מספרים
                                                                                         5:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                                5:2 צוה את בני ישראל שיוציאו מכל המחנה
                                                מצורע, וכל מי שיש לו נפילה, וכל מי שנטמא על ידי
                                                                                                                           מֵת:
                                                               5:3 זכר ונקבה תוציאו מחוץ למחנה תוציאו
                                                אוֹתָם; שלא יטמאו את מחנותיהם, בתוכו אני שוכן.
                                                   5:4 ועשו כן בני ישראל ויוציאו אותם מחוץ למחנה
                                                                    דיבר יהוה אל משה וכך עשו בני ישראל.
                                                                                         5:5 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                     5:6 דבר אל-בני ישראל, כאשר איש או אשה יתחייבו
                                          חטאת שעושים בני אדם לעשות עבירה ביהוה ובאדם ההוא
                                                                                                                להיות אשם;
                                                                       5:7 ויתוודו על חטאתם אשר עשו ויעשה
                                                                        גמול על פשעתו בעיקרו, והוסף עליו
                                              חֲמִישִׁית בּוֹ, וְתַתֵּן לְמִי אֲשֶׁר עָלָיו
                                                                                                                הסגת גבול.
                                     5:8 אבל אם אין לאיש קרוב משפחה להשיב לו את העבירה, תנו
                                                                                          גמול ליהוה, לכהן; חוץ מ
                                                                          איל הכפרה, שבאמצעותו יכפר עליו.
                                                                             5:9 וכל מנחה מכל קדשי בני ישראל
                                                                                   אשר יביאו אל הכהן, יהיה לו.
                                                            5:10 וקדשו של איש יהיו לו: כל אשר נותן איש
                                                                                                 הכהן, הוא יהיה שלו.
                                                                                        5:11 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                       5:12 דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אם אשת איש
                                                                                        לך הצידה ותעשה בו עבירה
                                                          5:13 וישכב איתה איש בגשמיות ויסתיר מעיניה
                                                                          בעל, ותישמר קרוב, ותטמא, ואין עד
                                                          עָלֶיהָ, וְלֹא תִתְקַבֵּל אֶת-הַדָּבָר;
                                                                   5:14 ותבוא עליו רוח קנאה ויקנא באשתו.
                                                               ותטמאה: או אם תבוא עליו רוח קנאה, והוא
                                                                                           תקנא באשתו ולא תטמאה :
                                                              5:15 ואז יביא האיש את אשתו אל הכהן ויביא
                                                                 מנחתה לה, עשירית איפה, קמח שעורה; הוא
                                                לא ישפוך עליו שמן, ולא ישים עליו לבונה; כי זה א
                                                                       מנחת קנאה, מנחת זכרון, מביאה עוון
                                                                                                                       זֵכֶר.
                                                                       5:16 וקרב אותה הכהן וישיםה לפני ה\'.
                                                             5:17 ויקח הכהן מים קודשים בכלי חרס; ושל ה
                                                                           עפר אשר ברצפת המשכן יקח הכהן, ו
                                                                                                     תכניס אותו למים:
                                                          5:18 וישים הכהן את האשה לפני יהוה ויגלה את
                                                   ראש אישה, ותניח את מנחת הזיכרון בידיה, כלומר
                                                                          קרבן הקנאה: והמר יהיה לכהן בידו
                                                                                                 מים הגורמים לקללה:
                                                      5:19 ויחייב אותה הכהן שבועה ויאמר אל האשה אם
                                                                                   איש לא שכב עמך, ואם לא הלכת
                                                               טומאה עם זולתך במקום בעלך, תשתחרר מזה
                                                                                        מים מרים הגורמים לקללה:
                                                                  5:20 אבל אם הלכת אל אחר במקום בעלך ואם
                                                                                טמאת ואיש שכב איתך ליד בעלך.
                                                            5:21 ויחייב הכהן את האשה בשבועת קללה, ואת
כֹּהֵן יֹאמַר אֶל-הָאִשָּׁה, יְהוָה יַעֲשֶׂה אֹתְךָ לְקַלְלָה וּשְׁבָעָה
            בַּעַמֶּךָ, כַּאֲשֶׁר יַרְקִיב יְהוָה אֶת יְרֵכֶךָ וְאֶת יְהוָה
                                                                                                              בטן להתנפח;
                                 5:22 והמים האלה, המחוללים את הקללה, יכנסו אל קרביך לעשות
                                                          בטנך להתנפח וירך להירקב: ותאמר האשה אמן.
                                                                                                                       אָמֵן.
                                                             5:23 וכתב הכהן את הקללות האלה בספר וימחה
                                                                                     אותם החוצה עם המים המרים:
                                                        5:24 וישתת את האשה את המים המרים הגורמים את
                                                         קללה: ויכנסו בה המים המחוללים את הקללה, ו
                                                                                                            להפוך למריר.
                                                               5:25 ויקח הכהן את קרבן הקנאה מקרבן האשה
                                                            יד, והניף את המנחה לפני ה\', והקריבה על ה
                                                                                                                 מִזבֵּחַ:
                                                                     5:26 ויקח הכהן קומץ מן המנחה, הזכרון
                                                         ממנו, ושרפה על המזבח, ואחר כך יגרום לאישה
                                                                                                         לשתות את המים.
                                                                              5:27 וכאשר ישתה את המים, ויבואו
                                                                        עברו, כי אם תטמאה, ועשתה בה עבירה
                                                                  בעל, שיכנסו בה המים הגורמים הקללה, ו
                                                                             נעשה מרה ותפחה בטנה וירקבה : ו
                                                                                            האשה תהיה לקללה בעמה.
                                               5:28 ואם לא תטמאה האשה וטהרה; אז היא תהיה חופשיה,
                                                                                                              ויתעבר זרע.
                                                             5:29 זוהי חוק הקנאה כאשר אישה יוצאת לאחר
                                                                                                  במקום בעלה, וטמאה;
                                                         5:30 או כאשר תבוא עליו רוח הקנאה, והוא יקנא
                                                                    אשתו, וישים את האשה לפני ה\', והכוהן
                                                                       להוציא לפועל עליה את כל החוק הזה.
                                                     5:31 אז יהיה האיש פטור מעוון, והאשה הזאת תישא
                                                                                                                  עוון שלה.