לוק 12:1 בינתיים, כאשר התאספו אינספור המוני אנשים, עד שהם דרכו זה על זה, הוא התחיל לאמר לתלמידיו קודם כל, היזהרו מחמץ פרושים, שזו צביעות. יב:ב כִּי-אֵין כּוֹסֶה, אֲשֶׁר לֹא יִגָּלֶה; אף אחד לא הסתיר, שלא ייוודע. 12:3 על כן, כל אשר דברתם בחושך, יישמע בחלל אוֹר; ומה שדיברתם באוזן בארונות יהיה הוכרז על משטחי הבית. 12:4 ואני אומר לכם חבריי אל תפחדו מהרוגי הגופה. ואחרי זה אין להם יותר מה שהם יכולים לעשות. 12:5 אבל אזהיר אתכם מראש ממי תפחדו פחדו ממנו אשר אחריו הרג יש כוח להשליך לגיהנום; כן, אני אומר לכם, פחדו ממנו. יב:ו אין נמכרים חמשה דרורים בשני פרצות ואין אחד מהם נשכח לפני אלוהים? 12:7 אבל אפילו שערות ראשך כולן ספורות. אל פחד לכן: אתם ערכם יותר מדרורים רבים. 12:8 וכן אני אומר לכם: כל אשר יודה בי לפני בני אדם, יעשה גם בן האדם התוודה בפני מלאכי אלוהים: יב:9 אבל המכחיש אותי לפני בני אדם, יכחיש לפני מלאכי אלוהים. 12:10 וכל אשר ידבר דבר נגד בן האדם, זה יהיה סלח לו: אבל למי שמגדף את רוח הקודש זה לא ייסלח. 12:11 וכשיביאו אתכם אל בתי הכנסת ואל השופטים כוחות, אל תחשבו איך או איזה דבר תשיבו, או מה אתם יגיד: 12:12 כי רוח הקודש תלמד אתכם באותה שעה מה עליכם אמר. 12:13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶחָד מִן הַחֲבֵרָה: אֲדֹנִי, דַבֵּר אֶל-אֲחִי הוא מחלק איתי את הירושה. 12:14 וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אָדָם, מִי עָשָׂה אוֹתִי אֶת-שׁוֹפֵט אוֹ מְפַלֵּל עָלֶיךָ? 12:15 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִזְהֲרוּ וְהִזְהֲרוּ לְחֶמְדָה. חייו של האדם אינם מורכבים משפע הדברים שהוא בעלות. 12:16 ויאמר להם משל לאמר אדמת עשירים אדם הביא בשפע: 12:17 ויחשוב בקרבו לאמר מה אעשה כי יש לי אין מקום איפה להעניק את הפירות שלי? 12:18 וַיֹּאמֶר כֹּה אֶעֱשֶׂה: אֶפְרֹץ אֶת אֶת הָרְסָמִים וְאֶבְנֶה גדול יותר; ושם אתן את כל פירותי וסחורתי. 12:19 ואומר לנפשי נשמה, הרבה סחורה יש לך לרבים. שנים; נחת, אכול, שתה, ושמחה. 12:20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱלֹהִים, אֱוִיל, הלילה הזה תידרש נפשך ממך: אז של מי יהיו הדברים האלה אשר סיפקת? 12:21 כך הוא האוצר לעצמו אוצר ואינו עשיר אלוהים. 12:22 ויאמר לתלמידיו על כן אני אומר לכם אל קחו חשב לחייכם, מה תאכלו; לא לגוף, מה אתם ילבש. 12:23 החיים הם יותר מבשר, והגוף הוא יותר מלבוש. יב:24 ראה את העורבים כי לא זורעים ולא קוצרים; שלשניהם אין מחסן ולא אסם; וַיֹּאכַל אֱלֹהִים: כַּמָּה טוֹבִים אֶתְכֶם מאשר העופות? 12:25 ומי מכם יכול בהתחשבות להוסיף על קומתו אמה אחת? 12:26 אם אינכם מסוגלים לעשות את הדבר הקטן ביותר, מדוע קחו אתכם חושב על השאר? 12:27 ראה את החבצלות כיצד הן גדלות: הן לא עמלות, הן לא סובבות; ועדיין אומר אני לכם, כי שלמה בכל כבודו לא היה ערוך כאחד של אלה. 12:28 אם כן ילביש אלהים את העשב אשר היום בשדה ואל מחר יצוק לתנור; כמה עוד ילביש אתכם, הו אמונה קטנה? 12:29 ואל תבקשו מה תאכלו ומה תשתו ולא תהיו. של ספקות. 12:30 כי כל הדברים האלה מבקשים אומות העולם: ואתך אבא יודע כי אתה צריך את הדברים האלה. 12:31 אלא חפשו את מלכות האלוהים; וכל הדברים האלה יהיו הוסיף לך. 12:32 אל תירא, עדר קטן; כִּי רַבּוֹת אָבִיךָ לְהַתֵּן אתה הממלכה. יב:33 מכור את אשר לך ותן נדבה; תספקו לעצמכם שקיות שאינן שעווה זקן, אוצר בשמים שאינו נכשל, שבו אין גנב מתקרב, אף עש לא משחית. 12:34 כי איפה אוצרך, שם גם לבבך יהיה. 12:35 יחגרו חלציכם ואורותיכם דולקים; 12:36 ואתם כמו אנשים המחכים לאדונם כאשר ירצה חזרה מהחתונה; שֶׁבָּא וּדְקַק, יפתחו אליו מיד. 12:37 אשרי העבדים אשר ימצא האדון בבואו צופה: באמת אני אומר לכם כי יחגור את עצמו ויעשה אותם לשבת לבשר, ויצאו וישרתו אותם. 12:38 ואם יבוא במשמר השני או יבוא במשמרת השלישית ומצא אותם כך, אשרי אותם עבדים. 12:39 וידע זה, כי אילו ידע איש הבית באיזו שעה גנב היה בא, הוא היה צופה, ולא היה סובל את ביתו להיפרץ דרך. 12:40 לכן היו מוכנים גם אתם: כי בן האדם בא בשעה שבה אתם לא חושב. 12:41 ויאמר אליו פטרוס: אדוני, אתה מדבר אלינו את המשל הזה, או אפילו לכולם? 12:42 ויאמר ה\' מי הוא המנהל הנאמן והחכם אשר לו ישמש אדון על ביתו, לתת להם חלקם בשר בעונה המתאימה? 12:43 אשרי העבד ההוא אשר ימצא אדוניו בבואו מַעֲשֶׂה. 12:44 אמת אני אומר לכם כי ישמש אותו לשליט על כל אשר הוא יש. 12:45 אבל ואם יאמר העבד ההוא בלבו: יעכב אדוני את בואו; ויתחיל להכות את השפחות והעלמות, ולאכול ו לשתות, ולהשתכר; 12:46 אדון העבד ההוא יבוא ביום שלא יחפש אותו ובשעה שאינו מודע, ויקצץ אותו, ו ימנה לו חלקו עם הכופרים. 12:47 והעבד ההוא, אשר ידע את רצונו של אדוניו, ולא הכין את עצמו. וְלֹא עָשָׂה כִּרְצוֹנוֹ, יִכָּהוּ בְּפָסִים רַבִּים. 12:48 אבל מי שלא ידע ועשה דברים ראויים לפסים, יהיה מוכה בכמה פסים. כי לכל מי שניתן הרבה, ממנו יידרש הרבה: ומי שהבטיחו בני אדם הרבה ממנו ירצו לשאול כמה שיותר. 12:49 באתי לשלוח אש על הארץ; ומה אעשה, אם זה כבר יהיה הודלק? 12:50 אבל יש לי טבילה להיטבל בה; ואיך אני מצר עד זה יושג! 12:51 נניח כי באתי לתת שלום עלי אדמות? אני אומר לך, לא; אבל אלא חלוקה: 12:52 כי מעתה והלאה יהיו חמישה בבית אחד מחולקים שלושה נגד שניים, ושניים נגד שלושה. 12:53 האב יחלק על הבן, והבן נגד אַבָּא; האם נגד הבת, והבת נגד ה אִמָא; החותנת כנגד כלתה, והבת בחוק נגד חמותה. 12:54 וַיֹּאמֶר גַּם אֶל הָעָם כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ עָנָן עָלָה מִן הָעָם מערב, מיד אתם אומרים, בא מטר; וכך זה. 12:55 וכאשר תראו את רוח הדרום נושבת, אתם אומרים, יהיה חום; וזה בא לידי ביטוי. 12:56 צבועים אתם יכולים להבחין בפנים השמים והארץ; אבל איך זה שאתה לא מבחין הפעם? 12:57 כן, ולמה אפילו מעצמכם לא שופטים מה נכון? 12:58 כאשר אתה הולך עם יריבך אל השופט, כמו שאתה בו. דֶּרֶךְ, תִּקְדְּדוּ לְךָ תִּגְלַע מִמֶּנּוּ; שמא הוא תארך אותך לשופט, והשופט מסר אותך לשוטר, ו השוטר השליך אותך לכלא. 12:59 אומר לך לא תצא משם עד שתשלם את קרדית אחרונה.