מתיו
                                                  25:1 אז תימשל מלכות השמים לעשר בתולות אשר לקחו
                                                                               מנורותיהם, ויצאו לקראת החתן.
                                                                      25:2 וחמישה מהם חכמים וחמישה שוטים.
                                                 25:3 טיפשים לקחו את מנורותיהם ולא לקחו עמם שמן.
                                                           25:4 וחכמים לקחו שמן בכליהם עם מנורותיהם.
                                                                  25:5 בעוד החתן מתעכב, כולם ישנו וישנו.
                                                   25:6 ובחצות הלילה נשמעה זעקה הנה החתן בא; ללכת
                                                                                                     יצאת לפגוש אותו.
                                                      25:7 קמו כל-הבתולות האלה וגזזו את מנורותיהן.
                         25:8 ויאמרו השוטים אל החכמים תן לנו משמןך; עבור המנורות שלנו
                                                                                                              יצאו החוצה.
                                             25:9 ויענו חכמים לאמר לא כן; שמא לא יהיה מספיק לנו
                                                                      ואתם: אלא לכו אל המוכרים וקנו לכם.
                                                            25:10 ובעודם הלכו לקנות, בא החתן; והם שהיו
                                                                 מוכן נכנס עמו לנישואין: והדלת נסגרה.
                        25:11 אחר כך באו גם הבתולות האחרות לאמר: אדוני, אדוני, פתח לנו.
                                 25:12 וַיֹּאמֶר אָמַר אֲנִי אָמַר לָכֶם לֹא יָדַעְתִּי.
                                    25:13 שמור על כן כי אינך יודע לא את היום ולא את השעה שבה
                                                                                                                 בא בן אדם.
                                           25:14 כי מלכות השמים היא כאדם הנוסע לארץ רחוקה, אשר
                                                                              קרא לעבדיו ומסר להם את רכושו.
                                                          25:15 ולאחד נתן חמש כישרונות לשניים ולאחד;
                                                       לכל איש לפי יכולתו המרובה; ומיד לקח את שלו
                                                                                                                           מסע.
                                           25:16 ואז מי שקיבל את חמשת הכשרונות הלך והחליף עם ה
                                                        אותו הדבר, ועשה להם חמישה כשרונות נוספים.
                                              25:17 וכמו כן מי שקיבל שניים, זכה גם בשניים אחרים.
                                                  25:18 אבל המקבל אחד הלך וחפר בארץ והסתיר את שלו
                                                                                                         הכסף של האדון.
                                                           25:19 לאחר זמן רב בא אדון העבדים ההם וחשבו
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                    25:20 וכך בא מי שקיבל חמישה כישרונות והביא חמישה אחרים
                                        כשרונות, לאמר, אדוני, נתת לי חמישה כשרונות: הנה אני
                                                                           צברו לצידם עוד חמישה כישרונות.
                                                   25:21 אמר לו אדוניו כל הכבוד עבד טוב ונאמן אתה.
                                                            נאמן על מעט דברים, אעמידך לשליט על רבים
                                                                              דברים: הכנס אתה בשמחת אדוניך.
                                                 25:22 בא גם מי שקיבל שני כשרונות ואמר: אדוני אתה
                                           מסר לי שני כשרונות: הנה זכיתי בשני כשרונות אחרים
                                                                                                                         לידם.
                                              25:23 אמר לו אדוניו, כל הכבוד, עבד טוב ונאמן; יש לך
                                                היה נאמן על כמה דברים, אעשה אותך לשליט על רבים
                                                                              דברים: הכנס אתה בשמחת אדוניך.
                                      25:24 אז בא מי שקיבל את הכישרון האחד ואמר: אדוני ידעתי
                                                         אתה כי אתה איש קשה, קוצר במקום שלא זרעת, ו
                                                                                            אסופה במקום שלא קשית:
                                          25:25 ויראתי והלכתי והסתרתי את כישרונך בארץ הנה שם.
                                                                                                          יש לך שזה שלך.
                                                          25:26 ענה אדוניו ואמר לו עבד רשע ועצלן אתה.
                                     ידעת כי אני קוצר היכן שלא זרעתי, ואלקט במקום שאין לי
                                                                                                                             קש:
                                                         25:27 אז אתה צריך לשים את כספי למחליפים ואז
                                                              בבואי הייתי צריך לקבל את שלי עם ריבית.
                                                 25:28 קח את הכשרון ממנו ותן אותו למי שיש לו עשרה
                                                                                                                   כשרונות.
                                                                       25:29 כי לכל מי שיש לו ינתן ויהיה לו
                                                                    שפע: אבל ממי שאין לו אפילו זה יילקח
                                                                                                                      שיש לו.
                                   25:30 והשליכו את העבד הבלתי מועיל אל החושך החיצון יהיה.
                                                                                                 בכי וחריקת שיניים.
                                           25:31 כאשר יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדושים
                                                                                       עמו, אז ישב על כסא כבודו:
                                                                    25:32 ולפניו יאספו כל הגויים ויפרידם
                                                    איש בין רעהו, כרועה צאן מבדיל את צאנו לעזים:
                                                        25:33 וישים את הצאן על ידו ואת העזים משמאלו.
       25:34 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ עַל יְמִינוֹ, בָּאוּ מְבָרְכֵיהֶם
                                                               אבי, נחל את המלכות שהוכנה עבורך מיסוד
                                                                                                                       העולם:
                                     25:35 כי רעב הייתי ואתם נתתם לי בשר צמאתי ואתם נתתם לי.
                                                                           משקה: זר הייתי ואתם לקחתם אותי:
                           25:36 ערום ולבשתם אותי חולה הייתי וביקרתם אותי הייתי בפנים.
                                                                                                        כלא, ובאתם אלי.
                                               25:37 ויענו לו הצדיקים לאמר אדוני מתי ראינו אותך
                                                             רעב, והאכיל אותך? או צמא, ונתן לך לשתות?
                                          25:38 מתי ראינו אותך זר ולקחנו אותך? או עירום, ולבוש
                                                                                                                         לְךָ?
                                                 25:39 או מתי ראינו אותך חולה או בכלא ובאנו אליך?
                                                        25:40 ויענה המלך ויאמר אליהם, אנכי אומר לכם.
                                                             ככל שעשיתם לאחד מהקטנים מבין אחיי אלה,
                                                                                                          עשית לי את זה.
                             25:41 וַיֹּאמֶר גַּם אֲלֵיהֶם מִשְּׂמֹאל סָכוּ מִמֶּנִּי
                                                                      ארור, לאש נצח, מוכן לשטן ולמלאכיו:
                                     25:42 כי רעב הייתי ולא נתתם לי בשר צמא הייתי ואתם נתתם.
                                                                                                             אני לא משקה:
                                           25:43 זר הייתי ולא תפסתם אותי ערום ולא הלבשתם אותי.
                                                                                חולה ובכלא, ולא ביקרתם אותי.
                                                    25:44 ויענו לו גם כן לאמר אדוני מתי ראינו אותך
                                                    רעב, או צמא, או זר, או עירום, או חולה, או בכלא,
                                                                                                                 לא שרה לך?
                                                25:45 אז יענה להם לאמר, אני אומר לכם, בכל אשר אתם.
                                לא עשיתם את זה לאחד מהקטנים מאלה, אתם לא עשיתם את זה לי.
                                                                     25:46 ואלה ילכו אל עונש עולם וצדיקים
                                                                                                          לחיים נצחיים.