נחמיה
4:1 ויהי כאשר שמע סנבלאט כי בנינו את החומה
הוא כעס, והתמרמר מאוד, ולעג ליהודים.
4:2 וידבר לפני אחיו וצבא שומרון ויאמר מה
האם היהודים החלשים האלה? האם הם יתבצרו? הם יקריבו?
האם הם יגמרו תוך יום? האם יחיו את האבנים מתוך
ערימות של אשפה שנשרפות?
4:3 וטוביה העמוני היה על ידו ויאמר גם אשר הם
בנה, אם יעלה שועל, אפילו ישבור את חומת האבן שלהם.
4:4 שמע אלוהינו; כי בזים אנו: והחזירו חרפתם עליהם
ראש, ותן אותם לטרף בארץ השבי:
4:5 ואל תכסה את עוונם ואל תימחק חטאתם
לפניך: כי הכעיסו אותך לפני הבונים.
4:6 כך בנו את החומה; וְכָל הַחוֹמָה נֶאֱבַר אֶל הַחֲצִיה
ממנו: כי לעם היה דעת לעבוד.
4:7 ויהי כאשר סנבלט וטוביה והערבים.
ושמעו בני עמון והאשדודים כי חומות ירושלים
הומצאו, ושההפרות החלו להיפסק, אז כן
כועס מאוד,
4:8 וקשר את כולם יחד לבוא ולהלחם נגדם
ירושלים, ולהפריע לה.
4:9 אף-על-פי-כן תפלנו אל אלוהינו והנחנו משמר
אותם יומם ולילה, בגללם.
4:10 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה נִרְבָּה עוֹז הַמּוֹשִׁיִּים וְהִתְנַפֵּץ
יש הרבה זבל; כדי שלא נוכל לבנות את החומה.
4:11 ויאמרו יריבינו לא יידעו ולא יראו עד שנבוא
בתוכם, והרגו אותם, ותפסיק את המלאכה.
4:12 ויהי, כי באו היהודים אשר ישבו על ידם, הם
אמר לנו עשר פעמים, מכל המקומות שמהם תשובו אלינו
הם יהיו עליך.
4:13 על כן שמתי במקומות התחתונים מאחורי החומה ועל העליונים
במקומות, אפילו הנחתי את האנשים אחרי משפחותיהם בחרבותיהם,
חניתותיהם וקשתותיהם.
4:14 וראיתי וקמתי ואמרתי אל האצילים ואל השליטים.
ולשאר העם אל תירא מהם: זכור את
יְהוָה, אֲשֶׁר גָּדוֹל וְנוֹרָא, וְהִלָּחֵם עַל אֲחֵיכֶם, אֲשֶׁר
בנים ובנותיכם, נשותיכם ובתיכם.
4:15 ויהי כששמעו אויבינו כי נודע לנו
וַיְהִי אֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם, וְהִשָּׁבְנוּ כֻּלָּנוּ
לקיר, איש למלאכתו.
4:16 ויהי מעתה והלאה חצי עבדי
עשו את העבודה, והחצי השני שלהם החזיק את שתי החניתות,
המגנים, והקשתות, וההברגים; והשליטים היו
מאחורי כל בית יהודה.
4:17 הבונים על החומה והנושאים בעול
שהעמיס, כל אחד באחת מידיו עבד במלאכה, ו
עם היד השנייה החזיק נשק.
4:18 לבנאים, כל אחד החגורה חרבו לצדו, וכן
נבנה. וְהַתּוֹקֵעַ בְּחוֹפֵר הָיָה עַל יְדֵי.
4:19 ואמרתי אל האצילים ואל השליטים ואל שאר העם.
אנשים, העבודה גדולה וגדולה, ואנחנו מופרדים על הקיר,
אחד רחוק מהשני.
4:20 במה אתם שומעים את קול השופר פנו
שם אלינו: אלהינו ילחם עלינו.
4:21 ועבדנו במלאכה ומחציתם אחזו בחניתות
עליית הבוקר עד שהופיעו הכוכבים.
4:22 כמו כן באותו זמן אמרתי לעם: איש עם שלו
לשכן עבד בתוך ירושלים, כדי שיהיו שומרים בלילה
אותנו, ועמל ביום.
4:23 אז לא אני ולא אחי ולא עבדי ולא אנשי המשמר.
שהלכו אחרי, אף אחד מאיתנו לא פשט את בגדינו, חוץ מזה כל אחד
לדחות אותם לכביסה.