לוק
                                        13:1 היו נוכחים באותה עונה כמה שסיפרו לו על הגלילים.
                                                                       שדם פילטוס התערבב עם קורבנותיהם.
                                        13:2 וישוע ענה להם ואמר להם: הניחו לכם שהגלילים האלה
                                                           היו חוטאים מעל כל הגליל, כי הם סבלו כאלה
                                                                                                                       דברים?
                                    13:3 אני אומר לכם, אבל אם לא תחזרו בתשובה, גם אתם תאבדו.
                           יג:4 או השמונה עשרה אשר נפל עליהם המגדל בשילעם והרגו אותם.
                                      חושבים שהם היו חוטאים מכל האנשים היושבים בירושלים?
                           13:5 אני אומר לכם, אבל אם לא תחזרו בתשובה, גם אתם תאבדו כולם.
                             יג:ו גם הוא אמר את המשל הזה; איש פלוני היה נטוע בו עץ תאנה
                               כֶּרֶם; וַיָּבֹא וּבַקֵּשׁ עָלָיו פְּרִי, וְלֹא מָצָא.
       13:7 וַיֹּאמֶר אֶל-שִׁבְדַּת כַּרְמוֹ: הִנֵּה שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלֶּה
                                באתי מבקש פירות על עץ התאנה הזה, ולא מוצא: כרת אותו; למה
                                                                                                       מכביד על הקרקע?
                         13:8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלֹהִים, יִפְסַר גַּם הַשָּׁנָה, עַד
                                                                               אני אחפור על זה, וגללים אותו:
                                                            13:9 ואם ישא פרי טוב ואם לאו אחר כך תחתוך.
                                                                                                                    זה למטה.
                                                                    13:10 והוא מלמד באחד מבתי הכנסת בשבת.
                                     13:11 והנה הייתה אישה אשר הייתה בה רוח חולה שמונה עשרה
                               שנים, והיתה כרוכה יחד, ולא יכלה בשום אופן להרים את עצמה.
                                        13:12 וכאשר ראה אותה ישוע, קרא אותה אליו ואמר לה: אשה!
                                                                                               אתה משוחרר מחולשתך.
13:13 וַיִּשָּׂם אֶת יָדָיו עָלֶיהָ, וַיִּתְיַשֵּׁר תָּמִיד וַיִּתְיַשֵׁר
                                                                                                       הפאר את אלוהים.
                          13:14 וַיַּעַן שְׁלִיט בֵּית הַכְּנֶסֶת בִּרְעוּם כִּי זֶה
                                                                         ישוע ריפא ביום השבת ואמר לעם: יש
                                   ששת ימים שצריכים בני אדם לעבוד בהם: אז באים ויהיו בהם
                                                                                               נרפא, ולא ביום השבת.
                                                               13:15 ענה לו ה\' ויאמר צבוע אתה לא כל אחד.
                                            מכם בשבת שחררו את שורו או את חמורו מהתא, והובילו
                                                                                                     אותו משם להשקות?
                                                             13:16 ולא תהא האשה הזאת בת אברהם אשר לשטן
                                  קשור, הנה, שמונה עשרה השנים הללו, שחררו מהקשר הזה בשבת
                                                                                                                       יְוֹם?
                                                   13:17 וַיֹּאמֶר אֵלֶּה, נִבְשׁוּ כָּל-רִיבָיו
                                                 כל העם שמח על כל הדברים המפוארים שנעשו על ידי
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
                                            13:18 וַיֹּאמֶר, לְמה דומה מלכות האלוהים? ולאן יהא
                                                                                                           אני דומה לזה?
                                                  13:19 דומה לגרגר חרדל אשר לקח אדם והשליך לתוכו.
                                 גן; וַיִּגְדַּל, וַיִּצְלַח עֵץ גָּדוֹל; ועופות השמים
                                                                                                 התמקם בסניפים שלו.
            13:20 וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר, אֵלּוּ אֶשְׁמוֹל אֶת מַלְכוּת אֱלֹהִים?
                                     13:21 דומה לחמץ אשר לקחה אשה ותחבאה בשלוש מידות סעודה.
                                                                                                    עד שהכל היה חמוץ.
                                                                    13:22 ויעבור בערים ובכפרים מלמד ומסע
                                                                                                      לכיוון ירושלים.
13:23 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד: יְהוָה, הֵם מְעַטִים אֲשֶׁר יֵשׁוּעָה? והוא אמר
                                                                                                                       אליהם,
                                  13:24 השתדלו להיכנס בשער הצר כי רבים, אני אומר לכם, ירצו.
                                                                                             בקש להיכנס, ולא יוכל.
                                                                 13:25 כאשר פעם אחת קם בעל הבית ונסגר אל
                                             דלת, ואתם מתחילים לעמוד בחוץ, ולדפוק בדלת, לאמר:
                                                אדון, אדוני, פתח לנו; ויענה ויאמר לכם, אני יודע
                                                                                                    אתה לא מהיכן אתה:
                                                         13:26 אז תתחילו לומר: אכלנו ושותינו לפניך ו
                                                                                           אתה לימדת ברחובותינו.
13:27 וַיֹּאמֶר, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, לֹא יָדַעְתִּי אֶתְכֶם מִמֶּנּוּ; לצאת מ
                                                                                                 אני, כל פועלי עוון.
                                                   13:28 יהיה בכי וחריקת שיניים בראותכם את אברהם.
                                                                  ויצחק ויעקב וכל הנביאים במלכות ה\' ו
                                                                                          אתם בעצמכם דחפו החוצה.
                                                                                 13:29 ויבואו ממזרח וממערב ומן
                                                                              צפונה ומדרום, וישב במלכות ה\'.
                                           13:30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים ויש ראשונים
                                                                                                       אשר יהיה אחרון.
                                                13:31 באותו היום באו אחדים מהפרושים ואמרו לו: קח
                                                        לך החוצה, ותלך מכאן: כי הורדוס יהרוג אותך.
                            13:32 ויאמר אליהם לכו ואמרו לשועל ההוא הנה אני משליך החוצה.
                                                   שדים, ואני מרפא היום ומחר, וביום השלישי אעשה
                                                                                                     לְהִשְׁתַכְלֵל.
                                                         13:33 אף על פי כן עלי ללכת היום ומחר ולמחרת.
                                                               כי לא יכול להיות שנביא יאבד מירושלים.
                      13:34 ירושלים ירושלים אשר הורגת את הנביאים ורוקמת אותם באבנים
                                                      שנשלחו אליך; כמה פעמים הייתי אוסף את ילדיך
                                יחד, כתרנגולת אוספת את דגליה מתחת לכנפיה, והייתם רוצים
                                                                                                                           לֹא!
                                               13:35 הנה ביתכם נותר לכם שומם ואמנם אני אומר לכם.
          לֹא תִרְאוּ אוֹתִי עַד בָּא הָעֵת אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ, בָּרוּךְ הוּא
                                                                                                 הַבָּא בְּשֵׁם ה\'.