מיכה
א,א דבר ה\' אשר בא אל מיכה המורשתי בימי
יותם, אחז וחזקיהו, מלכי יהודה, אשר ראה
שומרון וירושלים.
1:2 שמעו כל-העם; שמע הארץ וכל אשר בה : ותן
ה\' יְהוָה עֵד עָלֶיךָ, יְהוָה מִקְדָּשׁוֹ.
1:3 כי הנה ה\' יוצא ממקומו וירד
ותדרוך על בומות הארץ.
1:4 ויהיו ההרים תחתיו, והעמקים יהיו
שסע, כשעווה לפני האש, וכמים שנשפכים למטה א
מקום תלול.
1:5 כי פשע יעקב זה כל זה ועל חטאי העם
בית ישראל. מהי עבירה של יעקב? זה לא שומרון?
ומהן במות יהודה? הם לא ירושלים?
1:6 על כן אעשה את שומרון כערמת שדה וכנטיעות
של כרם: ואשפוך את אבניו אל העמק.
ואגלה את יסודותיו.
1:7 וכל פסליו יכרתו, וכל-הפסלים
שכרו יישרפו באש, ואת כל אליליו
אשכב: כי אספה אותו משכר זונה, ו
ישובו לשכר זונה.
יח,ח, על-כן אבהל ואילל, אלך מפושט ועירום, אעשה
לְהַקְרִיב כְּדַרְקָקִים, וְאִבְלוּ כַּיְנוּפִים.
1:9 כי פצעה חשוך מרפא; כי בא ליהודה; הוא הגיע אליו
שער עמי עד ירושלים.
1:10 אל תספרו בגת, אל תבכו כלל בבית אפרה.
לגלגל את עצמך באבק.
1:11 עבר לך, יושב ספיר, ערומה ערומתך.
תושב זענן לא יצא באבל על בתצל; הוא
יקבל ממך את מעמדו.
1:12 כי לטוב חיכה יושבי מרת, אבל הרע בא
ירד מיהוה עד שער ירושלים.
1:13 יושב לכיש קשר את המרכבה אל החיה המהירה היא.
הוא תחילת החטא לבת ציון : למען
נמצאו בך פשעי ישראל.
1:14 על כן תתן מתנות למורשתגת בתי
אכזיב יהיה שקר למלכי ישראל.
1:15 ואולם אביא לך יורש, יושבי מרשה:
בוא אל עדולם כבוד ישראל.
1:16 קרחתך, ובקרך לבניך העדינים; להגדיל את שלך
קרחת כמו הנשר; כי הם הלכו בשבי ממך.