לוק
                                                                                         22:1 וקרב חג המצות, שנקרא
                                                                                                                      חג פסח.
                                              22:2 וביקשו ראשי הכהנים והסופרים כיצד יהרגוהו; ל
                                                                                                           הם פחדו מהעם.
                                                   22:3 ואז נכנס השטן ביהודה בשם איש קריות, ממספר
                                                                                                                השנים עשר.
                                                    22:4 וילך לדרכו וידבר עם ראשי הכהנים והשריים.
                                                                          איך הוא עלול להסגיר אותו אליהם.
                                                                           22:5 ושמחו וכרתו ברית לתת לו כסף.
                                                   22:6 ויבטיח ויחפש הזדמנות להסגיר אותו אליהם ב
                                                                                                            היעדר ההמון.
                                                          22:7 ואז בא יום המצות, וחייב להרוג את הפסח.
                                     22:8 ושלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לך והכין לנו את הפסח
                                                                                               אנחנו עשויים לאכול.
                                         22:9 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: אֵיפֹה אַתָּה שֶׁנָּכִין?
                                                                     22:10 ויאמר אליהם הנה בבואכם בעיר שם
                                                    יפגוש אותך אדם, נושא כד מים; עקוב אחריו לתוך
                                                                                                  הבית שבו הוא נכנס.
                                                                      22:11 ואמרתם לטוב הבית: אל האדון אמר
                                                 אתה, איפה חדר האורחים, שבו אוכל את הפסח עם שלי
                                                                                                                   תלמידים?
                                                        22:12 ויראה לכם חדר עליון גדול מרוהט שם הכן.
                                                                 22:13 וילכו וימצאו כפי שאמר להם והכינו
                                                                                                                           פסח.
                                                     22:14 וכאשר הגיעה השעה, ישב ושנים-עשר השליחים
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
22:15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בְּחָפַק חָפַקְתִּי לַאֲכֹל אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה
                                                                                              איתך לפני שאני סובל:
                                              22:16 כי אני אומר לכם לא אאכל ממנו עוד עד אשר יהיה
                                                                                             התגשם במלכות אלוהים.
                                               22:17 ויקח את הכוס ויודה ויאמר קח את זה וחלק אותו
                                                                                                                     ביניכם:
                                                            22:18 כי אני אומר לכם לא אשתה מפרי הגפן עד
                                                                                                 מלכות אלוהים תבוא.
                                                                      22:19 ויקח לחם ויודה וישבר ויתן להם.
                                                    לאמר, זה גופי אשר ניתן עבורכם: זה עשה לזכרון
                                                                                                                           שלי.
                                        22:20 וכן הכוס שלאחר הסעודה לאמר הכוס הזאת היא החדשה
                                                                                  צוואה בדמי, אשר נשפך עבורך.
                                                              22:21 אבל הנה יד הבוגד בי איתי על השולחן.
                                                   22:22 ובכן, בן האדם הולך, כפי שנקבע, אבל אוי לזה
                                                                                             אדם שעל ידו הוא נבגד!
                                                                           22:23 ויחלו לברר ביניהם מי מהם זה
                                                                                         צריך לעשות את הדבר הזה.
                                                                      22:24 וגם היה ביניהם ריב מי מהם יהיה
                                                                                                   נחשב לגדול ביותר.
                       22:25 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מַלְכֵי הַגּוֹיִם מְשַׁלְּחִים עַל
                                                 אוֹתָם; והמפעילים עליהם סמכות נקראים נדיבים.
                                                         22:26 אבל לא תהיו כן, אבל הגדול מכם יהיה כמו
                                                                    הצעיר יותר; וְרֹאשׁ, כַּמַּעֲשֶׂה.
                                                   22:27 כי אם גדול יותר היושב לאוכל או המשרת? הוא
                                                                  לא היושב לבשר? אבל אני ביניכם כמשרת.
                                                                           22:28 אתם אשר המשיכו איתי בפיתוי.
                                                         22:29 ואני מינה לכם ממלכה, כאשר מינה לי אבי;
                                    22:30 למען תאכלו ושתו על שולחני בממלכתי ושבתו על כסאות
                                                                                שופט את שנים עשר שבטי ישראל.
                                           22:31 ויאמר ה\' שמעון, שמעון, הנה השטן חפץ לקבל אותך.
                                                                                           כדי שיסנן אותך כחיטה :
                                              22:32 אבל התפללתי עליך שלא תכשל אמונתך וכאשר אתה.
                                                                                           התגייר, חזקו את אחיכם.
22:33 וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲדֹנָי, אֲנִי נוֹכֵן לָלֶכֶת עִמָּךְ, שְׁנֵיהֶם לִכְנוֹת
                                                                                                          כלא, ועד מוות.
                                            22:34 ויאמר אני אומר לך פטרוס התרנגול לא יקרא היום
                                                          לפני כן תכחיש שלוש פעמים שאתה מכיר אותי.
                                                   22:35 ויאמר אליהם כששלחתי אתכם בלא ארנק ופרק ו
                                                                       נעליים, חסר לך משהו? ויאמרו: כלום.
                                      22:36 אז אמר אליהם, אבל עכשיו, מי שיש לו ארנק, יקח אותו.
               וְכֵן אֶת-חֶרֶב, וְאֵין שֶׁאֵין לוֹ חֶרֶב, יִמָּכֹר אֶת שֶׁלּוֹ
                                                                                                      בגד, ולקנות אחד.
                                        22:37 כי אני אומר לכם כי עוד צריך להגשים את הכתוב הזה
                                                                  בי, והוא נחשב בין הפושעים: על הדברים
                                                                                                           לגביי יש סוף.
                                                    22:38 ויאמרו אדוני הנה שתי חרבות. ויאמר אליהם:
                                                                                                                  זה מספיק.
                                                                     22:39 ויצא וילך כדרכו אל הר הזיתים; ו
                                                                                          גם תלמידיו הלכו אחריו.
                                             22:40 וכאשר היה במקום, אמר אליהם: התפללו שלא תכנסו
                                                                                                              לתוך פיתוי.
                                                                   22:41 וייסר מהם על יציקת אבן וכרע ברך.
                                                                                                                     והתפלל,
                                                    22:42 לאמר, אבא, אם תרצה, הסר את הכוס הזאת ממני.
                                                                       אף על פי כן לא יעשה רצוני אלא שלך.
                                                            22:43 ויראה אליו מלאך מן השמים, מחזק אותו.
                               22:44 ובהיותו בייסורים התפלל ביתר תוקף וזיעתו הייתה כמוה
                                                                   היו טיפות דם גדולות שנפלו אל האדמה.
                                                           22:45 וכאשר קם מהתפילה ובא אל תלמידיו, מצא
                                                                                                         הם ישנים מצער,
                                        22:46 ויאמר אליהם: למה אתם ישנים? קום והתפלל פן תכנסו
                                                                                                                       פיתוי.
                                                                           22:47 ובעודו דבר, הנה המון והנקרא
                                             יהודה, אחד משנים-עשר, הלך לפניהם, והתקרב אל ישוע
                                                                                                                נשקי אותו.
                                      22:48 אבל ישוע אמר אליו: יהודה, אתה מסגיר את בן האדם עם
                                                                                                               נְשִׁיקָה?
                                                     22:49 כאשר ראו אשר סביבו את אשר יבואו, אמרו אל
                                                                                     אותו, אדוני, האם נכה בחרב?
                                               22:50 ואחד מהם היכה את עבד הכהן הגדול וכרת את שלו
                                                                                                              אוזן ימנית.
                                      22:51 וישוע ענה ויאמר: סבלו עד כאן. והוא נגע באוזן שלו,
                                                                                                              וריפא אותו.
                                                    22:52 אז אמר ישוע אל ראשי הכהנים וראשי המקדש ו
                                                              הזקנים, אשר באו אליו, תצאו כמו נגד גנב.
                                                                                                     עם חרבות ואלוות?
                                  22:53 כאשר הייתי יום יום איתך בבית המקדש, לא הושטת ידיים
                                                                               נגדי: אבל זו שעתך וכוח החושך.
22:54 וַיִּקְחוּ אוֹתוֹ וְהוֹלִיכוּ אוֹתוֹ וְהוֹבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
                                                                                       בַּיִת. ופיטר הלך אחריו.
                                                               22:55 וכאשר הבעירו אש בתוך האולם והוצתו
                                                                                                 פטר התיישב ביניהם.
                                      22:56 אבל שפחה פלונית ראתה בו יושב ליד האש, ובכובד ראש
                                                                      הביט בו, ואמר: גם האיש הזה היה עמו.
                                                          22:57 ויכחיש אותו לאמר אשה, איני מכיר אותו.
                                                     22:58 ואחרי שעה קלה ראה אותו אחר ויאמר: גם אתה
                                                                אוֹתָם. וַיֹּאמֶר פֶּטֶר: אָדָם, לֹא.
                                                         22:59 וכעבור שעה אחת לאחר מכן אישר בביטחון,
                                                      לאמר, אמנם גם האיש הזה היה עמו: כי גליל הוא.
                              22:60 ויאמר פטרוס: איש, איני יודע מה אתה אומר. ומיד, תוך כדי
                                                                                    הוא עדיין דיבר, צוות הזין.
                                                      22:61 ויפנה יהוה ויראה את פטרוס. ופיטר נזכר ב
                                                           דבר ה\' איך אמר לו: לפני שקרא התרנגול אתה
                                                                                            ימנע ממני שלוש פעמים.
                                                                                    22:62 ויצא פטרוס וימרר בבכי.
                                                22:63 והאנשים שהחזיקו את ישוע לעגו לו והכו אותו.
                                                          22:64 וכאשר כיסו את עיניו, הכו אותו על פניו
                                                                   שאל אותו לאמור: התנבא, מי היכה אותך?
                                                           22:65 ועוד הרבה דברים חילול השם אמרו עליו.
                                                                        22:66 וכאשר היה יום, זקני העם והראש
                                                  כוהנים וסופרים התאחדו והובילו אותו למועצתם.
                                                                                                                   פִּתגָם,
                22:67 האם אתה המשיח? תגיד לנו. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אִם אָמַר לָכֶם
                                                                                                                  לא יאמין:
                                                     22:68 ואם גם אשאל אתכם לא תשיבו לי ולא תתנוני.
                                                   22:69 מכאן ואילך ישב בן האדם על יד ימין כוחו של
                                                                                                                     אלוהים.
                                           22:70 אז אמרו כולם: האם אתה בן האלוהים? ויאמר אליהם:
                                                                                                    אתה אומר שאני כן.
                    22:71 וַיֹּאמְרוּ: מַה נִצְרִיכִין לְעֵד עוֹד? כי יש לנו בעצמנו
                                                                                                                  שמע מפיו.