נחמיה 4:1 ויהי כאשר שמע סנבלאט כי בנינו את החומה הוא כעס, והתמרמר מאוד, ולעג ליהודים. 4:2 וידבר לפני אחיו וצבא שומרון ויאמר מה האם היהודים החלשים האלה? האם הם יתבצרו? הם יקריבו? האם הם יגמרו תוך יום? האם יחיו את האבנים מתוך ערימות של אשפה שנשרפות? 4:3 וטוביה העמוני היה על ידו ויאמר גם אשר הם בנה, אם יעלה שועל, אפילו ישבור את חומת האבן שלהם. 4:4 שמע אלוהינו; כי בזים אנו: והחזירו חרפתם עליהם ראש, ותן אותם לטרף בארץ השבי: 4:5 ואל תכסה את עוונם ואל תימחק חטאתם לפניך: כי הכעיסו אותך לפני הבונים. 4:6 כך בנו את החומה; וְכָל הַחוֹמָה נֶאֱבַר אֶל הַחֲצִיה ממנו: כי לעם היה דעת לעבוד. 4:7 ויהי כאשר סנבלט וטוביה והערבים. ושמעו בני עמון והאשדודים כי חומות ירושלים הומצאו, ושההפרות החלו להיפסק, אז כן כועס מאוד, 4:8 וקשר את כולם יחד לבוא ולהלחם נגדם ירושלים, ולהפריע לה. 4:9 אף-על-פי-כן תפלנו אל אלוהינו והנחנו משמר אותם יומם ולילה, בגללם. 4:10 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה נִרְבָּה עוֹז הַמּוֹשִׁיִּים וְהִתְנַפֵּץ יש הרבה זבל; כדי שלא נוכל לבנות את החומה. 4:11 ויאמרו יריבינו לא יידעו ולא יראו עד שנבוא בתוכם, והרגו אותם, ותפסיק את המלאכה. 4:12 ויהי, כי באו היהודים אשר ישבו על ידם, הם אמר לנו עשר פעמים, מכל המקומות שמהם תשובו אלינו הם יהיו עליך. 4:13 על כן שמתי במקומות התחתונים מאחורי החומה ועל העליונים במקומות, אפילו הנחתי את האנשים אחרי משפחותיהם בחרבותיהם, חניתותיהם וקשתותיהם. 4:14 וראיתי וקמתי ואמרתי אל האצילים ואל השליטים. ולשאר העם אל תירא מהם: זכור את יְהוָה, אֲשֶׁר גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְהִלָּחֵם עַל אֲחֵיכֶם, אֲשֶׁר בנים ובנותיכם, נשותיכם ובתיכם. 4:15 ויהי כששמעו אויבינו כי נודע לנו וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם, וְהִשָּׁבְנוּ כֻּלָּנוּ לקיר, איש למלאכתו. 4:16 ויהי מעתה והלאה חצי עבדי עשו את העבודה, והחצי השני שלהם החזיק את שתי החניתות, המגנים, והקשתות, וההברגים; והשליטים היו מאחורי כל בית יהודה. 4:17 הבונים על החומה והנושאים בעול שהעמיס, כל אחד באחת מידיו עבד במלאכה, ו עם היד השנייה החזיק נשק. 4:18 לבנאים, כל אחד החגורה חרבו לצדו, וכן נבנה. וְהַתּוֹקֵעַ בְּחוֹפֵר הָיָה עַל יְדֵי. 4:19 ואמרתי אל האצילים ואל השליטים ואל שאר העם. אנשים, העבודה גדולה וגדולה, ואנחנו מופרדים על הקיר, אחד רחוק מהשני. 4:20 במה אתם שומעים את קול השופר פנו שם אלינו: אלהינו ילחם עלינו. 4:21 ועבדנו במלאכה ומחציתם אחזו בחניתות עליית הבוקר עד שהופיעו הכוכבים. 4:22 כמו כן באותו זמן אמרתי לעם: איש עם שלו לשכן עבד בתוך ירושלים, כדי שיהיו שומרים בלילה אותנו, ועמל ביום. 4:23 אז לא אני ולא אחי ולא עבדי ולא אנשי המשמר. שהלכו אחרי, אף אחד מאיתנו לא פשט את בגדינו, חוץ מזה כל אחד לדחות אותם לכביסה.