מלאכי 2:1 ועתה, כהנים, מצווה זו היא לכם. 2:2 אם לא תשמעו ואם לא תשימו ללב לתת כבוד לשמי, נאום יהוה צבאות, אפילו אשלח קללה אותך, ואקלל את ברכותיך: כן, כבר קיללתי אותם. כי אינכם שמים זאת ללב. 2:3 הנני משחית את זרעך ופורש גללים על פניך גללי חגייך; וַיִּקַּח אֶתְכֶם עִמּוֹ. 2:4 ותדעו כי שלחתי לכם את המצוה הזאת שלי יכול להיות ברית עם לוי, נאום יהוה צבאות. 2:5 בריתי עמו חיים ושלום; ונתתי לו אותם בעבור הפחד אשר ירא ממני וירא לפני שמי. 2:6 תורת אמת הייתה בפיו ועוון לא נמצא בפיו שפתיים: הוא הלך איתי בשלום וביושר, והרחיק רבים מהם עָווֹן. 2:7 כי שפתיו של הכהן צריכות לדעת ולחפש את משפט בפיו: כי הוא שליח ה\' צבאות. 2:8 אבל אתם סרתם מן הדרך; גרמתם לרבים למעוד החוק; השחתתם את ברית לוי, נאום יהוה מארחים. 2:9 על כן גם עשיתי אותך לבזוי ולבזוי לפני כל אנשים, לפי שלא שמרתם את דרכי, אלא חלקתם החוק. 2:10 האם אין כולנו אבא אחד? האין אלוהים אחד ברא אותנו? למה אנחנו מתמודדים בוגד איש באחיו על ידי חילול הברית של אבותינו? 2:11 יהודה נהג בוגד, ותועבה נעשתה ישראל ובירושלים; כי יהודה חילל את קדושת ה\' יְהוָה אֲשֶׁר אָהַב וַיִּשָּׂא בַּת אֱלֹהִים זָר. 2:12 יכרת יהוה את האיש העושה זאת, את האדון ואת ה מלומד, מתוך סוכות יעקב, והמקריב מנחה ליהוה צבאות. 2:13 ואת זה שוב עשיתם, מכסים את מזבח יהוה בדמעות בבכי ובצעקה, עד כדי כך שהוא לא מתייחס אל להציע עוד, או לקבל אותו ברצון טוב בידך. 2:14 ואולם אתם אומרים למה? כי ה\' היה עד ביניכם ואשת נעוריך אשר נהגת בה בוגדני. וַאֲכָל הִיא חֲבֵרֶךָ, וְאִשְׁתַּת בְּרִיתְךָ. 2:15 והאם הוא לא הכין? ובכל זאת היה לו שארית הרוח. ו למה אחד? כדי שיחפש זרע אלוהים. לכן שימו לב רוחך, ואל יעשה בוגד באשתו נוֹעַר. 2:16 כי אמר יהוה אלוהי ישראל כי שונא הרחקה כי אחד מכסה אלימות בבגדו, נאום יהוה צבאות. עַל כֵּן שִׁמְרוּ אֶת רוּחַתְכֶם, שֶׁלֹּא תִּבְגָדוּ. 2:17 יגעתם את יהוה בדבריכם. ואולם אתם אומרים, במה יש לנו עייף אותו? כאשר אתם אומרים, כל העושה הרע טוב בעיניים אֶל יְהוָה, וְהוּא חָפַק בָּהֶם; או, איפה האלוהים של פְּסַק דִין?