לוק
2:1 ויהי בימים ההם ויצאה גזרה
קיסר אוגוסטוס, שצריך להטיל מס על כל העולם.
2:2 (והמיסוי הזה נעשה לראשונה כשסירניוס היה מושל סוריה.)
2:3 והלכו כולם למסים, איש אל עירו.
2:4 וגם יוסף עלה מהגליל מהעיר נצרת אל
יהודה, עד עיר דוד, אשר נקראת בית לחם; (בגלל שהוא
היה מבית וייחוס דוד :)
2:5 לחייב במס עם מרי אשתו בת זוגו, בהיותה גדולה בהריון.
2:6 ויהי בהיותם שם, הימים הושלמו
שצריך למסור אותה.
2:7 ותלד את בנה בכורה ועטפה אותו בחתלה
בגדים, והניחו באבוס; כי לא היה להם מקום
הפונדק.
2:8 והיו באותה ארץ רועים שוכנים בשדה
שומרים על עדריהם בלילה.
2:9 והנה מלאך ה\' בא עליהם וכבוד ה'
זרחו סביבם: ופחדו מאוד.
2:10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנה אני מביא לכם טוב
בשורת שמחה גדולה אשר תהיה לכל האנשים.
2:11 כי נולד לכם היום בעיר דוד מושיע שהוא
המשיח האדון.
2:12 וזה יהיה לכם לאות; אתה תמצא את התינוק עטוף בו
מחתלת בגדים, שוכבת באבוס.
2:13 ופתאום היה עם המלאך המון צבא השמים
משבחים את אלוהים ואומרים,
2:14 תהילה לאל במרומים ועל הארץ שלום רצון טוב לבני אדם.
2:15 ויהי כשהלכו המלאכים מהם לשמים
אמרו הרועים איש אל רעהו, נלך עתה עד בית לחם.
וראה את הדבר הזה אשר התרחש אשר הודיע ה\'
אלינו.
2:16 ויבואו בחיפזון ומצאו את מרים ואת יוסף ואת התינוק שוכב
באבוס.
2:17 וַיִּרְאוּ וַיַּגִּידוּ לְעוֹלָם אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה
סיפר להם על הילד הזה.
2:18 וכל השומעים תמהו על הדברים אשר נאמר להם
על ידי הרועים.
2:19 אבל מרים שמרה את כל הדברים האלה ותהרהרה בהם בלבה.
2:20 וחזרו הרועים, מהללים ומשבחים את אלוהים על כל
דברים אשר שמעו וראו, כפי שנאמר להם.
2:21 וכשמלאו שמונה ימים למילה של הילד
שמו נקרא ישוע, אשר נקרא כך על שמו של המלאך לפני שהיה
הרתה ברחם.
2:22 וכאשר היו ימי טהרה על-פי תורת משה
הִשְלִיתָה, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יְרוּשָׁלִָם, לְהִתְנַחְתָּהוּ לַיהוָה;
2:23 (כמו שכתוב בתורת יהוה כל זכר הפותח את
רחם ייקרא קדוש לה\';)
2:24 ולהקריב קרבן לפי שנאמר בדין
ה\', זוג יונים טורטליות, או שתי יונים צעירות.
2:25 והנה איש בירושלים אשר שמו שמעון; ו
אותו אדם היה צודק ואדוק, מחכה לנחמת ישראל:
ורוח הקודש הייתה עליו.
2:26 ונתגלה לו ברוח הקודש, שלא יראה
מוות, לפני שראה את המשיח של האדון.
2:27 ויבא ברוח אל בית המקדש וכאשר הביאו ההורים
בילד ישוע, לעשות לו כמנהג התורה,
2:28 ולקח אותו בזרועותיו ויברך את אלוהים ויאמר
2:29 אדוני, עתה תן אתה עבדך ללכת בשלום כדבריך
מִלָה:
2:30 כי ראו עיני ישועתך
2:31 אשר-הכנת לפני כל-העם;
2:32 אור להאיר את הגויים ותפארת עמך ישראל.
2:33 ויוסף ואמו התפעלו מהדברים אשר נאמר
אוֹתוֹ.
2:34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה
ילד צפוי לנפילה ולקום מחדש של רבים בישראל; ועבור א
סימן אשר יאמר נגדו;
2:35 (כן, חרב תחדור גם בנפשך) שהמחשבות
של לבבות רבים עשויים להתגלות.
2:36 והייתה אנה אחת נביאה בת פנואל מה
שבט עשר: היא הייתה בגיל גדול, וגרה עם בעל
שבע שנים מבתוליה;
2:37 ותהי אלמנה בת ארבע ושבעים שנה, אשר הלכה
לא מהמקדש, אלא שירת את ה\' בצומות ותפילות לילה ו
יְוֹם.
2:38 והיא באה באותו רגע הודתה כמוהו לה\' ו
דבר עליו לכל המחפשים גאולה בירושלים.
2:39 וכאשר עשו הכל על פי תורת יהוה
הם חזרו לגליל, לעיר שלהם נצרת.
2:40 ויגדל הילד ויתחזק ברוחו מלא חוכמה ו
חסד אלוהים היה עליו.
2:41 עכשיו הוריו נסעו לירושלים מדי שנה בחג ה\'
חג פסח.
2:42 וכשהיה בן שתים עשרה שנה עלו לירושלים אחרי ה
מנהג החג.
2:43 וכאשר מלאו את הימים בשובם הילד ישוע
התעכב מאחור בירושלים; ויוסף ואמו לא ידעו מזה.
2:44 אבל הם, בהנחה שהוא היה בחברה, הלכו יום אחד
מסע; והם חיפשו אותו בקרב קרוביהם ומכריהם.
2:45 וכאשר לא מצאו אותו, חזרו לירושלים.
מחפשים אותו.
2:46 ויהי כעבור שלושה ימים מצאו אותו בבית המקדש.
יושבים בין הרופאים, גם שומעים אותם וגם שואלים אותם
שאלות.
2:47 וכל השומעים נדהמו על הבנתו ומתשובותיו.
2:48 וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ, נִמְהוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֹ.
בן, מדוע עשית איתנו כך? הנה אביך ולי יש
חיפש אותך בצער.
2:49 ויאמר אליהם: איך חיפשתם אותי? לא ידעת שאני
חייב להיות בעניינים של אבי?
2:50 ולא הבינו את הדבר אשר דיבר אליהם.
2:51 וירד עמם ויבוא לנצרת ויהיה כפוף אליו
אותם: אבל אמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה.
2:52 וישוע גדל בחוכמה ובקומה ובחסד עם אלוהים ו
איש.