סימן
2:1 וַיָּבֹא עוֹד אֶת-כַּפֶּרֶם, מֵאַחֲרֵי יָמִים; וזה היה רעש
שהוא היה בבית.
2:2 ומיד נאספו רבים, עד שלא היה
מקום לקבלם, לא, לא כל שכן על הדלת: והטיף
המילה אליהם.
2:3 ויבואו אליו, מביאים חולה שיתוק אשר נשא
של ארבעה.
2:4 וכאשר לא יכלו להתקרב אליו בגלל העיתונות, הם גילו
הגג שבו הוא היה: וכאשר פרצו אותו, הורידו את
מיטה שבה שכב חולי השיתוק.
2:5 כאשר ראה ישוע את אמונתם, אמר אל חולי המשותקים, בניך.
חטאים יסלחו לך.
2:6 אבל ישבו שם אחדים מהסופרים וסינקו
הלב שלהם,
2:7 מדוע מדבר האיש הזה חילול השם? מי יכול לסלוח על חטאים מלבד אלוהים
רק?
2:8 ומיד כאשר הבחין ישוע ברוחו שהם חשבו כך
בתוך עצמם, אמר להם, למה אתם חושבים את הדברים האלה בכם
לבבות?
2:9 האם קל יותר לומר לחולה שיתוק: חטאיך.
סלח לך; או לאמר, קום ולקח את משכבך והלך?
2:10 אך למען תדעו כי לבן האדם יש כוח על הארץ לסלוח
חטאים, (הוא אומר לחולה בשיתוק,)
2:11 אני אומר לך, קום ולקח את משכבך ולך אל שלך.
בַּיִת.
2:12 ומיד קם, נטל את המיטה ויצא לפניהם
את כל; עד אשר נדהמו כולם ופארו את אלוהים לאמר: אנו
מעולם לא ראיתי את זה באופנה הזו.
2:13 ויצא שוב על שפת הים; וכל ההמון פנה
אליו, והוא לימד אותם.
2:14 ובעובר על פניו, ראה את לוי בן אלפאוס יושב ליד
קבלו מנהג, ואמר לו: אחריי. והוא קם ו
עקב אחריו.
2:15 ויהי, כאשר ישוע ישב למאכל בביתו, רבים
גם מוכסים וחוטאים ישבו יחד עם ישוע ותלמידיו:
כי היו רבים, והלכו אחריו.
2:16 וכאשר ראו אותו הסופרים והפרושים אוכל עם מוכסים ו
חוטאים, אמרו לתלמידיו, איך הוא אוכל ו
שותה עם מוכסים וחוטאים?
2:17 כאשר שמע ישוע, הוא אמר אליהם: השלמים אין להם
צריך הרופא, אבל חולים: באתי לא לקרוא ל
צדיק, אבל חוטאים לתשובה.
2:18 ותלמידי יוחנן והפרושים נהגו לצום והם
בוא ואמר לו, למה תלמידי יוחנן והפרושים
צם, אבל תלמידיך לא צמים?
2:19 ויאמר להם ישוע: האם בני הכלה יכולים לצום?
בזמן שהחתן איתם? כל עוד יש להם את החתן
איתם הם לא יכולים לצום.
2:20 אבל יבואו הימים אשר יקח את החתן ממנו
אותם, ואז יצמו בימים ההם.
2:21 אף אדם לא תופר פיסת בד חדשה על בגד ישן: אחרת החדש
חתיכה שמילאה אותה לוקחת מהישן, והשכרה נעשית
רע יותר.
2:22 ואין אדם ישים יין חדש בבקבוקים ישנים, אחרת היין החדש עושה
פרץ הבקבוקים, והיין נשפך, והבקבוקים יהיו
פגום: אבל יש להכניס יין חדש לבקבוקים חדשים.
2:23 ויהי ויעבור בשדות התירס בשבת
יְוֹם; ותלמידיו התחילו, בהליכתם, לקטוף קצף.
2:24 ויאמרו אליו הפרושים הנה למה הם עושים ביום השבת.
מה שאינו חוקי?
2:25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲשֶׁר עָשָׂת דָּוִד לֹא קָרָאתֶם עוֹד אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד בְּעִתּוֹ
צריך, והיה רעב, הוא ואלה שהיו עמו?
2:26 איך הלך אל בית האלוהים בימי אביתר העליון
כהן, ואכן אכל את לחם הפנים, שאינו מותר לאכול אלא בשבילו
הכוהנים ונתן גם לאלו אשר עמו?
2:27 ויאמר אליהם השבת נעשתה לאדם ולא האדם למען
שַׁבָּת:
2:28 לכן בן האדם הוא אדון השבת.