לוק
7:1 ועתה כאשר סיים את כל דבריו בקהל העם, הוא
נכנס לכפר נחום.
7:2 ועבדו של איש המאה היקר לו היה חולה,
מוכן למות.
7:3 וכאשר שמע על ישוע, שלח אליו את זקני היהודים.
מתחנן לו שיבוא וירפא את עבדו.
7:4 וכאשר באו אל ישוע, הם התחננו בו מיד לאמור: זה
הוא היה ראוי עבור מי שיעשה זאת:
7:5 כי אוהב את עמינו ובנה לנו בית כנסת.
7:6 ואז ישוע הלך איתם. וכשהיה עכשיו לא רחוק מהבית,
שלח אליו המפקד המאה חברים לאמר לו: אדוני, אל תטריח
בעצמך: כי איני ראוי כי תיכנס תחת קורתי:
7:7 על כן לא חשבתי שאני ראוי לבוא אליך כי אם אמור פנימה
דָּבָר, וַיִּרְפֹּא עַבְדִּי.
7:8 כי גם אני איש נתון בסמכות, ויש לי חיילים תחתיי ואני
אָמַר לְאֶחָד, לֵךְ וְהוּא הוֹלֵךְ; ולאחר, בוא ויבוא; ו
לעבדי עשה זאת והוא יעשה.
7:9 כאשר שמע ישוע את הדברים הללו, התפלא עליו והפך אותו
על, ואמר אל האנשים הבאים אחריו, אני אומר לכם, אני
לא מצאו אמונה כל כך גדולה, לא, לא בישראל.
7:10 והנשלחים שבו אל הבית, מצאו את העבד שלם
שהיה חולה.
7:11 ויהי למחרת וילך לעיר הנקראת נעין;
ורבים מתלמידיו הלכו עמו והרבה אנשים.
7:12 וכאשר קרב אל שער העיר והנה מת
אדם נשא, בן יחיד לאמו, והיא אלמנה : ו
הרבה אנשים מהעיר היו איתה.
7:13 וכאשר ירא אותה יהוה, רחם עליה ויאמר אליה:
לא לבכות.
7:14 ויבוא ויגע במשאה, ויעמדו הדומם הנשאים.
וַיֹּאמֶר, נַעַר, אָמַר אֵלֶיךָ, קוּם.
7:15 והמת ישב ויתחיל לדבר. והוא מסר אותו ל
אמו.
7:16 ויהי פחד על כולם ויפארו את אלוהים לאמר כי א
נביא גדול קם בקרבנו; וְכִי יִפְקַר אֱלֹהִים אֶת אֶת שֶׁלּוֹ
אֲנָשִׁים.
7:17 ותצא השמועה הזאת עליו בכל יהודה ובכל רחבי
כל האזור מסביב.
7:18 ותלמידיו של יוחנן הראו לו את כל הדברים האלה.
7:19 ויוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו שלח אותם אל ישוע.
לאמר, אתה זה שצריך לבוא? או לחפש אחר?
7:20 כשבאו אליו האנשים, אמרו, יוחנן המטביל שלח אותנו
אליך לאמר, אתה זה שיבוא? או לחפש אחר?
7:21 ובאותה שעה ריפא רבים מחולשותיהם ומכותיהם.
ושל רוחות רעות; ולרבים עיוורים נתן ראיה.
7:22 אז ענה ישוע ואמר להם: לכו והגדו ליוחנן מה
דברים שראיתם ושמעתם; איך העיוורים רואים, הצולעים הולכים,
המצורעים מתנקים, החרשים שומעים, המתים קמים, לעניים
הבשורה מובאת.
7:23 וברוך הוא אשר לא יפגע בי.
7:24 וכאשר הלכו שלוחי יוחנן, הוא התחיל לדבר אל
העם על יוחנן, מה יצאתם למדבר
לִרְאוֹת? קנה רעוע ברוח?
7:25 אבל בשביל מה יצאתם לראות? גבר לבוש בבגדים רכים? לְהַבִּיט,
הם לבושים להפליא וחיים בעדינות, נמצאים במלכים
בתי משפט.
7:26 אבל בשביל מה יצאתם לראות? נביא? כן אני אומר לכם ו
הרבה יותר מנביא.
7:27 זה הוא אשר כתוב עליו הנה אני שולח את שליח לפני
פניך, אשר יכינו דרכך לפניך.
7:28 כי אני אומר לכם, בין הנולדים מנשים אין א
נביא גדול מיוחנן המטביל: אבל הפחות ב
מלכות אלוהים גדולה ממנו.
7:29 וכל העם השומע אותו והמכסים הצדיקו את אלוהים
הוטבל בטבילת יוחנן.
7:30 אבל הפרושים ועורכי הדין דחו את עצת אלוהים נגד
עצמם, לא הוטבלו ממנו.
7:31 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלֶּה אֶחָד אֶת-הָאֲנָשִׁים בָּזֶה
דוֹר? ולמה הם דומים?
7:32 הם דומים לילדים היושבים בשוק וקוראים לאחד
אֶל-אַחֵר, וְלֹאמַר, נָפְצְנוּ לָכֶם, וְלֹא רַקְדֶּם;
התאבלנו אליך, ולא בכיתם.
7:33 כי יוחנן המטביל לא בא, לא אוכל לחם ולא שותה יין; ואתה
תגיד, יש לו שטן.
7:34 בא בן האדם אוכל ושותה; ואתם אומרים, הנה א
איש זולל, וזולל יין, ידיד של מוכסים וחוטאים!
7:35 אבל החכמה מוצדקת מכל ילדיה.
7:36 ואחד הפרושים ביקש ממנו שיאכל עמו. והוא
נכנס לבית הפרוש וישב לבשר.
7:37 והנה אשה בעיר אשר חוטאת כי ידעה זאת
ישוע ישב לבשר בביתו של הפרוש, הביא קופסת אלבסטר
מִשְׁחָה,
7:38 ויעמד לרגליו מאחוריו בוכה והתחיל לרחוץ את רגליו
בדמעות, ונגבה אותן בשערות ראשה, ונישקה את שלו
רגלים, ומשח אותם במשחה.
7:39 וכאשר ראה זאת הפרוש אשר הזמין אותו, הוא דיבר מבפנים
עצמו, לאמר, האיש הזה, אילו היה נביא, היה יודע מי
ואיזה אישה זו הנוגעת בו: כי חוטא היא.
7:40 וישוע השיב ואמר לו: שמעון, יש לי מה לומר
לְךָ. וַיֹּאמֶר, אֲדֹנָי, אָמַר.
7:41 היה נושה פלוני שהיו לו שני חייבים: האחד חייב חמישה
מאה פני, והשני חמישים.
7:42 וכאשר לא היה להם מה לשלם, הוא סלח לשניהם בכנות. תגיד לי
לכן, מי מהם יאהב אותו יותר מכל?
7:43 ענה שמעון ואמר: אני מניח שהוא אשר סלח לו יותר מכל. ו
אָמַר אֵלָיו, כָּךְ שִׁפְטְתָּ.
7:44 ופנה אל האשה ויאמר אל שמעון: אתה רואה את האשה הזאת?
נכנסתי לביתך לא נתת לי מים לרגלי : אלא היא
רחצה את רגלי בדמעות, ומחה אותן בשערותיה
רֹאשׁ.
7:45 לא נתת לי נשיקה, אבל האשה הזאת מאז שנכנסתי לא
הפסיק לנשק את רגלי.
7:46 את ראשי בשמן לא משחת והאשה הזאת משחה את שלי.
רגליים עם משחה.
7:47 על כן אני אומר לך, חטאיה, שהם רבים, נסלחים; ל
היא אהבה הרבה: אבל למי נסלח מעט, אותו אוהב מעט.
7:48 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, נִסְחָלִים חֲטֹאתֶיךָ.
7:49 והיושבים עמו התחילו לומר בתוכם מי
האם זה סולח גם על חטאים?
7:50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה אותך; לך לשלום.