁלַחְתִּי יְהוָה לַעֲשׂוֹת כל העבודות הללו; כִּי לֹא עָשִׂיתִי אוֹתָם מִמֶּנִּי. 16:29 אם האנשים האלה ימותו, המוות הנפוץ של כל האנשים, או אם יבקרו אותם לאחר ביקור כל הגברים; וְלֹא שָׁלַחְנִי יְהוָה. 16:30 אבל אם יעשה יהוה דבר חדש ופתחה הארץ את פיה ו תבלע אותם, עם כל אשר להם, וירדו מהיר לתוך הבור; אז תבינו שיש לאנשים האלה הרגיז את יהוה. 16:31 ויהי כאשר סיים לדבר את כל הדברים האלה שהאדמה התפצלה אשר תחתיהם: 16:32 ופתחה הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם וְכָל-הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֶל-קֹרַח, וְכָל-מַחֲנוֹתָם. 16:33 הם וכל אשר להם ירדו חיים אל הבור. ותסגר עליהם הארץ: ואבדו מקרב עֵדָה. 16:34 ויברחו כל ישראל אשר סביבם לזעקתם כי אמרו, פן תבלע אותנו האדמה. 16:35 ויצא אש מאת יהוה ותאכל את המאתיים וחמישים איש שהקריבו קטורת. 16:36 וידבר ה\' אל משה לאמר. 16:37 דבר אל אלעזר בן אהרן הכהן כי ייקח את מחתות מתוך הבערה, ותפזר את האש מפה; בשבילם מקודשים. 16:38 מחתות החוטאים האלה על נפשם יעשו אותם לוחות רחבים לכיסוי המזבח: כי הקריבו אותם קודם יהוה על כן קדושים הם והיו לאות לאות בני ישראל. 16:39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחושת אשר בהן שרף הציע; ונעשו לוחות רחבים לכיסוי של מִזבֵּחַ: 16:40 להיות זכר לבני ישראל, כי לא זר, כלומר לא מזרע אהרן, קרב להעלות קטורת לפני ה\'; שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּקוֹרָה וּכְחֻלָּתוֹ: כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ יְהוָה עַל יְדֵי יד משה. 16:41 אבל למחרת כל עדת בני ישראל מלמל על משה ועל אהרן לאמר: הרגתם את עם יהוה. 16:42 ויהי כאשר נאספה העדה על משה וְעַל אַהֲרֹן, כִּי הִבִּיטוּ אֶל אֹהֶל הַמִּשְׁכָּן עדה: והנה הענן מכסה אותה ותפארת ה\' יהוה הופיע. 16:43 ויבואו משה ואהרן לפני אוהל מועד. 16:44 וידבר יהוה אל משה לאמר. 16:45 קום אתה מקרב העדה הזאת לאכל אותם כמו ב רֶגַע. והם נפלו על פניהם. 16:46 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח מַחְתָּה וְשֵׁם בּוֹ אֵשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וּלְהַקְטֹרֶת, וַיֵּלֶךְ בַּמָּהָר אֶל הָעֵדָה, וְהָיָה כפר עליהם: כי-יצא זעם מ-יהוה; המגיפה החלה. 16:47 ויקח אהרן כמצוה משה ורץ אל תוך הים עֵדָה; וְהִנֵּה הִתְחִילָה הַמַּגְפָּה בְּהָעָם, וְהוּא לבש קטורת, וכפר על העם. 16:48 ויעמוד בין המתים והחיים; והמגפה נשארה. 16:49 והמתים במגפה היו ארבעה עשר אלף ושבעה מאה, לצד המתים, על-דבר קורח. 16:50 וישב אהרן אל משה אל פתח אוהל אהל עדה : ונשארה המגפה.