מיכה 2:1 אוי לחושפי עוון ועושים רעה על משכבם. מתי הבוקר אור, הם מתרגלים אותו, כי זה בכוחו של את היד שלהם. 2:2 וַיַּחֲמוּ שָׂדוֹת, וַיִּקְחוּ אֹתָם בְּחָמָה; ובתים, ולקחת הרחק אותם: ויעשקו איש ואת ביתו, איש ושלו מוֹרֶשֶׁת. 2:3 על כן כה אמר יהוה; הנה, נגד המשפחה הזאת אני ממצה רָעָה, אֲשֶׁר לֹא תִסְרִיכוּ אֶת-צַאֲרֵיכֶם; גם לא תלכו בגאווה: כי הזמן הזה רע. 2:4 ביום ההוא יעלה עליך משל ויקונן א קינה עגומה, ואמרו, נתקלקלנו לגמרי: הוא שינה את חלק עמי: איך הסיר אותו ממני! מפנה אותו חילק את שדותינו. 2:5 על כן לא יהיה לך מי שישליך חוט בגורל ב עדת יהוה. 2:6 אל תנבאו אמרו אל המתנבאים לא יתנבאו להם, שלא יבושו. 2:7 אתה נקרא בית יעקב רוח יהוה מצומצם? האם אלו מעשיו? אל תעשה לו טוב דברי הולך זקוף? 2:8 גם אחר-כך קם עמי כאויב: אתה פושט את הגלימה עם הבגד מהם שעוברים בבטחה כשבני אדם נמנעים ממלחמה. 2:9 את נשות עמי גירשתם מבתיהן הנעים; מ בָּנֵיהֶם לָקַחְתֶּם כְּבוֹדִי לְעוֹלָם. 2:10 קום וסע; כִּי לֹא מְנַחְתֶּךָ: כִּי מְטֻמְאָה. זה ישמיד אותך, אפילו עם חורבן כבד. 2:11 אם אדם הולך ברוח ובשקר ישקר לאמר אני אעשה נבא לך יין ומשקה חזק; הוא אפילו יהיה ה נביא העם הזה. 2:12 בוודאי אכנס, יעקב, כלך; אני בוודאי אאסוף את שארית ישראל; ארכיב אותם ככבשי בוזרח, כמו הצאן בתוך מדרתם: ירעישו בגדול בגלל ריבוי הגברים. 2:13 המפר עלה לפניהם הם פרצו ועברו דרך השער ויצאו בו: ויעבור מלכם לפניהם, וה\' בראשם.