מיכה
7:1 אוי לי! כי אני כמו כאשר אספו את פירות הקיץ, כמו
ענבי הבציר: אין אשכול לאכול: נפשי
רצו את הפרי הבכור.
7:2 אבד האדם הטוב מן הארץ ואין ישר
בין בני אדם: כולם מחכים לדם; הם צדים כל אדם את שלו
אח עם רשת.
7:3 למען יעשו הרע בשתי ידיים בכובד ראש שואל הנסיך ו
השופט מבקש שכר; והאיש הגדול, הוא משמיע את שלו
רצון שובב: אז הם עוטפים אותו.
7:4 המיטב שבהם הוא כנפת: הישר יותר חד מקוץ
גדר: בא יום שומריך וביקורך; עכשיו יהיה
התמיהה שלהם.
7:5 אל תבטחו בחבר, אל תבטחו במדריך: שמרו על
דלתות פיך מפניה השוכבת בחיקך.
7:6 כי הבן מבזה את האב, הבת קמה עליה
אם, הכלה נגד חמותה; אויביו של אדם
הם אנשי ביתו.
7:7 על כן אראה אל יהוה; אחכה לאלוהי
ישועה: אלהי ישמע אותי.
7:8 אל תשמח עלי אויבי כשאני אפול אקום; כשאני
שב בחושך, ה\' יהיה לי לאור.
7:9 אשא את חרון יהוה כי חטאתי
אותו, עד שיטיע במשפטי, ויעשה לי משפט: יביא
צא אותי אל האור, ואראה את צדקתו.
7:10 אז תראה האויב שלי, ובושה תכסה אותה
אשר אמר אלי היכן יהוה אלוהיך? עיני יראו
לה: עתה תידרס כבוץ הרחובות.
7:11 ביום שייבנו חומותיך ביום ההוא תגזר
להיות רחוק.
7:12 גם ביום ההוא יבוא אליך מאשור ומן
ערים מבוצרות, ומהמבצר עד הנהר, ומן הים
לים, ומהר להר.
7:13 אף הארץ תהיה שממה על היושבים
בו, על פרי מעשיהם.
7:14 הרעה את עמך במטך צאן נחלתך השוכנים.
מתבודד ביער, בתוך הכרמל: יאכלו בבשן
וגלעד, כמו בימי קדם.
7:15 כימי צאתך מארץ מצרים אראה
לו דברים נפלאים.
7:16 יראו הגויים ויבושו בכל כוחם הם יראו
שים ידם על פיהם, אזניהם יחרשות.
7:17 ילקקו את העפר כנחש יזוזו מתוכם
חורים כתולעי אדמה: מפני ה\' אלוהינו יפחדו.
וירא מפניך.
7:18 מי הוא אלוהים כמוך הסלח לעוונות ועובר על פני
עבירה על שארית מורשתו? אינו שומר את כעסו
לְעוֹלָם, כִּי חֶסֶד חֶסֶד.
7:19 יחזור, ירחם עלינו; הוא יכניע את שלנו
עוונות; ותשליך את כל חטאיהם אל מעמקי ה\'
יָם.
7:20 תעשה את האמת ליעקב ואת הרחמים לאברהם אשר
נשבעת לאבותינו מימי קדם.