מתיו
                                            14:1 באותה עת שמע הורדוס הטטררק על תהילתו של ישוע.
                                                14:2 ויאמר אל עבדיו זה יוחנן המטביל; הוא קם ממנו
                                                                 המתים; ולפיכך מעשי גבורות מתגלים בו.
                                       14:3 כי הורדוס אחז ביוחנן וקשר אותו והכניס אותו לכלא
                                                                       למען הרודיאס, אשתו של אחיו פיליפ.
                                                                           14:4 כי יוחנן אמר לו: אין לך אותה.
                                                                      14:5 וכשהיה הורג אותו וירא את ההמון
                                                                                                כי חשבו אותו כנביא.
                            14:6 אך כאשר נשמר יום הולדתו של הורדוס, רקדה בתו של הרודיאס
                                                                              לפניהם, ומצא חן בעיני הורדוס.
                                                             14:7 ואז הבטיח בשבועה לתת לה כל אשר תבקש.
                                                יד 14:8 ותאמר לה לפני כן מאמה, תן לי כאן את יוחנן
                                                                                                   ראש בפטיסט במטען.
                                                 14:9 ויצטער המלך: אף על פי כן, למען השבועה והאשר
                                                                                   ישב עמו לבשר, ציווה לתת לה.
                                                    14:10 וישלח ויערף את ראשו של יוחנן בבית הסוהר.
                                                                   14:11 וראשו הובא במכל ונתן לנערה והיא
                                                                                                    הביאה את זה לאמה.
                                     14:12 ויבואו תלמידיו ויקחו את הגופה ויקברו אותה והלכו
                                                                                                                ואמר לישו.
                                 14:13 כאשר ישוע שמע על כך, הוא יצא משם בספינה למקום מדברי
                                                                     לחוד: וכששמעו העם, הלכו אחריו ברגל
                                                                                                              מחוץ לערים.
                                                                       14:14 ויצא ישוע וראה המון רב והתרגש
                                                                       רחמים עליהם, והוא ריפא את חוליהם.
                                                    14:15 וכאשר היה ערב באו אליו תלמידיו לאמר זה א
                                                   מקום מדברי, והזמן חלף כעת; לשלוח את ההמון, זה
                                                     הם עשויים להיכנס לכפרים ולקנות לעצמם מזון.
                             14:16 אבל ישוע אמר אליהם: הם אינם צריכים ללכת; תן להם לאכול.
                                         14:17 ויאמרו לו: אין לנו כאן אלא חמש לחמים ושני דגים.
                                                                                  14:18 אמר, הביאו אותם הנה אלי.
                                                               14:19 ויצו את ההמון לשבת על העשב ולקח את
                                            חמש לחמים, ושני הדגים, והרים את מבטו לשמים, בירך.
                                                     ובלם, ונתן את הלחם לתלמידיו, ואת התלמידים ל
                                                                                                                  את ההמון.
                                                           14:20 ויאכלו כולם ויתמלאו ויקחו מן השברים
                                                                                 שנשארו שנים עשר סלים מלאים.
                                                  14:21 והאוכלים היו כחמשת אלפים איש, מלבד נשים ו
                                                                                                                 יְלָדִים.
                                                14:22 ומיד אילץ ישוע את תלמידיו להיכנס לספינה, ו
                                                ללכת לפניו אל הצד השני, בזמן שישלח את ההמונים.
                                                                        14:23 וכאשר שלח את ההמונים, עלה להר
                                                                לבד להתפלל: וכשהגיע הערב היה שם לבדו.
                                          14:24 אבל הספינה הייתה עתה בתוך הים, מוטלת בגלים: כי
                                                                                                 הרוח הייתה מנוגדת.
                                               14:25 ובמשמרת הלילה הרביעית הלך ישוע אליהם, הולך
                                                                                                                           הים.
                                               14:26 וכאשר ראו אותו התלמידים הולך על הים, נסערו.
                                                                                לאמר, רוח היא; והם זעקו מפחד.
                                              14:27 אך מיד דיבר אליהם ישוע לאמר: תהיו בריאים; זה
                                                                                                            אני; לא לפחד.
                                 14:28 ויען לו פטרוס ויאמר: אדוני אם זה אתה, בקש לי לבוא אל
                                                                                                           אותך על המים.
                                                        14:29 ויאמר בוא. וכאשר פיטר ירד מהספינה, הוא
                                                                                     הלך על המים, ללכת אל ישוע.
                                                      14:30 אך כאשר ראה את הרוח סוערת, פחד; ומתחיל ל
                                                                    לשקוע, קרא, ואמר, אדוני, הושיע אותי.
                                                             14:31 ומיד שלח ישוע את ידו ותפס אותו ואמר
                                                                                     לו, קטן-אמונה, מדוע פקפקת?
                                                                          14:32 ובבואם אל הספינה, שכבה הרוח.
       14:33 וַיָּבֹאוּ אֲשֶׁר בַּסְחִינָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ, לֵאמֹר מֵא
                                                                                              האמת אתה בן האלוהים.
                                                                         14:34 וכאשר עברו, באו אל ארץ גנסרת.
                                                           14:35 ויידעו אותו אנשי המקום ההוא, שלחו אל
                                                         כל הארץ ההיא מסביב, והביאו אליו את כל אשר
                                                                                                                   נָגוּעַ;
                                                                14:36 ויתחננו בו שייגעו רק בשולי בגדו ו
                                                                             כמה שנגעו נעשו שלמים לחלוטין.