סימן 2:1 וַיָּבֹא עוֹד אֶת-כַּפֶּרֶם, מֵאַחֲרֵי יָמִים; וזה היה רעש שהוא היה בבית. 2:2 ומיד נאספו רבים, עד שלא היה מקום לקבלם, לא, לא כל שכן על הדלת: והטיף המילה אליהם. 2:3 ויבואו אליו, מביאים חולה שיתוק אשר נשא של ארבעה. 2:4 וכאשר לא יכלו להתקרב אליו בגלל העיתונות, הם גילו הגג שבו הוא היה: וכאשר פרצו אותו, הורידו את מיטה שבה שכב חולי השיתוק. 2:5 כאשר ראה ישוע את אמונתם, אמר אל חולי המשותקים, בניך. חטאים יסלחו לך. 2:6 אבל ישבו שם אחדים מהסופרים וסינקו הלב שלהם, 2:7 מדוע מדבר האיש הזה חילול השם? מי יכול לסלוח על חטאים מלבד אלוהים רק? 2:8 ומיד כאשר הבחין ישוע ברוחו שהם חשבו כך בתוך עצמם, אמר להם, למה אתם חושבים את הדברים האלה בכם לבבות? 2:9 האם קל יותר לומר לחולה שיתוק: חטאיך. סלח לך; או לאמר, קום ולקח את משכבך והלך? 2:10 אך למען תדעו כי לבן האדם יש כוח על הארץ לסלוח חטאים, (הוא אומר לחולה בשיתוק,) 2:11 אני אומר לך, קום ולקח את משכבך ולך אל שלך. בַּיִת. 2:12 ומיד קם, נטל את המיטה ויצא לפניהם את כל; עד אשר נדהמו כולם ופארו את אלוהים לאמר: אנו מעולם לא ראיתי את זה באופנה הזו. 2:13 ויצא שוב על שפת הים; וכל ההמון פנה אליו, והוא לימד אותם. 2:14 ובעובר על פניו, ראה את לוי בן אלפאוס יושב ליד קבלו מנהג, ואמר לו: אחריי. והוא קם ו עקב אחריו. 2:15 ויהי, כאשר ישוע ישב למאכל בביתו, רבים גם מוכסים וחוטאים ישבו יחד עם ישוע ותלמידיו: כי היו רבים, והלכו אחריו. 2:16 וכאשר ראו אותו הסופרים והפרושים אוכל עם מוכסים ו חוטאים, אמרו לתלמידיו, איך הוא אוכל ו שותה עם מוכסים וחוטאים? 2:17 כאשר שמע ישוע, הוא אמר אליהם: השלמים אין להם צריך הרופא, אבל חולים: באתי לא לקרוא ל צדיק, אבל חוטאים לתשובה. 2:18 ותלמידי יוחנן והפרושים נהגו לצום והם בוא ואמר לו, למה תלמידי יוחנן והפרושים צם, אבל תלמידיך לא צמים? 2:19 ויאמר להם ישוע: האם בני הכלה יכולים לצום? בזמן שהחתן איתם? כל עוד יש להם את החתן איתם הם לא יכולים לצום. 2:20 אבל יבואו הימים אשר יקח את החתן ממנו אותם, ואז יצמו בימים ההם. 2:21 אף אדם לא תופר פיסת בד חדשה על בגד ישן: אחרת החדש חתיכה שמילאה אותה לוקחת מהישן, והשכרה נעשית רע יותר. 2:22 ואין אדם ישים יין חדש בבקבוקים ישנים, אחרת היין החדש עושה פרץ הבקבוקים, והיין נשפך, והבקבוקים יהיו פגום: אבל יש להכניס יין חדש לבקבוקים חדשים. 2:23 ויהי ויעבור בשדות התירס בשבת יְוֹם; ותלמידיו התחילו, בהליכתם, לקטוף קצף. 2:24 ויאמרו אליו הפרושים הנה למה הם עושים ביום השבת. מה שאינו חוקי? 2:25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲשֶׁר עָשָׂת דָּוִד לֹא קָרָאתֶם עוֹד אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד בְּעִתּוֹ צריך, והיה רעב, הוא ואלה שהיו עמו? 2:26 איך הלך אל בית האלוהים בימי אביתר העליון כהן, ואכן אכל את לחם הפנים, שאינו מותר לאכול אלא בשבילו הכוהנים ונתן גם לאלו אשר עמו? 2:27 ויאמר אליהם השבת נעשתה לאדם ולא האדם למען שַׁבָּת: 2:28 לכן בן האדם הוא אדון השבת.