סימן
                                                                 7:1 ויקבצו אליו הפרושים ומי מהסופרים.
                                                                                                      שהגיע מירושלים.
                                            7:2 וכאשר ראו כמה מתלמידיו אוכלים לחם בטמא, כלומר
                                                                לומר, עם ידיים לא שטופות, הם מצאו פגם.
                           7:3 למען הפרושים וכל היהודים חוץ מרחצת ידיהם לעתים קרובות.
                                                                       לא לאכול, מחזיק במסורת של הזקנים.
                                                          7:4 ובבואם מן השוק חוץ מרחצים לא אוכלים. ו
                                                       הרבה דברים אחרים יש, שהם קיבלו להחזיק, כמו
                                                           שטיפת כוסות וסירים, כלי נחושת ושולחנות.
                                    7:5 שאלו אותו הפרושים והסופרים: מדוע לא תלכו תלמידיכם
                                                     לפי מסורת הזקנים, אבל אוכלים לחם עם לא כפוף
                                                                                                                       ידיים?
                                                             7:6 ענה ואמר להם, טוב התנבא עליכם ישעיהו
                                                    צבועים, כמו שכתוב, העם הזה מכבד אותי בשפתיו.
                                                                                                  אבל לבם רחוק ממני.
                                                                  7:7 אך לשוא משתחוים לי, מלמדים לתורות
                                                                                                         מצוות בני אדם.
                                         7:8 כי מבטל את מצוות ה\', אתם מחזיקים במסורת בני אדם.
                             ככביסה של סירים וכוסות: ועוד הרבה דברים דומים אתם עושים.
                                                          7:9 ויאמר אליהם, טוב אתם דוחים את מצוות ה\'
                                                                              אתה יכול לשמור את המסורת שלך.
                                               7:10 כי אמר משה כבד את אביך ואת אמך; וכן, מי שמקלל
                                                                                   אבא או אמא, שימות את המוות:
                                    7:11 אבל אתם אומרים אם יאמר איש לאביו או לאמו קורבן זה.
                                                                              כלומר, מתנה, בכל אשר תועיל לי;
                                                                                                       הוא יהיה חופשי.
                                                              7:12 ולא תתנו לו עוד לעשות לאביו ולאימו;
                                              7:13 לבטל את דבר האלוהים באמצעות מסורתכם אשר אתם
                                                                                    מסר: ורבים כאלו עושים אתם.
                                                           7:14 וכאשר קרא אליו את כל העם ויאמר אליהם.
                                                                                      שמע אלי כל אחד מכם והבין:
                                           7:15 אין שום דבר מבחוץ אדם שהכניסה אליו יכולה לטמא
                                                                   אותו: אבל היוצאים ממנו, אלה המטמאים
                                                                                                                         האיש.
                                                                      7:16 אם יש לאדם אוזניים לשמוע, ישמע.
                                                                7:17 וכאשר נכנס אל הבית מן העם, תלמידיו
                                                                                                שאל אותו לגבי המשל.
            7:18 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: גַּם אַתֶּם כֹּל בֹּל בִּבְנָה? האם אתה לא
                                                              ראה, כי כל דבר מבחוץ נכנס לתוך האדם, זה
                                                                                              אינו יכול לטמא אותו;
                                                                    7:19 כי לא נכנס בלבו כי אם בבטן והולך
                                                                  לצאת לתוך הטיוטה, לטהר את כל הבשרים?
                                                                  7:20 ויאמר היוצא מן האדם מטמא את האדם.
                                               7:21 כי מבפנים, מלב בני האדם, יוצאות מחשבות רעות,
                                                                                           ניאופים, זנות, רציחות,
                                                    7:22 גניבות, חמדה, רשעות, רמאות, רבנות, עין רעה
                                                                                      חילול השם, גאווה, טיפשות:
                                    7:23 כל הדברים הרעים האלה באים מבפנים ומטמאים את האדם.
                                                                       7:24 ומשם קם וילך בגבול צור וצידון.
                                                                ונכנס לבית ולא יידע איש: אבל יכול היה
                                                                                                                לא להסתיר.
                                               7:25 כי שמעה אישה פלונית אשר לבתה הקטנה רוח טמאה
                                                                                           ממנו, ובא ונפל לרגליו:
                                7:26 האשה הייתה יוונית, סירופניקית בגומה; והיא התחננה בו
                                                                                              שיוציא את השטן מבתה.
                                             7:27 אבל ישוע אמר לה: תתמלא תחילה הילדים כי אין זה
                                              נפגשים לקחת את הלחם של הילדים ולהשליכו לכלבים.
                               7:28 ותענתה ותאמר לו כן אדוני, ובכל זאת הכלבים מתחת לאדמה
                                                                             שולחן לאכול את פירורי הילדים.
              7:29 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, עַל-הַדָּבָר הַזֹּאת, לכי דרכיך; השטן נעלם
                                                                                                                      של בתך.
                                                                7:30 וכשהיא באה לביתה, מצאה את השטן יצא
                                                                                                  בתה שכבה על המיטה.
                                                               7:31 ושוב, בצאתו מחופי צור וצידון, בא אל
                                                                                     הכנרת, דרך חופי דקאפוליס.
                                                                         7:32 ויביאו אליו חרש, והיה לו מעכב
                                                                נְאוּם; ויתחננו בו שישים עליו את ידו.
               7:33 וַיִּקַּח אֶת אֹתוֹ מֵהָעוֹלָם וַיִּתֵּן אֶת-אֶצְבָעוֹתָיו
                                                                                  אוזניים, וירק, ויגע בלשונו;
                                            7:34 והרים את עיניו אל השמים, נאנח ואמר לו: אפתה כי
                                                                                                             הוא, להיפתח.
                                                                             7:35 ומיד פתחו אזניו וחבל לשונו
                                                                                         שחרר, והוא דיבר בפשטות.
                                                          7:36 ויורה להם שלא יגידו לאיש אלא ככל שהוא
                                                           חייבו אותם, על אחת כמה וכמה שפרסמו אותו;
                                                                         7:37 ונדהמו עד מאוד לאמר: הכול עשה
                                              ובכן: הוא גורם גם לחרשים לשמוע וגם לאלמים לדבר.