סימן
14:1 לאחר יומיים היה חג הפסח והמצות.
ובקשו ראשי הכוהנים והסופרים כיצד יקחו אותו
מלאכה, והמיתו.
14:2 וַיֹּאמְרוּ, לֹא בְּיוֹם הַחֹג, פֶּן יִהְיֶה מְהוּמָה
אֲנָשִׁים.
14:3 ובהיותו בבית-תאניה, בבית שמעון המצורע, בשבתו למאכל.
הגיעה אישה עם קופסת אלבסטר של משחה של ספייקנרד מאוד
יקר ערך; והיא בלמה את התיבה, ושפכה אותה על ראשו.
14:4 והיו אשר התרעמו בתוכם ויאמרו.
למה נעשה בזבוז זה של המשחה?
14:5 כי יכול היה להימכר ביותר משלוש מאות פרוטות, והיה
ניתן לעניים. והם מלמלו עליה.
14:6 ויאמר ישוע: עזוב אותה; למה אתה מטריד אותה היא עשתה א
עבודה טובה עלי.
14:7 כי עניים יש לכם עמכם תמיד, וכל אשר תרצו, תוכלו לעשות
הם טובים: אבל אותי לא תמיד.
14:8 עשתה ככל יכולתה היא באה מראש למשוח את גופי אליו
את הקבורה.
14:9 באמת אני אומר לכם, בכל מקום שבו תוכרז הבשורה הזאת
בכל העולם, גם זה אשר עשתה יאמר
לאזכרה שלה.
14:10 וילך יהודה איש קריות, אחד משנים-עשר, אל ראשי הכהנים.
להסגיר אותו אליהם.
14:11 וכאשר שמעו זאת, שמחו, והבטיחו לתת לו כסף.
והוא חיפש איך יוכל לבגוד בו בנוחות.
14:12 ויום המצות הראשון בהרגו את הפסח
אמרו לו תלמידיו, לאן תרצה שנלך ונכין זאת
אתה רשאי לאכול את הפסח?
14:13 ושלח שניים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו אתם.
אל העיר, ויפגוש אותך איש נושא כד
מים: אחריו.
14:14 וכל אשר יכנס אמרו לטוב הבית
אומר המאסטר, איפה חדר האורחים, שבו אוכל את הפסח
עם תלמידי?
14:15 ויראה לכם חדר עליון גדול מרוהט ומוכן שם
להכין עבורנו.
14:16 ויצאו תלמידיו ויבואו אל העיר ומצאו כמוהו
אמר להם: והכינו את הפסח.
14:17 ובערב בא עם השנים-עשר.
14:18 וכאשר ישבו ואכלו, אמר ישוע: "אני אומר לכם, אחד מן
אתה שאוכל אתי תבגוד בי.
14:19 ויתחילו להתעצב ולומר לו אחד אחד, האם אני?
ואחר אמר: אני זה?
14:20 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, הוּא אֶחָד מֵשֵׁנִים עָשָׂר
טובל איתי בצלחת.
14:21 אכן הלך בן האדם ככתוב עליו, אבל אוי לזה
אדם שעל ידו נבגד בן האדם! טוב היה לאותו אדם אם הוא
מעולם לא נולד.
14:22 וכאשר אכלו, לקח ישוע לחם, ובירך, ושבר אותו
נתן להם, ואמר: קח, אכול: זה גופי.
14:23 וַיִּקַּח אֶת הַכּוֹס וּבְהוֹדָה וַיִּתֵּן לָהֶם.
וכולם שתו ממנו.
14:24 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, זֶה דָּמִי, עַל-הַחֲדָשָׁה, אֲשֶׁר הוּא
לשפוך עבור רבים.
14:25 באמת אני אומר לכם, לא אשתה עוד מפרי הגפן.
עד היום ההוא שאשתה אותו חדש במלכות ה\'.
14:26 וכאשר שרו מזמור, יצאו אל הר הזיתים.
14:27 ויאמר אליהם ישוע: כולכם תיפגעו בגללי זה
לילה: כי כתוב, אכה את הרועה, והכבשים
להיות מפוזר.
14:28 אבל אחר כך קמתי, אלך לפניך לגליל.
14:29 אבל פטרוס אמר אליו: אף על פי שהכל ייפגע, אך לא אני.
14:30 ויאמר אליו ישוע: באמת אני אומר לך, כי היום הזה,
הלילה הזה, לפני שהתרנגול יקרא פעמיים, תכחיש אותי שלוש פעמים.
14:31 אבל הוא דיבר ביתר שאת: אם אמות איתך, לא
להכחיש אותך בכל דרך. כך גם אמרו כולם.
14:32 ויבאו אל המקום אשר שם גת שמנים ויאמר לו.
תלמידים, שב כאן, בעוד אני מתפלל.
14:33 ויקח עמו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן והתחיל לכאוב
נדהם, ולהיות כבד מאוד;
14:34 ויאמר אליהם: עצבה נפשי עד מוות.
כאן, וצפו.
14:35 וילך קצת קדימה ויפול ארצה ויתפלל כי.
אם זה היה אפשרי, השעה עלולה לעבור ממנו.
14:36 ויאמר אבא אבא הכל אפשרי לך; להסיר
הכוס הזאת ממני: אף על פי כן לא מה שארצה, אלא מה שתרצה.
14:37 ויבוא ומצא אותם ישנים ויאמר לפטרוס: שמעון.
אתה ישן? האם לא יכולת לצפות שעה אחת?
14:38 שמרו והתפללו פן תיכנסו לפיתוי. הרוח היא באמת
מוכן, אבל הבשר חלש.
14:39 ושוב הלך והתפלל וידבר את אותם הדברים.
14:40 וכאשר חזר ומצא אותם ישנים, כי היו עיניהם
כבד,) גם לא ידעו מה לענות לו.
14:41 ויבוא בפעם השלישית, ויאמר אליהם, שכנו עכשיו, ו
תנוחו: די, הגיעה השעה; הנה בן האדם
נבגד בידי החוטאים.
14:42 קום, הבה נלך; הִנֵּה הַבּוֹגֵד בִּי קָרֵא.
14:43 ומיד בעודו מדבר, בא יהודה אחד מהשנים-עשר.
ועמו המון רב בחרבות ובאלות, מהראש
כוהנים וסופרים וזקנים.
14:44 והבוגד בו נתן להם אות לאמר כל מי שאני.
ינשק, אותו הוא; קח אותו, והובל אותו בשלום.
14:45 ומיד בבואו הלך אליו מיד ואמר:
מאסטר, אדון; ונישק אותו.
14:46 ושמו עליו ידיהם ולקחו אותו.
14:47 ואחד מהעומדים ליד שלף חרב ויכה עבד של
כוהן גדול, וכרת אוזנו.
14:48 וישוע ענה ויאמר אליהם: יצאתם כמו נגד א
גנב, בחרבות ובאלות לקחת אותי?
14:49 יום יום הייתי עמכם בבית המקדש מלמד ולא לקחתם אותי כי אם את
יש למלא כתבי קודש.
14:50 וכולם עזבו אותו ויברחו.
14:51 והלך אחריו בחור אחד, יציקת בד פשתן
על גופו העירום; ויאחזו בו הצעירים.
14:52 ויעזוב את בד הפשתן ויברח מהם עירום.
14:53 ויובילו את ישוע אל הכהן הגדול, ועמו נאספו
כל ראשי הכהנים והזקנים והסופרים.
14:54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד ארמון העליון
כהן: וישב עם המשרתים ויתחמם על האש.
14:55 וראשי הכהנים וכל המועצה ביקשו עדות נגד
ישוע להרוג אותו; ולא מצא.
14:56 כי רבים הביאו עדי שקר נגדו, אך עדם לא הסכים
יַחַד.
14:57 ויקומו אחדים ויראו עליו עדי שקר לאמר.
14:58 שמענו אותו אומר אני אשמיד את המקדש הזה שעשוי בידיים
ותוך שלושה ימים אבנה עוד אחד שנעשה בלי ידיים.
14:59 אבל גם העד שלהם לא הסכים ביחד.
14:60 ויקם הכהן הגדול בתוכו וישאל את ישוע לאמר:
אתה לא עונה כלום? מה זה העדים האלה נגדך?
14:61 אבל הוא שתק ולא ענה דבר. שוב שאל הכהן הגדול
אותו, ואמר לו: האם אתה המשיח בן הקדוש ברוך הוא?
14:62 ויאמר ישוע, אני, ותראו את בן האדם יושב על ה
יד ימין של כוח, ובא בענני השמים.
14:63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר: מה נצטרך
עדים נוספים?
14:64 שמעתם את חילול השם מה דעתכם? וכולם גינו אותו
להיות אשם במוות.
14:65 ויחלו לירוק עליו ולכסות פניו ולכה אותו.
וְלֹאמַר לוֹ, נִבָּא, וַיַּכְתוּ אוֹ הַמַּעֲבָדִים בָּהֶם
כפות ידיהם.
14:66 וכפיטר היה מתחת לארמון, באה אחת המשרתות של
הכהן הגדול:
14:67 וכאשר ראתה את פטר מתחמם, הביטה בו ואמרה:
וגם אתה היית עם ישוע מנצרת.
14:68 אבל הוא הכחיש לאמר: איני יודע ואינני מבין מה אתה
אומר. וַיֵּצֵא, אֶל-הַחֹדֶשׁ; וצוות הזין.
14:69 ותרא אותו שפחה שוב ותאמר אל העומדים מהצד זה
הוא אחד מהם.
14:70 והוא הכחיש זאת שוב. וקצת אחר כך אמרו העומדים מהצד
שוב לפטרוס, בוודאי אתה אחד מהם, כי אתה גליל.
ודיבורך מסכים לזה.
14:71 אבל הוא התחיל לקלל ולהישבע לאמר אני לא מכיר את האיש הזה שממנו.
אתה מדבר.
14:72 ובפעם השנייה הזין צוות. ופיטר הזכיר את המילה
שאמר לו ישוע: בטרם ישוע התרנגול פעמיים, אתה תכחש אותי
שָׁלוֹשׁ פַּעֲמִים. וכשחשב על זה, בכה.