נחמיה 5:1 ויהי צעקה גדולה של העם ושל נשותיהם על שלהם אחים היהודים. 5:2 כי היו אומרים: רבים אנו בנינו ובנותינו. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ לָקֳבֵל לָהֶם תְּרִיס, וּלְאֹכֵל וְנַחְיָה. 5:3 גם היו אשר אמרו מישכנו את אדמותינו כרמים. ובתים, כדי שנקנה תירס, מפני המחסור. 5:4 גם היו אומרים, לווינו כסף למלך מחווה, וזה על אדמותינו וכרמינו. 5:5 ואולם עתה בשרנו כבשר אחינו בנינו כשם ילדים: והנה אנו מביאים לעבדים את בנינו ואת בנותינו היו משרתים, וכמה מבנותינו כבר הובאו לשעבוד: גם אין בכוחנו לגאול אותם; כי לגברים אחרים יש את האדמות שלנו וכרמים. 5:6 וכעסתי מאוד בשמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה. 5:7 אז התייעצתי עם עצמי וגערתי באצילים ובשליטים. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: גּוֹבְלִים אִישׁ מֵאָחִיו. ואני קבעתי אספה גדולה נגדם. 5:8 ואמרתי אליהם, בכוחנו, גאלנו את אחינו היהודים, שנמכרו לגויים; והאם אפילו תמכור את שלך אַחִים לְדָת? או ימכרו לנו? אחר כך שמרו על שלומם, ו לא מצא מה לענות. 5:9 גם אמרתי לא טוב אתם עושים: אל תלכו בפחד. מאת אלוהינו מפני חרפת הגויים אויבינו? 5:10 גם אני ואחי ועבדי יכול לגבות מהם כסף ותירס: אני מתפללת, הבה נעזוב את הריבית הזו. 5:11 השיב להם, נא, גם היום הזה, את אדמותיהם כרמים, כרמי זיתיהם ובתיהם, גם המאה עַל-הַכֶּסֶף וְהַתַּרְעֵס, אֶת-הַיַּיִן אֶת-הַשֶּׁמֶן, אֲשֶׁר תִּדְבְּלוּ אוֹתָם. 5:12 וַיֹּאמְרוּ: נִשְׁבִּינוּ אוֹתָם וְלֹא נִדְרֹשׁ מֵהֶם מְאֹם; כך נעשה כדבריך. ואז קראתי לכמרים, ולקחתי א שבועתם, שיעשו לפי ההבטחה הזאת. 5:13 וכן ניערתי את חיקי ואמרתי, ויזע אלוהים איש משלו בית, ומעמלו, שאינו מקיים את ההבטחה הזאת, גם כך יִהְיֶה מְזַעֵר, וַיִּתְרוֹקֵן. וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה: אָמֵן וְאֶת הלל את ה\'. ועשו העם לפי ההבטחה הזאת. 5:14 יתר על כן, מאז שנתמניתי להיות המושל שלהם בה אֶרֶץ יְהוּדָה מִשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְעַד הַשְׁתֵּים וּשְׁלֹשִׁים שנת ארתחשסתא המלך, כלומר שתים עשרה שנה, אני ואחי לא אכלו את לחם המושל. 5:15 אבל המושלים לשעבר אשר היו לפני היו חייבים העם, ולקח מהם לחם ויין, מלבד ארבעים שקל של כסף; וַאֲפִלּוּ עַבְדֵיהֶם מְשַׁלְּטִים עַל הָעָם: וְכָךְ לא אני מפני יראת אלוהים. 5:16 כן, גם אני המשכתי במלאכת הקיר הזה, ולא קנינו ארץ: וכל עבדי נאספו שם לעבודה. 5:17 ועוד היו ליד שולחני מאה וחמישים מהיהודים ו שליטים, מלבד אלה שבאו אלינו מקרב הגויים אשר עלינו. 5:18 עכשיו מה שהוכן לי מדי יום היה שור אחד ושש ברירות כבשים; גם עופות הכינו לי, ופעם בעשרה ימים חנות של כל מיני יין: אבל על כל זה לא דרשתי את לחם הקודש מושל, כי השעבוד היה כבד על העם הזה. 5:19 תחשוב עלי, אלהי, לטובה, על כל אשר עשיתי למענו העם הזה.