מיכה
2:1 אוי לחושפי עוון ועושים רעה על משכבם. מתי
הבוקר אור, הם מתרגלים אותו, כי זה בכוחו של
את היד שלהם.
2:2 וַיַּחֲמוּ שָׂדוֹת, וַיִּקְחוּ אֹתָם בְּחָמָה; ובתים, ולקחת
הרחק אותם: ויעשקו איש ואת ביתו, איש ושלו
מוֹרֶשֶׁת.
2:3 על כן כה אמר יהוה; הנה, נגד המשפחה הזאת אני ממצה
רָעָה, אֲשֶׁר לֹא תִסְרִיכוּ אֶת-צַאֲרֵיכֶם; גם לא תלכו
בגאווה: כי הזמן הזה רע.
2:4 ביום ההוא יעלה עליך משל ויקונן א
קינה עגומה, ואמרו, נתקלקלנו לגמרי: הוא שינה את
חלק עמי: איך הסיר אותו ממני! מפנה אותו
חילק את שדותינו.
2:5 על כן לא יהיה לך מי שישליך חוט בגורל ב
עדת יהוה.
2:6 אל תנבאו אמרו אל המתנבאים לא יתנבאו
להם, שלא יבושו.
2:7 אתה נקרא בית יעקב רוח יהוה
מצומצם? האם אלו מעשיו? אל תעשה לו טוב דברי
הולך זקוף?
2:8 גם אחר-כך קם עמי כאויב: אתה פושט את הגלימה
עם הבגד מהם שעוברים בבטחה כשבני אדם נמנעים ממלחמה.
2:9 את נשות עמי גירשתם מבתיהן הנעים; מ
בָּנֵיהֶם לָקַחְתֶּם כְּבוֹדִי לְעוֹלָם.
2:10 קום וסע; כִּי לֹא מְנַחְתֶּךָ: כִּי מְטֻמְאָה.
זה ישמיד אותך, אפילו עם חורבן כבד.
2:11 אם אדם הולך ברוח ובשקר ישקר לאמר אני אעשה
נבא לך יין ומשקה חזק; הוא אפילו יהיה ה
נביא העם הזה.
2:12 בוודאי אכנס, יעקב, כלך; אני בוודאי אאסוף את
שארית ישראל; ארכיב אותם ככבשי בוזרח, כמו
הצאן בתוך מדרתם: ירעישו בגדול
בגלל ריבוי הגברים.
2:13 המפר עלה לפניהם הם פרצו ועברו
דרך השער ויצאו בו: ויעבור מלכם
לפניהם, וה\' בראשם.