מתיו 21:1 וכאשר התקרבו לירושלים ובאו לבית-פג אל הר הזיתים, ואז שלח לישו שני תלמידים, 21:2 לאמר אליהם לכו אל הכפר מולכם ומיד אתה תמצא חמור קשור וסייח עמה: שחרר אותם והביא אותם אלי. 21:3 ואם יאמר איש לך דבר, תאמר: ה\' זקוק לו. אוֹתָם; ומיד ישלח אותם. 21:4 כל זה נעשה למען יתקיים אשר נאמר על ידי ה\' נביא, אומר, 21:5 אמור לבת ציון הנה מלכיך בא אליך עניו. וְיוֹשֵׁב עַל חֲמוֹר, וְסִיּוּר סִיחַ חֲמוֹר. 21:6 וילכו התלמידים ועשו כפי שציווה להם ישוע. 21:7 והביאו את החמור ואת הסייח וילבשו עליהם את בגדיהם הניחו אותו עליו. 21:8 והמון רב מאוד פרשו את בגדיהם בדרך; אחרים חותכים הוריד ענפים מהעצים, וזרק אותם בדרך. 21:9 וההמונים הקודמים והבאים קראו לאמר: הושענא לבן דוד: אשרי הבא בשם אדוני; הושענא במרומם. 21:10 ובבואו לירושלים נזעזעה כל העיר לאמר מי האם זה? 21:11 ויאמר ההמון: זה ישוע, נביא נצרת גָלִיל. 21:12 ויכנס ישוע אל היכל האלוהים וגירש את כל המוכרים וקנה בבית המקדש, והפיל את שולחנות החלפנים. ומושבותיהם של מוכרי יונים, 21:13 ויאמר אליהם כתוב ביתי יקרא בית תְפִלָה; אבל אתם עשיתם אותו למאורה של גנבים. 21:14 ויבואו אליו עיוור וצולע במקדש; והוא נרפא אוֹתָם. 21:15 וכאשר ראו ראשי הכהנים והסופרים את הנפלאות שהוא עשה, והילדים בכו בבית המקדש, ואמרו הושענא בן דוד; הם היו מאוד לא מרוצים, 21:16 ויאמר אליו: אתה שומע מה אומרים אלה? וישוע אמר אל אותם, כן; מעולם לא קראתם, מפי תינוקות ויונקים הִשְׁלֵמָת שְׁלִים? 21:17 ויעזב אותם ויצא מן העיר לבית-תאניה; והוא התאכסן שם. 21:18 עתה בבוקר בשובו לעיר, רעב. 21:19 וראה עץ תאנה בדרך, בא אליו ולא מצא דבר עליו, אלא רק עוזב, ואמר לו: אל תצמח עליך פרי מעתה ואילך לנצח. ועכשיו עץ התאנה קמל. 21:20 וכאשר ראו זאת התלמידים, התפלאו לאמר: תוך כמה זמן עץ תאנה קמל! 21:21 ענה ישוע ואמר להם: באמת אני אומר לכם, אם יש לכם. אמונה, ואל תפקפק, לא תעשה רק את זה שנעשה לתאנה עץ, אבל גם אם תאמר אל ההר הזה, הסר אתה ו תהייה מושלך לים; זה ייעשה. 21:22 והכל כל אשר תבקשו בתפילה, באמונה, תבקשו. לְקַבֵּל. 21:23 ובבואו אל ההיכל, ראשי הכהנים והזקנים מהעם באו אליו כשהוא מלמד, ואמרו במה סמכות האם אתה הדברים האלה? ומי נתן לך את הרשות הזאת? 21:24 וישוע ענה ויאמר אליהם: גם אני אשאל אתכם דבר אחד. אשר אם תספרו לי, גם אני אגיד לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה. 21:25 הטבילה של יוחנן, מאיפה היא? משמים או מבני אדם? והם חשבו עם עצמם, לאמר, אם נאמר, מן השמים; הוא יעשה אמרו לנו, מדוע לא האמנתם בו? 21:26 אבל אם נאמר מבני אדם; אנו חוששים מהעם; כי כולם מחזיקים את ג\'ון בתור א נָבִיא. 21:27 ויענו את ישוע ואמרו: איננו יכולים לדעת. וַיֹּאמֶר אֶל אותם, גם אני לא אומר לכם באיזו סמכות אני עושה את הדברים האלה. 21:28 אבל מה אתם חושבים? לאיש פלוני היו שני בנים; והוא הגיע לראשון, וַיֹּאמֶר, בֶּן, לֵךְ עָלָיו הַיּוֹם בְּכַרְמִי. 21:29 ענה ואמר לא ארצה, אבל אחר כך חזר בתשובה והלך. 21:30 ויבוא אל השני ויאמר כך. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר. אני הולך, אדוני: ולא הלכתי. 21:31 מי מהם עשה את רצון אביו? אומרים לו, ה ראשון. אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: אָמַר אֲנִי אָמַר לָכֶם: הַמּוֹסִים והזונות נכנסות למלכות ה\' לפניך. 21:32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה והאמנתם בו לא: אבל המוכסים והזונות האמינו לו: ואתם כשהיה לכם ראה את זה, לא התחרט אחר כך, כדי להאמין לו. 21:33 שמע עוד משל: היה בעל בית פלוני, אשר נטע א כרם, וגדר אותו מסביב, וחפר בו גת, ו בנה מגדל, והוציא אותו לבעלי בעלים, ונכנס למרחקים מדינה: 21:34 וכאשר התקרב זמן הפרי, שלח את עבדיו אל ה בעלי בעלים, כדי שיקבלו את פירותיו. 21:35 ויקחו בעלי הבעל את עבדיו והכו אחד והרגו את השני. וסקל עוד אחד. 21:36 שוב שלח עבדים אחרים יותר מהראשונים ועשו לו גם אותם. 21:37 ואחרי כל שלח אליהם את בנו לאמר הם יראו הבן שלי. 21:38 אך כאשר ראו בעלי הבעל את הבן, אמרו ביניהם: זהו היורש; בוא, הבה נהרוג אותו, ונתפוס את נחלתו. 21:39 ויתפסו אותו והשליכו אותו מן הכרם והרגוהו. 21:40 בבוא אדון הכרם מה יעשה לו בעלי הבעל האלה? 21:41 אומרים לו: הוא ישמיד את הרשעים האלה בצער ויעשה הוציא את כרמו לבעלי בעלים אחרים אשר יחזירו לו את פירות בעונותיהם. 21:42 אמר להם ישוע: לא קראתם מעולם בכתובים את האבן אשר דחו הבנאים, הוא נעשה ראש הפינה: זאת מעשה ה\', והיא מופלאה בעינינו? 21:43 על כן אומר אליכם מלכות האלוהים תילקח מכם. וניתן לגוי המוציא את פירותיו. 21:44 וכל מי שיפול על האבן הזאת ישבר, אבל על כל מי שיפול, יטחן אותו לאבקה. 21:45 וכאשר שמעו ראשי הכהנים והפרושים את משליו, הם קלט שהוא דיבר עליהם. 21:46 אך כאשר ביקשו לשים עליו ידיים, פחדו מההמון. כי לקחו אותו לנביא.