מספרים
                                                                                         6:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                      6:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כאשר איש או
                                                                   אשה תפרדנה לנדר נדר של נצרית, להפרד
                                                                                                                  עצמם לה\':
                                                                           6:3 יבדל מיין ומשקה חזק ולא ישתה
                                                                    חומץ יין או חומץ משקה חזק, ולא ישתה
                                                  משקה ענבים, ולא לאכול ענבים לחים, או מיובשים.
                                                                            6:4 כל ימי פרידתו לא יאכל דבר מה
                                                                        עץ הגפן, מהגרעינים אפילו לקליפה.
                                                                          6:5 כל ימי נדר פרידתו לא יבוא תער
                                                                   ראשו: עד שימלאו הימים אשר יפריד בהם
                                                      עצמו ליהוה, קדוש יהיה, ויתן את מנעולים של ה
                                                                                                         שיער ראשו גדל.
                                                                          6:6 כל הימים אשר יבדיל אל ה\' יבוא
                                                                                                                  ללא גופה.
                                                                                 6:7 לא יטמא לאביו ולא לאמו כי
                                                                  אחיו או לאחותו כשימותו: כי הקידושין
                                                                                                       אלוהיו על ראשו.
                                                                          6:8 כל ימי פרידתו קדוש הוא ליהוה.
                                         6:9 ואם ימות איש על ידו בפתאומיות רבה ויטמא את ראשו
                                                                       הקדשתו; ואז יגלח את ראשו ביום שלו
                                                                                טהרה, ביום השביעי יגלח אותו.
                                         6:10 וביום השמיני יביא שני צבים או שתי יונים צעירות
                                                                                     אל הכהן, אל פתח אוהל מועד:
                                                             6:11 ויקריב הכהן את האחד לחטאת ואת האחרת
                                                              עוֹלָה, וְכִפֵּר עָלָיו, עַל שֶׁחָטָא
                                                                             המת, ויקדש את ראשו באותו היום.
                                                                            6:12 ויקדש ליהוה את ימי פרידתו ו
                                                             יביא כבש שנה ראשונה לקרבן עוולה : אבל ה
                                                           ימים שהיו לפני כן יאבדו, כי נטמא פרידתו.
                                                              6:13 וזוהי תורת הנצרי בהיותו ימי פרידתו
                                                                                    מילא: יובא אל פתח אוהל אהל
                                                                                                                       עֵדָה:
                                                                    6:14 ויקריב את מנחתו ליהוה כבש ראשון
                                                               שנה ללא מום לעולה, וכבשה אחת מהראשונה
                                                           שנה ללא מום לחטאת, ואיל אחד ללא מום עבור
                                                                                                          קורבנות שלום,
                                                           6:15 וסלסלת מצות עוגות קמח דק מהולות בשמן
                                                                               ופסי מצות משוחים בשמן, ובשרם
                                                                                                            מנחה ומנחתם.
                                                      6:16 ויביא אותם הכהן לפני ה\' והקריב את חטאתו
                                                                                           קרבן, וקרבת הבערה שלו:
                                    6:17 וַיִּקְרִיב אֶת הָאִיל לְזָבַח שָׁלוֹם לְהַהוּא
                                                                             יהוה, בסל המצות: גם הכהן יקריב
                                                                                                  מנחתו, ומנחת משקה.
                                                                      6:18 ויגלח הנצרי את ראש פרידתו בפתח
                                                     אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּקַּח אֶת שַׁעַר הַרֹאשׁ
                                                                  מפרידתו, והכניסו לאש אשר מתחת לקרבן
                                                                                                   של קורבנות השלום.
                                                                              6:19 ויקח הכהן את כתף האיל ואחד
                                                 עוגת מצות מתוך הסלסילה, ופלטה אחת מצות, ויהיה
                                                                         שים אותם על ידי הנצרי, אחרי שערו
                                                                                                          הפרדה מגולחת:
                                                               6:20 והניף אותם הכהן להנפה לפני יהוה זה
                                                               הוא קדוש לכהן, עם חזה הגל וכתף הרמה : ו
                                                                            לאחר מכן רשאי הנצרי לשתות יין.
                                                                          6:21 זו תורת הנצרי אשר נדר ומנחתו
                                             יְהוָה לִפְרִידָתוֹ לְבַד שֶׁתִּקְבַּח יָדוֹ.
                                                         לפי הנדר אשר נדר, כן חייב לעשות לאחר דינו
                                                                                                                 הַפרָדָה.
                                                                                    6:22 וידבר יהוה אל משה לאמר.
                                                               6:23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כך תברכו.
                                                                                            בני ישראל לאמר אליהם:
                                                                                     6:24 יברך אותך יהוה וישמרך.
                                                                             6:25 יאיר יהוה פניו עליך וחן לך.
                                                                  6:26 ישא יהוה פניו עליך וייתן לך שלום.
                                                           6:27 וישימו את שמי על בני ישראל; ואני אברך
                                                                                                                     אוֹתָם.