מלאכי
                                                                                 1:1 משא דבר ה\' לישראל במלאכי.
                                       1:2 אהבתי אתכם, נאום יהוה. ואולם אתם אומרים, במה אהבת
          לָנוּ? האם לא היה אחיו של יעקב? אָמַר יְהוָה, וְאָהַבְתִּי יַעֲקֹב.
                                            1:3 ושנאתי את עשו והשמדתי את הריו ואת מורשתו למען
                                                                                                          דרקוני השממה.
                                                     א,ד ואילו אדום אומר, דלים אנו, אך נשוב ונבנה
                      המקומות השוממים; כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, יָבְנוּ, אֲבָל
                                                                   אני אפיל למטה; ויקראו להם גבול הרשע
                                          וְהָעָם אֲשֶׁר יִתְגַּם יְהוָה עָלָיו לְעוֹלָם.
                                                                       1:5 ותראו עיניכם ואמרתם: יגדל יהוה
                                                                                                            מגבול ישראל.
                                                          1:6 בן מכבד את אביו ועבד אדוניו אם אז אהיה
                                           אבא, איפה הכבוד שלי? ואם אהיה אדון, איפה הפחד שלי?
             אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲלֵיכֶם כֹּהֲנִים הַבֹזִים אֶת שְׁמִי. ו
                                                                                   אתה אומר, במה בזינו את שמך?
                 1:7 לחם מטמא אתם מגישים על מזבחי; וְאַתֶּם אָמְרוּ, אֵיפֹה לָנוּ
            זיהם אותך? בַּאֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים, בּוֹז שְׁלַחְנוֹת יְהוָה.
                                              1:8 ואם תקריבו עיוור לקרבן, האין זה רשע? ואם תציע
                                  הצולע והחולה, האין זה רשע? הצע אותו עתה למושלך; רָצוֹן
                                                 הוא מרוצה ממך או קבל את אישיך? אמר יהוה צבאות.
                                                              1:9 ועתה, נא, התחנן אל ה\' כי יחננו אלינו:
                       הָיָה בְּדַרְכֶיךָ: יַחְשִׁיב אֶת-גְּשֵׁיֶיךָ? אמר יהוה של
                                                                                                                     מארחים.
                                                 1:10 מי יש ביניכם אפילו שיסגור את הדלתות לחינם?
            וְלֹא תִדְלִיקוּ אֵשׁ עַל-הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלִּי לֹא. אין לי תענוג
                                                               בכם, נאום יהוה צבאות, ולא אקבל תרומה ב
                                                                                                                    היד שלך.
                                                          1:11 כי מזריחת השמש ועד ירידתו של אותו שלי
                                                                 שם יהיה גדול בגויים; ובכל מקום קטורת
                       הִקְרִיב לִשְׁמִי וּמִנְחָה טָהוֹרָה: כִּי גָּדוֹל שְׁמִי
                                                                    בַּגּוֹיִם נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת.
                                                  1:12 אבל חיללתם אותו באשר אתם אומרים שולח יהוה
                                            מְזוֹהָם; וּפְרִיו, אֲפִלּוּ בְּשָׂרוֹ, בָּזֶה.
                                             1:13 גם אתם אמרתם הנה מה זה עייף! ואתם רחמתם על זה,
                                                    אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת; והבאתם את הנקרע, ואת
                                                          צולע, וחולים; כך הבאתם מנחה: האם אקבל זאת
                                                                                           היד שלך? אָמַר יְהוָה.
                                                           1:14 אבל ארור הרמאי אשר יש בצאנו זכר ונדר.
                                                                    וזבח לה\' דבר מושחת כי מלך גדול אני.
                                        אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת וְשִׁמְי נוֹרָא בְּגוֹיִם.