מספרים
14:1 וישאו כל העדה את קולם ויזעקו; וה
אנשים בכו באותו לילה.
14:2 וילמו כל בני ישראל על משה ועל אהרן.
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם כָּל הָעֵדָה: הֲלֹא הָיָה אֱלֹהִים שֶׁנָּמוּת בּוֹ
ארץ מצרים! או שאלוהים היינו מתים במדבר הזה!
14:3 ולמה הביא אותנו יהוה אל הארץ הזאת ליפול על האדמה
חרב, שנשותינו וילדינו יהיו טרף? האם זה לא היה
עדיף לנו לחזור למצרים?
14:4 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, נַעֲשֶׂה שָׂר, וְנַשְׁבוּ
לתוך מצרים.
14:5 ויפלו משה ואהרן על פניהם, לפני כל עדת ה\'
עדת בני ישראל.
14:6 ויהושע בן נון וכלב בן יפונה אשר
שחקרו את הארץ, קרעו את בגדיהם
14:7 וידברו אל כל קהל בני ישראל לאמר:
הארץ, שעברנו דרכה כדי לחפש בה, היא טובה מופלגת
ארץ.
יד 14:8 אם-יהוה חפץ בנו, יביאנו אל הארץ הזאת, ו
תן לנו את זה; ארץ זבת חלב ודבש.
14:9 רק אל תמרדו ביהוה ואל תירא את עם העם
ארץ; כִּי לֶחֶם הֵם לָנוּ: מִפְּנֵיהֶם נִסְתָּרָה.
וַיְהוָה עִמָּנוּ: אַל תִּירָא מֵהֶם.
14:10 אבל כל-העדה הורו לסקול אותם באבנים. והתהילה של
ה\' הופיע באוהל מועד לפני כל
בני ישראל.
14:11 ויאמר ה\' אל משה עד מתי יכעיס העם הזה אותי ו
כמה זמן יעבור עד שיאמינו לי, על כל הסימנים שיש לי
הראה ביניהם?
14:12 אכה אותם במגפה, ואבטל אותם, וארצה
עשה ממך אומה גדולה וחזקה מהם.
14:13 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה וַיִּשְׁמְעוּ מְצָרָיִם כִּי
העלית את העם הזה בגבורך מתוכם;)
14:14 ויגידו זאת ליושבי הארץ הזאת כי יש להם
שמע כי אתה יהוה בעם הזה, כי אתה ה\' נראית פניו
לִפְנֵי, וְכִי עָמְדָה עֲנָנְךָ עֲלֵיהֶם, וְאַתָּה הוֹלֵךְ
לפניהם ביום בעמוד ענן ובעמוד אש
בלילה.
14:15 עכשיו אם תרצח את כל העם הזה כאיש אחד והגוים
אשר שמעו את תהילתך ידברו לאמר:
14:16 כי לא היה יכול יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר
נשבע להם, על כן הרג אותם במדבר.
14:17 ועתה, נא, גדול יהיה כוח יהוה
דיברת ואמרת
14:18 יהוה אורך רוח וחסד גדול סולח לעוונות
עבירה, ובשום פנים ואופן לא ניקוי אשמים, ביקור ב
עוון אבות על הילדים עד השלישי והרביעי
דוֹר.
14:19 סלח נא את עוון העם הזה על פי העם הזה.
גדלות רחמיך, וכמו שסלחת לעם הזה, מ
מצרים אפילו עד עכשיו.
14:20 ויאמר ה\' סלחתי כדברך.
14:21 אבל באמת שאני חי, כל הארץ תתמלא תהילת
אדוני.
14:22 כי כל האנשים אשר ראו את כבודי ואת הניסים שלי אשר אני
עשה במצרים ובמדבר, ופתתו אותי עכשיו את העשרה האלה
פעמים, ולא שמע בקולי;
14:23 אמנם לא יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותיהם
וְלֹא יָרְאֶה אִישׁ מִן הַמַּעֲגָרִים.
14:24 אבל עבדי כלב כי רוח אחרת הייתה עמו, ויש לו
הלכתי אחרי מלא, אותו אביא אל הארץ אשר הלך אליה; ו
זרעו ירשה.
14:25 (ועתה ישבו עמלק והכנעני בעמק.) מחר
הפוך אותך, והביא אותך אל המדבר בדרך ים סוף.
14:26 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן לאמר.
14:27 עד מתי אעמוד עם העדה הרעה הזאת הממלמלת
לִי? שמעתי את מלמול בני ישראל אשר הם
ממלמל נגדי.
14:28 אמור להם באמת חי נאום יהוה כאשר דברתם ב
אזני, כך אעשה לך:
14:29 יפלו פגריכם במדבר הזה; וכל אשר נמנו
ממך, לפי כל מספרך, מבן עשרים שנה ו
למעלה, אשר מלמלו עלי,
14:30 ספק לא תבואו אל הארץ אשר נשבעתי עליה
תשכן בו, הושיע את כלב בן יפונה ואת יהושע ה
בן נון.
14:31 אבל את הקטנים שלכם אשר אמרתם שיהיו לטרף, אותם אביא
ב, וידעו את הארץ אשר בוזתם.
14:32 אך אליך פגרייך יפלו במדבר הזה.
14:33 ובניכם נדדו במדבר ארבעים שנה ויישאו
זנותיכם, עד אשר יאבדו פגריכם במדבר.
14:34 לאחר מספר הימים אשר חקרתם בהם את הארץ ארבעים
ימים, כל יום לשנה, תשאו את עוונותיכם ארבעים
שנים, ותדעו את הפרת הבטחתי.
14:35 אני יהוה אמרתי בוודאי אעשה לכל הרעה הזאת
עדה, הנאספים עלי: במדבר הזה
הם יאכלו, ושם ימותו.
14:36 והאנשים אשר שלח משה לחקור את הארץ אשר שבו ועשו
כל העדה למלמל עליו, על ידי העלאת לשון הרע
על הארץ,
14:37 אפילו האנשים האלה שהעלו את הדיווח הרע על הארץ, מתו
המגפה לפני ה\'.
14:38 אבל יהושע בן נון וכלב בן יפונה אשר
האנשים שהלכו לחפש את הארץ, חיו דומם.
14:39 ויגד משה את הדברים האלה לכל בני ישראל
אנשים התאבלו מאוד.
14:40 ויקמו בבקר ויעלו אותם בראש
ההר, לאמר, הנה אנחנו כאן, ונעלה אל המקום
אשר הבטיח ה\': כי חטאנו.
14:41 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לָמָּה עוֹבְרִים עַתָּה אֶת מִצְוַת הָעָם
אָדוֹן? אבל זה לא ישגשג.
14:42 אל תעלה כי לא יהוה בקרבך; שלא תכהו קודם
האויבים שלך.
14:43 כי העמלק והכנעני שם לפניכם ואתם תעשו
נפלו בחרב: כי הסרתם מיהוה, על כן
ה\' לא יהיה עמך.
14:44 אך התימרו לעלות אל ראש הגבעה, אף על פי כן, ארון הקודש
ברית יהוה ומשה לא יצאו מן המחנה.
14:45 וירד העמלקי והכנעני היושבים בו
גבעה, וַיַּכָּה אוֹתָם, וְהִתְפַּלֵּל אוֹתָם עַד חוֹרְמָה.