מספרים 11:1 וכאשר התלונן העם, ריחם על יהוה: ויהוה שמע זאת; וַיִּתְפַּלֵּץ חֲמָתוֹ; ואש יהוה בערה בתוכם, ואכל את אשר בקצה הארץ מַחֲנֶה. 11:2 ויצעק העם אל משה; וכאשר התפלל משה אל ה\'. האש כובתה. 11:3 ויקרא שם המקום תברה כי אש ה\' שרף יהוה בתוכם. 11:4 והמון המעורב אשר בתוכם נפלו תאוות גם בני ישראל בכו שוב ואמרו מי יתן לנו בשר לאכול? 11:5 אנו זוכרים את הדגים אשר אכלנו במצרים לחופשי; את המלפפונים, והמלונים, והכרישה, והבצל, והשום. 11:6 אבל עתה יבשה נפשנו: חוץ מזה אין כלום המן, לנגד עינינו. 11:7 והיה המן כזרע כוסברה וצבעו כזרע צבע של בדליום. 11:8 וַיֵּלֶךְ הָעָם וַיִּקְסוּ אוֹתוֹ וַיִּטְחֲנוּ אֹתוֹ בְּטֶחְסוֹת, אוֹ הכה אותו במכתש ואפה אותו בתבניות ועשה ממנו עוגות : וה טעמו היה כטעם שמן טרי. 11:9 וכשירד הטל על המחנה בלילה, נפל המן זה. 11:10 ושמע משה את העם בוכה בכל משפחותיהם, איש איש פֶּתַח אָהֳלוֹ: וְכַעַם יְהוָה מְאֹד; גם משה לא היה מרוצה. 11:11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה, לָמָּה עָנַתְתָּ אֶת עַבְדְּךָ. ולמה לא מצאתי חן בעיניך, כי אתה מניח את נטל כל העם הזה עלי? 11:12 האם הריתי את כל העם הזה? האם ילדתי אותם, כי אתה צריך לומר לי, נשא אותם בחיקך, כאב יונק יוֹלֵד אֶת יוֹנֵק, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם אבות? 11:13 מנין לי בשר לתת לכל העם הזה? כי הם בוכים אלי לאמר תן לנו בשר למען נאכל. 11:14 איני יכול לשאת את כל העם הזה לבד, כי הוא כבד מדי עבורו לִי. 11:15 ואם תנהג בי כך, הרג אותי, נא על הסף, אם אני. מצא חן בעיניך; ואל אראה את עליבותי. 11:16 ויאמר ה\' אל משה אסף לי שבעים איש מזקנים. של ישראל אשר אתה יודע שהם זקני העם, ו קצינים עליהם; והביא אותם אל אוהל ה\' עדה, למען יעמדו שם עמך. 11:17 וירדתי ואדבר עמך שם ואקח מן רוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּתְשִׁיבָהּ עֲלֵיהֶם; והם יעשו נשא עמך את משא העם, שלא תשא אותו בעצמך לבד. 11:18 ואמרתם אל העם קדשו עצמכם למחר. בשר תאכלו כי בכיתם באזני יהוה לאמר. מי יתן לנו בשר לאכול? כי טוב לנו במצרים: לפיכך יתן ה\' לכם בשר ואכלתם. 11:19 לא תאכלו יום אחד ולא יומיים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים. ולא עשרים יום; 11:20 אבל אפילו חודש שלם עד שיצא בנחיריכם ויהי מתועב לכם: כי בוזתם את יהוה אשר בקרבכם ובכו לפניו לאמר למה יצאנו מִצְרַיִם? 11:21 ויאמר משה העם אשר אני בתוכו שש מאות אלף רגלי רגל; ואמרת, אתן להם בשר למען יאכלו א כל החודש. 11:22 האם יהרגו להם הצאן והבקר כדי להספיק להם? אוֹ יאספו להם כל דגי הים, כדי להספיק אוֹתָם? 11:23 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הַאִם קְצָרָה יָד יְהוָה? אתה תעשה ראה עתה אם דברי יתקיים אליך או לא. 11:24 ויצא משה ויגיד לעם את דברי יהוה אסף את שבעים איש מזקני העם, וסובב אותם על המשכן. 11:25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויקח מן רוח אשר עליו ונתנה לשבעים זקנים: וזה קרה, שכאשר נחה עליהם הרוח, הם התנבאו, ולא חדל. 11:26 אבל שניים מהאנשים נשארו במחנה, שם האחד אלדד ושם מדד האחר: ונחה עליהם הרוח; והיו מהכתובים, אבל לא יצאו אל משכן: ויתנבאו במחנה. 11:27 ורץ בחור ויגיד למשה ויאמר אלדד ומדד. להתנבא במחנה. 11:28 ויהושע בן נון עבד משה אחד מנעריו. ענה ואמר, אדוני משה, אסר עליהם. 11:29 ויאמר אליו משה: מקנא אתה למעני? האם אלוהים זה הכל עם יהוה נביאים היו, וכי ישים ה\' את רוחו עליהם! 11:30 וישא אותו משה אל המחנה הוא וזקני ישראל. 11:31 ויצא רוח מאת יהוה והביא שליו מן הים ים, ויפלו ליד המחנה, כמסע יום על זה הצד, וכאילו מסע של יום בצד השני, סביב ה- מחנה, וכאילו גובה שתי אמות על פני האדמה. 11:32 ויעמד העם כל היום ההוא וכל הלילה ההוא וכל הלילה למחרת, ואספו את השליו: הקטן אסף עשרה הומרים: ויפזרו את כולם לעצמם מסביב המחנה. 11:33 ובעוד הבשר היה בין שיניהם, לפני שנלעסו, כעס יהוה ניצת על העם, והכה ה\' את אנשים עם מגפה גדולה מאוד. 11:34 וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת-הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם הם קברו את האנשים שחשקו. 11:35 וַיִּסְעוּ הָעָם מִקִּבְרוֹת-הַתַּאֲוָה, אֶל-חַרְתּוֹ; ומגורים בהזרות.