לוק
6:1 ויהי בשבת השניה אחר הראשונה וילך
דרך שדות התירס; ותלמידיו קטפו את קזני התירס, ו
כן אכלו, משפשפים אותם בידיהם.
6:2 ויאמרו אליהם אחדים מהפרושים למה אתם עושים מה שאין
מותר לעשות בימי השבת?
6:3 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ: לֹא קָרְאתָם כָּזֶה, מַה
עָשָׂה דָּוִד, כשהוא רעב עצמו, והאשר עמו;
6:4 איך הלך אל בית האלוהים ולקח ואכל את לחם הפנים
ונתן גם לאלו שהיו עמו; שאסור לאכול
אבל בשביל הכוהנים לבד?
6:5 ויאמר אליהם כי בן האדם אדון גם לשבת.
6:6 ויהי גם בשבת אחרת, ויבא אל
בית כנסת ולימד : והיה איש אשר יד ימינו קמלה.
6:7 וצפו בו הסופרים והפרושים אם ירפא על האדמה
יום השבתון; שימצאו נגדו האשמה.
6:8 וידע את מחשבותיהם ויאמר לאיש הקמל
יד, קום, ועמוד בתוכו. והוא קם ונעמד
הָלְאָה.
6:9 אמר להם ישוע: דבר אחד אשאל אתכם; האם זה חוקי על
ימי השבת לעשות טוב או לעשות רע? להציל חיים או להרוס אותם?
6:10 והסתכל סביב כולם, אמר אל האיש, תתמתח
הושיט את ידך. וְעָשָׂה כָּךְ: וְהָיָה יָדוֹ שְׁלֵמָה כָּל
אַחֵר.
6:11 וימלאו שיגעון; ותקשר אחד עם השני מה
הם עלולים לעשות לישוע.
6:12 ויהי בימים ההם ויצא אל ההר
להתפלל, והמשיך כל הלילה בתפילה לאלוהים.
6:13 ויהי היום קרא אליו את תלמידיו ומהם הוא
בחר שנים-עשר, שגם להם שם שליחים;
6:14 שמעון (שגם הוא קרא לו פטר) ואנדרו אחיו, ג\'יימס ו
ג\'ון, פיליפ וברתולומיאו,
6:15 מתיו ותומס, יעקב בן אלפאוס ושמעון קראו זלוטס.
6:16 ויהודה אחי יעקב ויהודה איש קריות אשר גם היה
בּוֹגֵד.
6:17 וירד עמם ויעמוד במישור וחבריו
תלמידיו, והמון רב של אנשים מכל יהודה ו
ירושלים, ומחוף הים של צור וצידון, אשר באו לשמוע
אותו, ולהירפא ממחלותיהם;
6:18 והכועסים ברוחות טמאות וירפאו.
6:19 ובקשו כל ההמון לגעת בו כי יצאה סגולה
ממנו, וריפא את כולם.
6:20 וישא עיניו על תלמידיו ויאמר ברוך אתם
עני: כי לך מלכות אלוהים.
6:21 אשריכם הרעבים עתה כי תשבעו. אשריכם
בוכים עתה: כי תצחקו.
6:22 אשריכם כאשר ישנאו אתכם בני אדם וכאשר ייפרדו
אתה מחבורתם, ויגנזך, ויגרש את שמך
כרשע, למען בן האדם.
6:23 שמחו ביום ההוא וקפצו משמחה כי הנה שכרו.
גדולים בשמים: כי כך עשו אבותיהם אל
נביאים.
6:24 אבל אוי לכם העשירים! כי קיבלת את נחמתך.
6:25 אוי לכם השבעים! כי תרעב. אוי לך הצחוק הזה
עַכשָׁיו! כי תתאבל ותבכה.
6:26 אוי לך, כאשר כל האנשים ידברו טוב עליך! שכן כך עשו שלהם
אבות לנביאי השקר.
6:27 אבל אני אומר לכם השומעים, אהבו את אויביכם, עשו טוב לאלו
שונא אותך,
6:28 ברך את המקללים אותך, והתפלל עבור המנצלים אותך.
6:29 ולמכהך בלחי האחת תציע גם את השנייה;
וְהַמוֹטֵל אֶת מַגְלָתְךָ אָסוּר שֶׁלֹּא יִקַּח גַּם אֶת מַעֲלַתְךָ.
6:30 תן לכל איש המבקש ממך; וּמִי שֶׁלּוֹקֵחַ אֶתְךָ
סחורה תשאל אותם לא שוב.
6:31 וכאשר תרצו שאנשים יעשו לכם, עשו להם גם אתם.
6:32 כי אם אתם אוהבים את האוהבים אתכם, מה תודה לכם? גם לחוטאים
לאהוב את אלה שאוהבים אותם.
6:33 ואם תעשו טוב לטובים לכם, מה תודה לכם? ל
גם חוטאים עושים את אותו הדבר.
6:34 ואם תלוו למי שאתם מקווים לקבל מהם, מה תודה לכם?
כי חוטאים מלווים גם לחוטאים, כדי לקבל שוב את הכמות.
6:35 אבל אהבו את אויביכם ועשו טוב והלוו בלי לקוות לשום דבר
שוב; וְיִהְיֶה שְׂכָלְכֶם גָּדוֹל, וְהָיוּ לִבְנֵיהֶם
העליון: כי טוב הוא לאומלים ולרעים.
6:36 רחם אפוא, כשם שגם אביכם רחום.
6:37 אל תשפטו ולא תישפטו אל תרשעו ולא תהיו.
נידון: סלח, וימחל לך:
6:38 תן וניתן לך; מידה טובה, לחוץ, ו
מטלטלים יחדיו ונדרסים, יתנו בני אדם לחיקך. ל
באותה מידה אשר אתם מודדים בה ימדד לכם
שוב.
6:39 ויאמר להם משל: עיוור יכול להוביל עיוור? יהיה
שניהם לא נופלים לתעלה?
6:40 התלמיד אינו מעל אדוניו, אלא כל גמור
יהיה כאדוניו.
6:41 ולמה אתה רואה את השבר אשר בעין אחיך, אבל
לא תבחין את הקורה אשר בעינך?
6:42 או איך אתה יכול לומר לאחיך, אחי, תן לי לשלוף את
סדק אשר בעינך, כאשר אינך רואה את הקורה אשר
הוא בעיניך? צבוע, תוציא תחילה את הקורה
עינך שלך, ואז תראה בבירור כדי לשלוף את השבר
הוא בעיני אחיך.
6:43 כי עץ טוב אינו מביא פרי מושחת; גם לא מושחת
עץ מביא פרי טוב.
6:44 כי כל עץ ידוע לפי פריו שלו. כי מקוצים אנשים לא
ללקט תאנים, ולא של שיח צצים אוספים ענבים.
6:45 איש טוב מאוצר לבו מוציא זאת
שזה טוב; ואיש רשע מתוך אוצר לבו הרע
מביא את הרע: כי מרוב הלב שלו
הפה מדבר.
6:46 ומדוע אתם קוראים לי אדוני אדוני ואל תעשו את הדברים אשר אני אומר?
6:47 כל מי שיבוא אלי וישמע דברי ויעשה אותם אני אעשה
הראה לך למי הוא דומה:
6:48 דומה הוא לאיש אשר בנה בית וחפר עמוק והניח את
יסוד על סלע: וכשהתעורר המבול, הנחל היכה
בחריפות על הבית ההוא, ולא יכלו לטלטל אותו: כי הוקם
על סלע.
6:49 אבל השומע ולא עושה דומה לאדם שאין לו א
יסוד בנה בית על הארץ; נגדו עשה הנחל
היכה בחריפות, ומיד נפל; וחורבן הבית ההוא היה
גדול.