לוק
12:1 בינתיים, כאשר התאספו אינספור
המוני אנשים, עד שהם דרכו זה על זה, הוא התחיל
לאמר לתלמידיו קודם כל, היזהרו מחמץ
פרושים, שזו צביעות.
יב:ב כִּי-אֵין כּוֹסֶה, אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה; אף אחד לא הסתיר,
שלא ייוודע.
12:3 על כן, כל אשר דברתם בחושך, יישמע בחלל
אוֹר; ומה שדיברתם באוזן בארונות יהיה
הוכרז על משטחי הבית.
12:4 ואני אומר לכם חבריי אל תפחדו מהרוגי הגופה.
ואחרי זה אין להם יותר מה שהם יכולים לעשות.
12:5 אבל אזהיר אתכם מראש ממי תפחדו פחדו ממנו אשר אחריו
הרג יש כוח להשליך לגיהנום; כן, אני אומר לכם, פחדו ממנו.
יב:ו אין נמכרים חמשה דרורים בשני פרצות ואין אחד מהם
נשכח לפני אלוהים?
12:7 אבל אפילו שערות ראשך כולן ספורות. אל פחד
לכן: אתם ערכם יותר מדרורים רבים.
12:8 וכן אני אומר לכם: כל אשר יודה בי לפני בני אדם, יעשה
גם בן האדם התוודה בפני מלאכי אלוהים:
יב:9 אבל המכחיש אותי לפני בני אדם, יכחיש לפני מלאכי
אלוהים.
12:10 וכל אשר ידבר דבר נגד בן האדם, זה יהיה
סלח לו: אבל למי שמגדף את רוח הקודש זה
לא ייסלח.
12:11 וכשיביאו אתכם אל בתי הכנסת ואל השופטים
כוחות, אל תחשבו איך או איזה דבר תשיבו, או מה אתם
יגיד:
12:12 כי רוח הקודש תלמד אתכם באותה שעה מה עליכם
אמר.
12:13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן הַחֲבֵרָה: אֲדֹנִי, דַבֵּר אֶל-אֲחִי
הוא מחלק איתי את הירושה.
12:14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אָדָם, מִי עָשָׂה אוֹתִי אֶת-שׁוֹפֵט אוֹ מְפַלֵּל עָלֶיךָ?
12:15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִזְהֲרוּ וְהִזְהֲרוּ לְחֶמְדָה.
חייו של האדם אינם מורכבים משפע הדברים שהוא
בעלות.
12:16 ויאמר להם משל לאמר אדמת עשירים
אדם הביא בשפע:
12:17 ויחשוב בקרבו לאמר מה אעשה כי יש לי
אין מקום איפה להעניק את הפירות שלי?
12:18 וַיֹּאמֶר כֹּה אֶעֱשֶׂה: אֶפְרֹץ אֶת אֶת הָרְסָמִים וְאֶבְנֶה
גדול יותר; ושם אתן את כל פירותי וסחורתי.
12:19 ואומר לנפשי נשמה, הרבה סחורה יש לך לרבים.
שנים; נחת, אכול, שתה, ושמחה.
12:20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלֹהִים, אֱוִיל, הלילה הזה תידרש נפשך
ממך: אז של מי יהיו הדברים האלה אשר סיפקת?
12:21 כך הוא האוצר לעצמו אוצר ואינו עשיר
אלוהים.
12:22 ויאמר לתלמידיו על כן אני אומר לכם אל קחו
חשב לחייכם, מה תאכלו; לא לגוף, מה אתם
ילבש.
12:23 החיים הם יותר מבשר, והגוף הוא יותר מלבוש.
יב:24 ראה את העורבים כי לא זורעים ולא קוצרים; שלשניהם אין
מחסן ולא אסם; וַיֹּאכַל אֱלֹהִים: כַּמָּה טוֹבִים אֶתְכֶם
מאשר העופות?
12:25 ומי מכם יכול בהתחשבות להוסיף על קומתו אמה אחת?
12:26 אם אינכם מסוגלים לעשות את הדבר הקטן ביותר, מדוע קחו אתכם
חושב על השאר?
12:27 ראה את החבצלות כיצד הן גדלות: הן לא עמלות, הן לא סובבות; ועדיין
אומר אני לכם, כי שלמה בכל כבודו לא היה ערוך כאחד
של אלה.
12:28 אם כן ילביש אלהים את העשב אשר היום בשדה ואל
מחר יצוק לתנור; כמה עוד ילביש אתכם, הו
אמונה קטנה?
12:29 ואל תבקשו מה תאכלו ומה תשתו ולא תהיו.
של ספקות.
12:30 כי כל הדברים האלה מבקשים אומות העולם: ואתך
אבא יודע כי אתה צריך את הדברים האלה.
12:31 אלא חפשו את מלכות האלוהים; וכל הדברים האלה יהיו
הוסיף לך.
12:32 אל תירא, עדר קטן; כִּי רַבּוֹת אָבִיךָ לְהַתֵּן
אתה הממלכה.
יב:33 מכור את אשר לך ותן נדבה; תספקו לעצמכם שקיות שאינן שעווה
זקן, אוצר בשמים שאינו נכשל, שבו אין גנב
מתקרב, אף עש לא משחית.
12:34 כי איפה אוצרך, שם גם לבבך יהיה.
12:35 יחגרו חלציכם ואורותיכם דולקים;
12:36 ואתם כמו אנשים המחכים לאדונם כאשר ירצה
חזרה מהחתונה; שֶׁבָּא וּדְקַק, יפתחו
אליו מיד.
12:37 אשרי העבדים אשר ימצא האדון בבואו
צופה: באמת אני אומר לכם כי יחגור את עצמו ויעשה
אותם לשבת לבשר, ויצאו וישרתו אותם.
12:38 ואם יבוא במשמר השני או יבוא במשמרת השלישית
ומצא אותם כך, אשרי אותם עבדים.
12:39 וידע זה, כי אילו ידע איש הבית באיזו שעה
גנב היה בא, הוא היה צופה, ולא היה סובל את ביתו
להיפרץ דרך.
12:40 לכן היו מוכנים גם אתם: כי בן האדם בא בשעה שבה אתם
לא חושב.
12:41 ויאמר אליו פטרוס: אדוני, אתה מדבר אלינו את המשל הזה, או
אפילו לכולם?
12:42 ויאמר ה\' מי הוא המנהל הנאמן והחכם אשר לו
ישמש אדון על ביתו, לתת להם חלקם
בשר בעונה המתאימה?
12:43 אשרי העבד ההוא אשר ימצא אדוניו בבואו
מַעֲשֶׂה.
12:44 אמת אני אומר לכם כי ישמש אותו לשליט על כל אשר הוא
יש.
12:45 אבל ואם יאמר העבד ההוא בלבו: יעכב אדוני את בואו;
ויתחיל להכות את השפחות והעלמות, ולאכול ו
לשתות, ולהשתכר;
12:46 אדון העבד ההוא יבוא ביום שלא יחפש אותו
ובשעה שאינו מודע, ויקצץ אותו, ו
ימנה לו חלקו עם הכופרים.
12:47 והעבד ההוא, אשר ידע את רצונו של אדוניו, ולא הכין את עצמו.
וְלֹא עָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ, יִכָּהוּ בְּפָסִים רַבִּים.
12:48 אבל מי שלא ידע ועשה דברים ראויים לפסים, יהיה
מוכה בכמה פסים. כי לכל מי שניתן הרבה, ממנו
יידרש הרבה: ומי שהבטיחו בני אדם הרבה ממנו ירצו
לשאול כמה שיותר.
12:49 באתי לשלוח אש על הארץ; ומה אעשה, אם זה כבר יהיה
הודלק?
12:50 אבל יש לי טבילה להיטבל בה; ואיך אני מצר עד
זה יושג!
12:51 נניח כי באתי לתת שלום עלי אדמות? אני אומר לך, לא; אבל
אלא חלוקה:
12:52 כי מעתה והלאה יהיו חמישה בבית אחד מחולקים שלושה
נגד שניים, ושניים נגד שלושה.
12:53 האב יחלק על הבן, והבן נגד
אַבָּא; האם נגד הבת, והבת נגד ה
אִמָא; החותנת כנגד כלתה, והבת
בחוק נגד חמותה.
12:54 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל הָעָם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ עָנָן עָלָה מִן הָעָם
מערב, מיד אתם אומרים, בא מטר; וכך זה.
12:55 וכאשר תראו את רוח הדרום נושבת, אתם אומרים, יהיה חום; וזה
בא לידי ביטוי.
12:56 צבועים אתם יכולים להבחין בפנים השמים והארץ; אבל
איך זה שאתה לא מבחין הפעם?
12:57 כן, ולמה אפילו מעצמכם לא שופטים מה נכון?
12:58 כאשר אתה הולך עם יריבך אל השופט, כמו שאתה בו.
דֶּרֶךְ, תִּקְדְּדוּ לְךָ תִּגְלַע מִמֶּנּוּ; שמא הוא
תארך אותך לשופט, והשופט מסר אותך לשוטר, ו
השוטר השליך אותך לכלא.
12:59 אומר לך לא תצא משם עד שתשלם את
קרדית אחרונה.