נחמיה
5:1 ויהי צעקה גדולה של העם ושל נשותיהם על שלהם
אחים היהודים.
5:2 כי היו אומרים: רבים אנו בנינו ובנותינו.
עַל כֵּן אֲנַחְנוּ לָקֳבֵל לָהֶם תְּרִיס, וּלְאֹכֵל וְנַחְיָה.
5:3 גם היו אשר אמרו מישכנו את אדמותינו כרמים.
ובתים, כדי שנקנה תירס, מפני המחסור.
5:4 גם היו אומרים, לווינו כסף למלך
מחווה, וזה על אדמותינו וכרמינו.
5:5 ואולם עתה בשרנו כבשר אחינו בנינו כשם
ילדים: והנה אנו מביאים לעבדים את בנינו ואת בנותינו
היו משרתים, וכמה מבנותינו כבר הובאו לשעבוד:
גם אין בכוחנו לגאול אותם; כי לגברים אחרים יש את האדמות שלנו
וכרמים.
5:6 וכעסתי מאוד בשמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה.
5:7 אז התייעצתי עם עצמי וגערתי באצילים ובשליטים.
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: גּוֹבְלִים אִישׁ מֵאָחִיו. ואני קבעתי
אספה גדולה נגדם.
5:8 ואמרתי אליהם, בכוחנו, גאלנו את אחינו
היהודים, שנמכרו לגויים; והאם אפילו תמכור את שלך
אַחִים לְדָת? או ימכרו לנו? אחר כך שמרו על שלומם, ו
לא מצא מה לענות.
5:9 גם אמרתי לא טוב אתם עושים: אל תלכו בפחד.
מאת אלוהינו מפני חרפת הגויים אויבינו?
5:10 גם אני ואחי ועבדי יכול לגבות מהם כסף
ותירס: אני מתפללת, הבה נעזוב את הריבית הזו.
5:11 השיב להם, נא, גם היום הזה, את אדמותיהם
כרמים, כרמי זיתיהם ובתיהם, גם המאה
עַל-הַכֶּסֶף וְהַתַּרְעֵס, אֶת-הַיַּיִן אֶת-הַשֶּׁמֶן, אֲשֶׁר תִּדְבְּלוּ
אוֹתָם.
5:12 וַיֹּאמְרוּ: נִשְׁבִּינוּ אוֹתָם וְלֹא נִדְרֹשׁ מֵהֶם מְאֹם;
כך נעשה כדבריך. ואז קראתי לכמרים, ולקחתי א
שבועתם, שיעשו לפי ההבטחה הזאת.
5:13 וכן ניערתי את חיקי ואמרתי, ויזע אלוהים איש משלו
בית, ומעמלו, שאינו מקיים את ההבטחה הזאת, גם כך
יִהְיֶה מְזַעֵר, וַיִּתְרוֹקֵן. וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעֵדָה: אָמֵן וְאֶת
הלל את ה\'. ועשו העם לפי ההבטחה הזאת.
5:14 יתר על כן, מאז שנתמניתי להיות המושל שלהם בה
אֶרֶץ יְהוּדָה מִשָּׁנָה הָעֶשְׂרִים וְעַד הַשְׁתֵּים וּשְׁלֹשִׁים
שנת ארתחשסתא המלך, כלומר שתים עשרה שנה, אני ואחי
לא אכלו את לחם המושל.
5:15 אבל המושלים לשעבר אשר היו לפני היו חייבים
העם, ולקח מהם לחם ויין, מלבד ארבעים שקל
של כסף; וַאֲפִלּוּ עַבְדֵיהֶם מְשַׁלְּטִים עַל הָעָם: וְכָךְ
לא אני מפני יראת אלוהים.
5:16 כן, גם אני המשכתי במלאכת הקיר הזה, ולא קנינו
ארץ: וכל עבדי נאספו שם לעבודה.
5:17 ועוד היו ליד שולחני מאה וחמישים מהיהודים ו
שליטים, מלבד אלה שבאו אלינו מקרב הגויים אשר
עלינו.
5:18 עכשיו מה שהוכן לי מדי יום היה שור אחד ושש ברירות
כבשים; גם עופות הכינו לי, ופעם בעשרה ימים חנות של
כל מיני יין: אבל על כל זה לא דרשתי את לחם הקודש
מושל, כי השעבוד היה כבד על העם הזה.
5:19 תחשוב עלי, אלהי, לטובה, על כל אשר עשיתי למענו
העם הזה.