לוק 2:1 ויהי בימים ההם ויצאה גזרה קיסר אוגוסטוס, שצריך להטיל מס על כל העולם. 2:2 (והמיסוי הזה נעשה לראשונה כשסירניוס היה מושל סוריה.) 2:3 והלכו כולם למסים, איש אל עירו. 2:4 וגם יוסף עלה מהגליל מהעיר נצרת אל יהודה, עד עיר דוד, אשר נקראת בית לחם; (בגלל שהוא היה מבית וייחוס דוד :) 2:5 לחייב במס עם מרי אשתו בת זוגו, בהיותה גדולה בהריון. 2:6 ויהי בהיותם שם, הימים הושלמו שצריך למסור אותה. 2:7 ותלד את בנה בכורה ועטפה אותו בחתלה בגדים, והניחו באבוס; כי לא היה להם מקום הפונדק. 2:8 והיו באותה ארץ רועים שוכנים בשדה שומרים על עדריהם בלילה. 2:9 והנה מלאך ה\' בא עליהם וכבוד ה' זרחו סביבם: ופחדו מאוד. 2:10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנה אני מביא לכם טוב בשורת שמחה גדולה אשר תהיה לכל האנשים. 2:11 כי נולד לכם היום בעיר דוד מושיע שהוא המשיח האדון. 2:12 וזה יהיה לכם לאות; אתה תמצא את התינוק עטוף בו מחתלת בגדים, שוכבת באבוס. 2:13 ופתאום היה עם המלאך המון צבא השמים משבחים את אלוהים ואומרים, 2:14 תהילה לאל במרומים ועל הארץ שלום רצון טוב לבני אדם. 2:15 ויהי כשהלכו המלאכים מהם לשמים אמרו הרועים איש אל רעהו, נלך עתה עד בית לחם. וראה את הדבר הזה אשר התרחש אשר הודיע ה\' אלינו. 2:16 ויבואו בחיפזון ומצאו את מרים ואת יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. 2:17 וַיִּרְאוּ וַיַּגִּידוּ לְעוֹלָם אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה סיפר להם על הילד הזה. 2:18 וכל השומעים תמהו על הדברים אשר נאמר להם על ידי הרועים. 2:19 אבל מרים שמרה את כל הדברים האלה ותהרהרה בהם בלבה. 2:20 וחזרו הרועים, מהללים ומשבחים את אלוהים על כל דברים אשר שמעו וראו, כפי שנאמר להם. 2:21 וכשמלאו שמונה ימים למילה של הילד שמו נקרא ישוע, אשר נקרא כך על שמו של המלאך לפני שהיה הרתה ברחם. 2:22 וכאשר היו ימי טהרה על-פי תורת משה הִשְלִיתָה, הֵבִיאוּ אוֹתוֹ אֶל יְרוּשָׁלִָם, לְהִתְנַחְתָּהוּ לַיהוָה; 2:23 (כמו שכתוב בתורת יהוה כל זכר הפותח את רחם ייקרא קדוש לה\';) 2:24 ולהקריב קרבן לפי שנאמר בדין ה\', זוג יונים טורטליות, או שתי יונים צעירות. 2:25 והנה איש בירושלים אשר שמו שמעון; ו אותו אדם היה צודק ואדוק, מחכה לנחמת ישראל: ורוח הקודש הייתה עליו. 2:26 ונתגלה לו ברוח הקודש, שלא יראה מוות, לפני שראה את המשיח של האדון. 2:27 ויבא ברוח אל בית המקדש וכאשר הביאו ההורים בילד ישוע, לעשות לו כמנהג התורה, 2:28 ולקח אותו בזרועותיו ויברך את אלוהים ויאמר 2:29 אדוני, עתה תן אתה עבדך ללכת בשלום כדבריך מִלָה: 2:30 כי ראו עיני ישועתך 2:31 אשר-הכנת לפני כל-העם; 2:32 אור להאיר את הגויים ותפארת עמך ישראל. 2:33 ויוסף ואמו התפעלו מהדברים אשר נאמר אוֹתוֹ. 2:34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה ילד צפוי לנפילה ולקום מחדש של רבים בישראל; ועבור א סימן אשר יאמר נגדו; 2:35 (כן, חרב תחדור גם בנפשך) שהמחשבות של לבבות רבים עשויים להתגלות. 2:36 והייתה אנה אחת נביאה בת פנואל מה שבט עשר: היא הייתה בגיל גדול, וגרה עם בעל שבע שנים מבתוליה; 2:37 ותהי אלמנה בת ארבע ושבעים שנה, אשר הלכה לא מהמקדש, אלא שירת את ה\' בצומות ותפילות לילה ו יְוֹם. 2:38 והיא באה באותו רגע הודתה כמוהו לה\' ו דבר עליו לכל המחפשים גאולה בירושלים. 2:39 וכאשר עשו הכל על פי תורת יהוה הם חזרו לגליל, לעיר שלהם נצרת. 2:40 ויגדל הילד ויתחזק ברוחו מלא חוכמה ו חסד אלוהים היה עליו. 2:41 עכשיו הוריו נסעו לירושלים מדי שנה בחג ה\' חג פסח. 2:42 וכשהיה בן שתים עשרה שנה עלו לירושלים אחרי ה מנהג החג. 2:43 וכאשר מלאו את הימים בשובם הילד ישוע התעכב מאחור בירושלים; ויוסף ואמו לא ידעו מזה. 2:44 אבל הם, בהנחה שהוא היה בחברה, הלכו יום אחד מסע; והם חיפשו אותו בקרב קרוביהם ומכריהם. 2:45 וכאשר לא מצאו אותו, חזרו לירושלים. מחפשים אותו. 2:46 ויהי כעבור שלושה ימים מצאו אותו בבית המקדש. יושבים בין הרופאים, גם שומעים אותם וגם שואלים אותם שאלות. 2:47 וכל השומעים נדהמו על הבנתו ומתשובותיו. 2:48 וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ, נִמְהוּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו אִמּוֹ. בן, מדוע עשית איתנו כך? הנה אביך ולי יש חיפש אותך בצער. 2:49 ויאמר אליהם: איך חיפשתם אותי? לא ידעת שאני חייב להיות בעניינים של אבי? 2:50 ולא הבינו את הדבר אשר דיבר אליהם. 2:51 וירד עמם ויבוא לנצרת ויהיה כפוף אליו אותם: אבל אמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה. 2:52 וישוע גדל בחוכמה ובקומה ובחסד עם אלוהים ו איש.