לוק
                                  10:1 אחר הדברים האלה מינה יהוה גם שבעים אחרים ושלח אותם
                                                 שניים ושניים לפני פניו אל כל עיר ומקום אשר בו
                                                                                                                עצמו יבוא.
                                                         10:2 על כן אמר אליהם: גדול היבול באמת, אבל ה
                                                    עמלים מעטים: על כן התפללו ה\' של הקציר כי הוא
                                                                                          ישלח פועלים לקציר שלו.
                                            10:3 לכו דרככם הנה אני שולח אתכם ככבשים בין זאבים.
                                 10:4 אל תשא לא ארנק ולא יד ולא נעליים ולא תצדיע איש בדרך.
                                          10:5 ובבית אשר תכנסו אליו אמרו תחילה שלום לבית הזה.
                                                      10:6 ואם יהיה שם בן השלום שלוםכם עליו אם לאו.
                                                                                                    זה יפנה אליך שוב.
                                                      10:7 ותישארו באותו הבית אוכלים ושותים כמוהם
                                                            תן: כי העובד ראוי לשכרו. אל תלך מהבית אל
                                                                                                                     בַּיִת.
                                             10:8 ובכל עיר שתכנסו ויקבלו אתכם, אכלו דברים כאלה
                                                                                                     כפי שנקבע לפניך:
                                                        10:9 ורפא את החולה אשר בו ואמרת אליהם מלכות
                                                                                                 אלוהים התקרב אליך.
                                                        10:10 אבל בכל עיר שתכנסו ולא יקבלו אתכם, לכו
                                                            לצאת החוצה לרחובות של אותו דבר, ולהגיד,
                                                           10:11 גם את עפר עירך אשר דבק בנו אנו נמחים.
                                         כנגדכם: אף על פי שאתם בטוחים בזה, כי מלכות האלוהים
                                                                                                              מתקרב אליך.
                                             10:12 אבל אני אומר לכם כי יהיה נסבל יותר ביום ההוא
                                                                                             סדום, מאשר לעיר ההיא.
                                             10:13 אוי לך, כורזין! אוי לך, בית סיידה! כי אם האדיר
                                                                נעשו מעשים בצור ובצידון, שנעשו בך, הם
                                                               לפני זמן רב חזר בתשובה, יושב בשק ואפר.
                                              10:14 אבל יהיה יותר נסבל לצור ולצידון במשפט, מאשר
                                                                                                                     בשבילך.
                                                                 10:15 ואתה, כפר נחום, הנעלה לשמים, תופל.
                                                                                                                 לגיהינום.
                     10:16 השומע אתכם שומע אותי; וְהַמְבַזֶּה אֶתְכֶם מְבַזֶּה לִי;
                           וּמִי שֶׁבּוֹז לִי, מְבַזֶּה אֶת אֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי.
                                                          10:17 וחזרו השבעים בשמחה לאמר אדוני השדים.
                                                                                        כפופים לנו באמצעות שמך.
                                           10:18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן כברק נופל מן השמים.
                                              10:19 הנה אני נותן לכם כוח לדרוך על נחשים ועקרבים
                                               על כל כוחו של האויב: ושום דבר לא יפגע בשום אופן
                                                                                                                           אתה.
                                                           10:20 אף על פי זה אל תשמח, כי הרוחות כפופות
                                                             אתה; אלא תשמחו, כי שמותכם כתובים בשמים.
                                        10:21 באותה שעה שמח ישוע ברוחו ואמר, אני מודה לך, אבי!
                                               אדון שמים וארץ, כי הסתרת את הדברים הללו מחכמים
                     וַחָכְמָה, וּגִלַּתְתָּ אֹתָם לְפָנִים: וְכֵן, אָב; בשביל כך
                                                                                                זה נראה טוב בעיניך.
                                                                  10:22 הכל נמסר לי מאבי, ואיש לא יודע מי
                                                    בן הוא, אבל האב; ומי הוא האב, אלא הבן, והוא אל
                                                                                                  אשר יגלה אותו הבן.
                                             10:23 ויפנה אותו אל תלמידיו ויאמר ביחידות: אשריכם
                                                                העיניים הרואות את הדברים שאתם רואים:
                          10:24 כי אני אומר לכם, כי הרבה נביאים ומלכים רצו לראות את אלה
                                    דברים אשר אתם רואים ולא ראיתם; ולשמוע את הדברים האלה
                                                                                     אשר אתם שומעים ולא שמעתם.
                                           10:25 והנה עורך דין פלוני קם ופיתה אותו לאמר אדוני.
                                                                                      מה אעשה כדי לרשת חיי נצח?
                                                                10:26 אמר לו מה כתוב בתורה? איך אתה קורא
10:27 וַיֹּאמֶר אָמַר אַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כָּל אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ
                                                                      לבב ובכל נפשך ובכל כוחך ובכל נפשך
                                                                                                 דעתך; ואת רעך כמוך.
                     10:28 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲשִׁיבְתָּ יְהֵר עָשָׂה זֶה וְאַתָּה.
                                                                                                                       לחיות.
                                 10:29 אבל הוא, שהיה מוכן להצדיק את עצמו, אמר לישו, ומי שלי
                                                                                                                     שָׁכֵן?
                                                      10:30 וישוע ענה ואמר: איש אחד ירד מירושלים אל
                                                  יריחו, ונפל בין גנבים, שהפשיטו אותו מלבושו, ו
                                                                    פצע אותו, והסתלק, מותיר אותו למחצה.
                                                                     10:31 ובמקרה ירד כהן פלוני בדרך וראה
                                                                                              לו, הוא עבר בצד השני.
                                                                  10:32 וכן בא לוי בהיותו במקום, וראה בו.
                                                                                                         ועבר בצד השני.
                                   10:33 אבל שומרוני פלוני, בדרכו, בא במקום שהיה, וכאשר הוא
                                                                                        ראה אותו, הוא ריחם עליו,
                                                        10:34 וילך אליו וקשר את פצעיו ושפך שמן ויין.
                                                   העמיד אותו על בהמתו, והביא אותו לפונדק, ודאג
                                                                                                                     אוֹתוֹ.
                                                            10:35 ומחר בצאתו הוציא שני פניות ונתן להם
                                                                  לצבא, ואמר לו: שמור עליו; וכל מה שאתה
                                                                      להוציא יותר, כשאבוא שוב, אחזיר לך.
                                                          10:36 מי משלושת אלה, סבור אתה, היה שכן לו כך
                                                                                                       נפל בין הגנבים?
                                                              10:37 ויאמר הרחם עליו. אז אמר לו ישוע, לך,
                                                                                                                    ועשה כן.
                                                  10:38 וַיְהִי בְּהוֹלֵךְ וַיָּבֹא אֶל-פָּנִים
                                                  כפר: ואשה פלונית בשם מרתה קיבלה אותו אל ביתה.
                             10:39 והייתה לה אחות בשם מרים, אשר ישבה אף היא לרגלי ישוע, ו
                                                                                                             שמע את דברו.
                              10:40 אבל מרתה הייתה מסורבלת להרבה שירות, ובאה אליו ואמרה:
                              אדוני, לא אכפת לך שאחותי השאירה אותי לשרת לבד? הצעת מחיר
                                                                                          לה על כן שהיא תעזור לי.
                                                       10:41 וישוע ענה ואמר לה: מרתה, מרתה, את נזהרת.
                                                                                               ומתלבט בדברים רבים:
                                                  10:42 אך דבר אחד נחוץ: ומריה בחרה בחלק הטוב, אשר
                                                                                                         לא יילקח ממנה.