נחמיה
                              6:1 וַיְהִי כִּי סַנְבְּלָט וְטוֹבִיָּה וְגֶשֶם הָערִי.
                                                           ושאר אויבינו שמעו כי בניתי את החומה וזה
                                                    לא נותרה בו פרצה; (למרות שבאותו זמן לא קבעתי
                                                                                                 הדלתות על השערים ;)
                                                                  6:2 שלחו אלי סנבלט וגשם לאמר בוא נפגש
                                                      ביחד באיזה אחד מהכפרים במישור אונו. אבל הם
                                                                                                      חשב לעשות לי רע.
                                           6:3 ושלחתי אליהם שליחים לאמר מלאכה גדולה אני עושה
                                   שאיני יכול לרדת: מדוע תיפסק העבודה, בשעה שאעזוב אותה,
                                                                                                              ולרדת אליך?
                                  6:4 ואולם, ארבע פעמים שלחו אלי, לפי המין הזה; ועניתי להם
                                                                                                       לאחר אותו אופן.
                                                   6:5 ושלח אלי את סנבלט עבדו כמוהו בפעם החמישית
                                                                                                  עם מכתב פתוח בידו;
                                                              6:6 אשר נכתב בה מדווח בגויים ויאמר גשמו
                                         זה, כי אתה והיהודים חושבים למרוד: בגלל זה אתה בונה
                                                             החומה, למען תהיה להם למלך, כדברים האלה.
                                                              6:7 וכן נתת נביאים להטיף עליך בירושלים.
                                                                         לאמר מלך יש ביהודה ועתה ידווח ל-
                                                                  מלך לפי המילים הללו. בוא ועתה, וניקח
                                                                                                                לייעץ יחד.
                                                                6:8 ושלחתי אליו לאמר לא עשו דברים כמוך
                                                                           אומר, אבל אתה מעמיד אותם מלבבך.
                                                         6:9 כי כולם הפחידו אותנו לאמר: יחלשו ידיהם
                                                  העבודה, שלא תעשה. עַתָּה, אֱלֹהִים, חָזֵק אֶת
                                                                                                                       ידיים.
                                                             6:10 אחר כך באתי אל בית שמעיה בן דליה הבן
                                           של מהטבעל, שהיה סתום; וַיֹּאמֶר, נִפְגַּד בָּהֶם
                                                         בית אלוהים, בתוך המקדש, ונסגור את דלתות ה
                                                                 מקדש: כי יבואו להמיתך; כן, בלילה יעשו
                                                                                                         בא להרוג אותך.
    6:11 וַאֲמַרְתִּי, הָאִישׁ אֲשֶׁר אֲנִי בָּרוּחַ? ומי נמצא שם, זה, הוויה
                                   כמוני, האם ייכנס למקדש כדי להציל את חייו? אני לא אכנס.
                                           6:12 והנה ראיתי כי לא שלח אותו אלהים; אלא שהוא ביטא
                                                     הנבואה הזאת עלי: כי טוביה וסנבלט שכרו אותו.
                                                           6:13 על כן נשכר למען אפחד ואעשה כן ואחטא ו
                                                                למען יהא להם חומר לדעה רעה, למען יגלו
                                                                                                                           לִי.
                                                     6:14 אלהי, תחשוב על טוביה וסנבלט לפי אלה שלהם
                                                             פועל, ועל נחיה הנביאה, ושאר הנביאים, כי
                                                                                              היה מכניס אותי לפחד.
                                                6:15 וגומרת החומה ביום עשרים וחמישה לחודש אלול.
                                                                                             בעוד חמישים ויומיים.
                                                                        6:16 ויהי כששמעו כל אויבינו וכל זה
                                    הגויים שהיו סביבנו ראו את הדברים האלה, הם נוצקו הרבה
                                                  למטה בעיניהם: כי הבחינו כי היצירה הזאת נוצרה
                                                                                                                  האל שלנו.
                                            6:17 ועוד, בימים ההם, שלחו אצילי יהודה מכתבים רבים
                                                                          טוביה, ואותיות טוביה באו אליהם.
                                                       6:18 כי רבים היו ביהודה שנשבעו לו כי הבן היה
                                                                  תורת שכניה בן ארה; ובנו יוחנן לקח את
                                                                                                  בת משולם בן ברכיה.
                                      6:19 וכן הודיעו על מעשיו הטובים לפני, והשמיעו את דברי
                                                             אוֹתוֹ. ושלח טוביה מכתבים להפחיד אותי.