מלאכי
2:1 ועתה, כהנים, מצווה זו היא לכם.
2:2 אם לא תשמעו ואם לא תשימו ללב לתת כבוד
לשמי, נאום יהוה צבאות, אפילו אשלח קללה
אותך, ואקלל את ברכותיך: כן, כבר קיללתי אותם.
כי אינכם שמים זאת ללב.
2:3 הנני משחית את זרעך ופורש גללים על פניך
גללי חגייך; וַיִּקַּח אֶתְכֶם עִמּוֹ.
2:4 ותדעו כי שלחתי לכם את המצוה הזאת שלי
יכול להיות ברית עם לוי, נאום יהוה צבאות.
2:5 בריתי עמו חיים ושלום; ונתתי לו אותם בעבור
הפחד אשר ירא ממני וירא לפני שמי.
2:6 תורת אמת הייתה בפיו ועוון לא נמצא בפיו
שפתיים: הוא הלך איתי בשלום וביושר, והרחיק רבים מהם
עָווֹן.
2:7 כי שפתיו של הכהן צריכות לדעת ולחפש את
משפט בפיו: כי הוא שליח ה\' צבאות.
2:8 אבל אתם סרתם מן הדרך; גרמתם לרבים למעוד
החוק; השחתתם את ברית לוי, נאום יהוה
מארחים.
2:9 על כן גם עשיתי אותך לבזוי ולבזוי לפני כל
אנשים, לפי שלא שמרתם את דרכי, אלא חלקתם
החוק.
2:10 האם אין כולנו אבא אחד? האין אלוהים אחד ברא אותנו? למה אנחנו מתמודדים
בוגד איש באחיו על ידי חילול הברית
של אבותינו?
2:11 יהודה נהג בוגד, ותועבה נעשתה
ישראל ובירושלים; כי יהודה חילל את קדושת ה\'
יְהוָה אֲשֶׁר אָהַב וַיִּשָּׂא בַּת אֱלֹהִים זָר.
2:12 יכרת יהוה את האיש העושה זאת, את האדון ואת ה
מלומד, מתוך סוכות יעקב, והמקריב
מנחה ליהוה צבאות.
2:13 ואת זה שוב עשיתם, מכסים את מזבח יהוה בדמעות
בבכי ובצעקה, עד כדי כך שהוא לא מתייחס אל
להציע עוד, או לקבל אותו ברצון טוב בידך.
2:14 ואולם אתם אומרים למה? כי ה\' היה עד ביניכם
ואשת נעוריך אשר נהגת בה בוגדני.
וַאֲכָל הִיא חֲבֵרֶךָ, וְאִשְׁתַּת בְּרִיתְךָ.
2:15 והאם הוא לא הכין? ובכל זאת היה לו שארית הרוח. ו
למה אחד? כדי שיחפש זרע אלוהים. לכן שימו לב
רוחך, ואל יעשה בוגד באשתו
נוֹעַר.
2:16 כי אמר יהוה אלוהי ישראל כי שונא הרחקה כי
אחד מכסה אלימות בבגדו, נאום יהוה צבאות.
עַל כֵּן שִׁמְרוּ אֶת רוּחַתְכֶם, שֶׁלֹּא תִּבְגָדוּ.
2:17 יגעתם את יהוה בדבריכם. ואולם אתם אומרים, במה יש לנו
עייף אותו? כאשר אתם אומרים, כל העושה הרע טוב בעיניים
אֶל יְהוָה, וְהוּא חָפַק בָּהֶם; או, איפה האלוהים של
פְּסַק דִין?