מתיו
21:1 וכאשר התקרבו לירושלים ובאו לבית-פג אל
הר הזיתים, ואז שלח לישו שני תלמידים,
21:2 לאמר אליהם לכו אל הכפר מולכם ומיד
אתה תמצא חמור קשור וסייח עמה: שחרר אותם והביא
אותם אלי.
21:3 ואם יאמר איש לך דבר, תאמר: ה\' זקוק לו.
אוֹתָם; ומיד ישלח אותם.
21:4 כל זה נעשה למען יתקיים אשר נאמר על ידי ה\'
נביא, אומר,
21:5 אמור לבת ציון הנה מלכיך בא אליך עניו.
וְיוֹשֵׁב עַל חֲמוֹר, וְסִיּוּר סִיחַ חֲמוֹר.
21:6 וילכו התלמידים ועשו כפי שציווה להם ישוע.
21:7 והביאו את החמור ואת הסייח וילבשו עליהם את בגדיהם
הניחו אותו עליו.
21:8 והמון רב מאוד פרשו את בגדיהם בדרך; אחרים חותכים
הוריד ענפים מהעצים, וזרק אותם בדרך.
21:9 וההמונים הקודמים והבאים קראו לאמר:
הושענא לבן דוד: אשרי הבא בשם
אדוני; הושענא במרומם.
21:10 ובבואו לירושלים נזעזעה כל העיר לאמר מי
האם זה?
21:11 ויאמר ההמון: זה ישוע, נביא נצרת
גָלִיל.
21:12 ויכנס ישוע אל היכל האלוהים וגירש את כל המוכרים
וקנה בבית המקדש, והפיל את שולחנות החלפנים.
ומושבותיהם של מוכרי יונים,
21:13 ויאמר אליהם כתוב ביתי יקרא בית
תְפִלָה; אבל אתם עשיתם אותו למאורה של גנבים.
21:14 ויבואו אליו עיוור וצולע במקדש; והוא נרפא
אוֹתָם.
21:15 וכאשר ראו ראשי הכהנים והסופרים את הנפלאות שהוא
עשה, והילדים בכו בבית המקדש, ואמרו הושענא
בן דוד; הם היו מאוד לא מרוצים,
21:16 ויאמר אליו: אתה שומע מה אומרים אלה? וישוע אמר אל
אותם, כן; מעולם לא קראתם, מפי תינוקות ויונקים
הִשְׁלֵמָת שְׁלִים?
21:17 ויעזב אותם ויצא מן העיר לבית-תאניה; והוא התאכסן
שם.
21:18 עתה בבוקר בשובו לעיר, רעב.
21:19 וראה עץ תאנה בדרך, בא אליו ולא מצא דבר
עליו, אלא רק עוזב, ואמר לו: אל תצמח עליך פרי
מעתה ואילך לנצח. ועכשיו עץ התאנה קמל.
21:20 וכאשר ראו זאת התלמידים, התפלאו לאמר: תוך כמה זמן
עץ תאנה קמל!
21:21 ענה ישוע ואמר להם: באמת אני אומר לכם, אם יש לכם.
אמונה, ואל תפקפק, לא תעשה רק את זה שנעשה לתאנה
עץ, אבל גם אם תאמר אל ההר הזה, הסר אתה ו
תהייה מושלך לים; זה ייעשה.
21:22 והכל כל אשר תבקשו בתפילה, באמונה, תבקשו.
לְקַבֵּל.
21:23 ובבואו אל ההיכל, ראשי הכהנים והזקנים
מהעם באו אליו כשהוא מלמד, ואמרו במה
סמכות האם אתה הדברים האלה? ומי נתן לך את הרשות הזאת?
21:24 וישוע ענה ויאמר אליהם: גם אני אשאל אתכם דבר אחד.
אשר אם תספרו לי, גם אני אגיד לכם באיזו סמכות אני עושה
את הדברים האלה.
21:25 הטבילה של יוחנן, מאיפה היא? משמים או מבני אדם? והם
חשבו עם עצמם, לאמר, אם נאמר, מן השמים; הוא יעשה
אמרו לנו, מדוע לא האמנתם בו?
21:26 אבל אם נאמר מבני אדם; אנו חוששים מהעם; כי כולם מחזיקים את ג\'ון בתור א
נָבִיא.
21:27 ויענו את ישוע ואמרו: איננו יכולים לדעת. וַיֹּאמֶר אֶל
אותם, גם אני לא אומר לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה.
21:28 אבל מה אתם חושבים? לאיש פלוני היו שני בנים; והוא הגיע לראשון,
וַיֹּאמֶר, בֶּן, לֵךְ עָלָיו הַיּוֹם בְּכַרְמִי.
21:29 ענה ואמר לא ארצה, אבל אחר כך חזר בתשובה והלך.
21:30 ויבוא אל השני ויאמר כך. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר.
אני הולך, אדוני: ולא הלכתי.
21:31 מי מהם עשה את רצון אביו? אומרים לו, ה
ראשון. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמַר אֲנִי אָמַר לָכֶם: הַמּוֹסִים
והזונות נכנסות למלכות ה\' לפניך.
21:32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה והאמנתם בו
לא: אבל המוכסים והזונות האמינו לו: ואתם כשהיה לכם
ראה את זה, לא התחרט אחר כך, כדי להאמין לו.
21:33 שמע עוד משל: היה בעל בית פלוני, אשר נטע א
כרם, וגדר אותו מסביב, וחפר בו גת, ו
בנה מגדל, והוציא אותו לבעלי בעלים, ונכנס למרחקים
מדינה:
21:34 וכאשר התקרב זמן הפרי, שלח את עבדיו אל ה
בעלי בעלים, כדי שיקבלו את פירותיו.
21:35 ויקחו בעלי הבעל את עבדיו והכו אחד והרגו את השני.
וסקל עוד אחד.
21:36 שוב שלח עבדים אחרים יותר מהראשונים ועשו לו
גם אותם.
21:37 ואחרי כל שלח אליהם את בנו לאמר הם יראו
הבן שלי.
21:38 אך כאשר ראו בעלי הבעל את הבן, אמרו ביניהם: זהו
היורש; בוא, הבה נהרוג אותו, ונתפוס את נחלתו.
21:39 ויתפסו אותו והשליכו אותו מן הכרם והרגוהו.
21:40 בבוא אדון הכרם מה יעשה לו
בעלי הבעל האלה?
21:41 אומרים לו: הוא ישמיד את הרשעים האלה בצער ויעשה
הוציא את כרמו לבעלי בעלים אחרים אשר יחזירו לו את
פירות בעונותיהם.
21:42 אמר להם ישוע: לא קראתם מעולם בכתובים את האבן
אשר דחו הבנאים, הוא נעשה ראש הפינה:
זאת מעשה ה\', והיא מופלאה בעינינו?
21:43 על כן אומר אליכם מלכות האלוהים תילקח מכם.
וניתן לגוי המוציא את פירותיו.
21:44 וכל מי שיפול על האבן הזאת ישבר, אבל על
כל מי שיפול, יטחן אותו לאבקה.
21:45 וכאשר שמעו ראשי הכהנים והפרושים את משליו, הם
קלט שהוא דיבר עליהם.
21:46 אך כאשר ביקשו לשים עליו ידיים, פחדו מההמון.
כי לקחו אותו לנביא.