מספרים
11:1 וכאשר התלונן העם, ריחם על יהוה: ויהוה
שמע זאת; וַיִּתְפַּלֵּץ חֲמָתוֹ; ואש יהוה בערה
בתוכם, ואכל את אשר בקצה הארץ
מַחֲנֶה.
11:2 ויצעק העם אל משה; וכאשר התפלל משה אל ה\'.
האש כובתה.
11:3 ויקרא שם המקום תברה כי אש ה\'
שרף יהוה בתוכם.
11:4 והמון המעורב אשר בתוכם נפלו תאוות
גם בני ישראל בכו שוב ואמרו מי יתן לנו בשר
לאכול?
11:5 אנו זוכרים את הדגים אשר אכלנו במצרים לחופשי; את המלפפונים,
והמלונים, והכרישה, והבצל, והשום.
11:6 אבל עתה יבשה נפשנו: חוץ מזה אין כלום
המן, לנגד עינינו.
11:7 והיה המן כזרע כוסברה וצבעו כזרע
צבע של בדליום.
11:8 וַיֵּלֶךְ הָעָם וַיִּקְסוּ אוֹתוֹ וַיִּטְחֲנוּ אֹתוֹ בְּטֶחְסוֹת, אוֹ
הכה אותו במכתש ואפה אותו בתבניות ועשה ממנו עוגות : וה
טעמו היה כטעם שמן טרי.
11:9 וכשירד הטל על המחנה בלילה, נפל המן
זה.
11:10 ושמע משה את העם בוכה בכל משפחותיהם, איש איש
פֶּתַח אָהֳלוֹ: וְכַעַם יְהוָה מְאֹד;
גם משה לא היה מרוצה.
11:11 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה, לָמָּה עָנַתְתָּ אֶת עַבְדְּךָ.
ולמה לא מצאתי חן בעיניך, כי אתה מניח את
נטל כל העם הזה עלי?
11:12 האם הריתי את כל העם הזה? האם ילדתי אותם, כי אתה
צריך לומר לי, נשא אותם בחיקך, כאב יונק
יוֹלֵד אֶת יוֹנֵק, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם
אבות?
11:13 מנין לי בשר לתת לכל העם הזה? כי הם בוכים
אלי לאמר תן לנו בשר למען נאכל.
11:14 איני יכול לשאת את כל העם הזה לבד, כי הוא כבד מדי עבורו
לִי.
11:15 ואם תנהג בי כך, הרג אותי, נא על הסף, אם אני.
מצא חן בעיניך; ואל אראה את עליבותי.
11:16 ויאמר ה\' אל משה אסף לי שבעים איש מזקנים.
של ישראל אשר אתה יודע שהם זקני העם, ו
קצינים עליהם; והביא אותם אל אוהל ה\'
עדה, למען יעמדו שם עמך.
11:17 וירדתי ואדבר עמך שם ואקח מן
רוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּתְשִׁיבָהּ עֲלֵיהֶם; והם יעשו
נשא עמך את משא העם, שלא תשא אותו בעצמך
לבד.
11:18 ואמרתם אל העם קדשו עצמכם למחר.
בשר תאכלו כי בכיתם באזני יהוה לאמר.
מי יתן לנו בשר לאכול? כי טוב לנו במצרים:
לפיכך יתן ה\' לכם בשר ואכלתם.
11:19 לא תאכלו יום אחד ולא יומיים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים.
ולא עשרים יום;
11:20 אבל אפילו חודש שלם עד שיצא בנחיריכם ויהי
מתועב לכם: כי בוזתם את יהוה אשר
בקרבכם ובכו לפניו לאמר למה יצאנו
מִצְרַיִם?
11:21 ויאמר משה העם אשר אני בתוכו שש מאות אלף
רגלי רגל; ואמרת, אתן להם בשר למען יאכלו א
כל החודש.
11:22 האם יהרגו להם הצאן והבקר כדי להספיק להם? אוֹ
יאספו להם כל דגי הים, כדי להספיק
אוֹתָם?
11:23 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הַאִם קְצָרָה יָד יְהוָה? אתה תעשה
ראה עתה אם דברי יתקיים אליך או לא.
11:24 ויצא משה ויגיד לעם את דברי יהוה
אסף את שבעים איש מזקני העם, וסובב אותם
על המשכן.
11:25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויקח מן
רוח אשר עליו ונתנה לשבעים זקנים: וזה
קרה, שכאשר נחה עליהם הרוח, הם התנבאו,
ולא חדל.
11:26 אבל שניים מהאנשים נשארו במחנה, שם האחד
אלדד ושם מדד האחר: ונחה עליהם הרוח;
והיו מהכתובים, אבל לא יצאו אל
משכן: ויתנבאו במחנה.
11:27 ורץ בחור ויגיד למשה ויאמר אלדד ומדד.
להתנבא במחנה.
11:28 ויהושע בן נון עבד משה אחד מנעריו.
ענה ואמר, אדוני משה, אסר עליהם.
11:29 ויאמר אליו משה: מקנא אתה למעני? האם אלוהים זה הכל
עם יהוה נביאים היו, וכי ישים ה\' את רוחו
עליהם!
11:30 וישא אותו משה אל המחנה הוא וזקני ישראל.
11:31 ויצא רוח מאת יהוה והביא שליו מן הים
ים, ויפלו ליד המחנה, כמסע יום על זה
הצד, וכאילו מסע של יום בצד השני, סביב ה-
מחנה, וכאילו גובה שתי אמות על פני האדמה.
11:32 ויעמד העם כל היום ההוא וכל הלילה ההוא וכל הלילה
למחרת, ואספו את השליו: הקטן אסף
עשרה הומרים: ויפזרו את כולם לעצמם מסביב
המחנה.
11:33 ובעוד הבשר היה בין שיניהם, לפני שנלעסו,
כעס יהוה ניצת על העם, והכה ה\' את
אנשים עם מגפה גדולה מאוד.
11:34 וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת-הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם
הם קברו את האנשים שחשקו.
11:35 וַיִּסְעוּ הָעָם מִקִּבְרוֹת-הַתַּאֲוָה, אֶל-חַרְתּוֹ; ומגורים
בהזרות.