לוק
                                              15:1 ויקרבו אליו כל המוכסים והחוטאים למען ישמעו.
                                               15:2 וימלמו הפרושים והסופרים לאמר האיש הזה מקבל
                                                                                              חוטאים, ואוכלים עמם.
                                                                             15:3 ויאמר להם את המשל הזה לאמר:
                                 15:4 איזה איש מכם, שיש לו מאה כבשים, אם יאבד אחד מהם, יעשה
                                                 אל תשאיר את התשעים ותשעה במדבר, ותלך אחרי אשר
                                                                                                 אבד, עד שימצא אותו?
                                                       15:5 וכאשר מצא אותו, ישים אותו על כתפיו, שמח.
                                                                 15:6 ובבואו הביתה, קורא לחבריו ושכניו.
                                              לאמר להם: שמחו איתי; כי מצאתי את צאן שלי אשר היה
                                                                                                                       אָבֵד.
                                          15:7 אני אומר לכם, כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד
                               שחוזר בתשובה, יותר מלמעלה מתשעים ותשעה צדיקים, שצריכים
                                                                                                                  ללא חרטה.
                                           15:8 או איזו אישה שיש לה עשר כסף, אם תאבד חתיכה אחת.
                                                                 אל תדליק נר, ותטאטא את הבית, ותחפש עד
                                                                                                      היא מוצאת את זה?
                                                                15:9 וכאשר מצאה, תקרא לחבריה ולשכנותיה
                                                יחד, לאמר, שמחו עמי; כי מצאתי את היצירה אשר אני
                                                                                                                         איבד.
                                       15:10 כמו כן, אני אומר לכם, יש שמחה בנוכחות המלאכים של
                                                                        אלוהים על חוטא אחד שחוזר בתשובה.
                                                                          15:11 ויאמר לאיש אחד היו שני בנים.
                                                    15:12 ויאמר הקטן מהם אל אביו אבא, תן לי את החלק
                                                           של סחורה שנופלת לי. וחילק להם את מחייתו.
                                               15:13 ולא הרבה ימים אחר כך הבן הצעיר אסף הכל ולקח
                                                         מסעו לארץ רחוקה, ושם בזבז את החומר שלו עם
                                                                                                          חיים מתפרעים.
                                                 15:14 וכאשר הוציא את הכל, עלה רעב עז בארץ ההיא; ו
                                                                                              הוא התחיל להיות חסר.
                           15:15 וַיֵּלֶךְ וַיִּתְחַבֵּר אֶת-הָאָרֶץ הַהִיא; והוא שלח
                                                                                אותו לשדותיו להאכיל חזירים.
                                                         15:16 וייאוש למלא את בטנו בקליפות שהחזירים
                                                                                                אכל: ולא נתן לו איש.
                        15:17 וַיָּבֹא אֶל עַצְמוֹ וַיֹּאמֶר כַּמָּה שְׁכִירִים לִי
                                                                 לאבא יש לחם דיו ולחסוך, ואני מת מרעב!
                                                             15:18 אקום ואלך אל אבי ואומר לו אבא יש לי.
                                                                                                    חטא לשמים ולפניך
                                            15:19 ואינני ראוי עוד להיקרא בנך עשה אותי כשכיריך.
                                                                                                                     משרתים.
                                          15:20 ויקם ויבא אל אביו. אבל כשהוא עוד היה דרך נהדרת
                                                        ויצא, ראה אותו אביו, וחמל, ורץ, ונפל על שלו
                                                                                                  צוואר, ונישק אותו.
                                                   15:21 ויאמר אליו הבן אבא, חטאתי לשמים ובתוך כך.
                                                                   ראייתך, ואינני ראוי עוד להיקרא בנך.
15:22 וַיֹּאמֶר הָאָב אֶל-עֲבָדָיו הוֹצִיאוּ אֶת-הַמִּטְבָּה הַמִּטְבָּה וְהִתְנַחְתָּ
                                                       זה עליו; ושם טבעת על ידו, ונעליים על רגליו:
                                  15:23 והביאו הנה את העגל המשומן והרגו אותו; ונאכל, ונהיה
                                                                                                                         עליז:
                                                             15:24 על זה מת בני וחי שוב; הוא אבד, ונמצא.
                                                                                      והם התחילו להיות עליזים.
                                               15:25 והיה בנו הגדול בשדה ובבואו והתקרב אל האדמה
                                                                            בבית, הוא שמע מוזיקה וריקודים.
                                            15:26 ויקרא לאחד המשרתים וישאל מה פשר הדברים האלה.
                                                            15:27 ויאמר אליו אחיך בא; וְהָרַג אָבִיךָ
                                                           העגל המשומן, כי הוא קיבל אותו בריא ושלם.
                                                                       15:28 ויכעס ולא יכנס על כן יצא אביו.
                                                                                                        והתייחסו אליו.
15:29 וַיֹּאמֶר אָמַר אֶל אָבִיו הִנֵּה, הַשָּׁנִים רַבּוֹת הָאֲנִי עוֹבֶדֶת
                                                     אתה, ולא עברתי בכל עת את מצותך: ובכל זאת אתה
                                                 מעולם לא נתתי לי ילד, כדי שאשמח עם החברים שלי:
                                                            15:30 אך ברגע בא בנך הזה אשר אכל את מחייתך
                                                                        עם זונות, הרגת לו את העגל המשומן.
                                               15:31 ויאמר אליו בן, אתה תמיד איתי וכל אשר לי הוא.
                                                                                                                           שלך.
                                                                  15:32 ראוי היה לשמוח ולשמוח על זה אחיך
                                                                          היה מת, והוא חי שוב; ואבד, ונמצא.