לוק
1:1 כיון שרבים נטלו בידם להעמיד על מנת להכריז
מהדברים שבוודאי מאמינים בינינו,
1:2 גם כשמסרו אותם לנו אשר מראשית היו
עדי ראייה, ושרי דבר;
1:3 זה נראה לי גם טוב, לאחר שהבנתי את כולם בצורה מושלמת
דברים מהראשון, לכתוב לך לפי הסדר, מעולה ביותר
תיאופילוס,
1:4 למען תדע את ודאות הדברים האלה אשר יש לך
קיבל הוראה.
1:5 היה בימי הורדוס מלך יהודה כהן פלוני
בשם זכריה, ממסלול אביה: ואשתו היתה מן ה
בנות אהרון, ושמה היה אליזבת.
1:6 ושניהם צדיקים לפני ה\', הולכים בכל המצוות
ומשפטי ה\' ללא תמים.
1:7 ולא היה להם ילד, כי אליזבת הייתה עקרה, ושניהם
היו עתה מוכה היטב בשנים.
1:8 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֹּהֵן לְפָנִים
אלוהים לפי סדר דרכו,
א,ט, כמנהג הכהן, חלקו היה לשרוף
קטורת כאשר נכנס להיכל ה\'.
1:10 וכל המוני העם התפללו בחוץ באותה שעה
של קטורת.
1:11 ויראה אליו מלאך יהוה עומד מימין
צד מזבח הקטורת.
1:12 וכאשר ראה אותו זכריה, הוא נבהל, ופחד נפל עליו.
1:13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריה כי תפילתך היא.
שמע; ואליזבת אשתך תלד לך בן, ואתה תקרא
שמו ג\'ון.
1:14 ותהיה לך שמחה ושמחה; ורבים ישמחו בשלו
הוּלֶדֶת.
1:15 כי הוא יהיה גדול בעיני ה\' ולא ישתה אף אחד
יין ולא משקה חזק; והוא יתמלא ברוח הקודש, אפילו
מרחם אמו.
1:16 ורבים מבני ישראל ישוב אל ה\' אלוהיהם.
1:17 וילך לפניו ברוחו ובכוחו של אליאס להפוך את
לבבות אבות לילדים, וסוררים לחכמה
של הצדיקים; להכין עם מוכן לה\'.
1:18 ויאמר זכריה אל המלאך מאין אדע זאת? כי אני
איש זקן, ואשתי מוכה היטב בשנים.
1:19 וענה המלאך ואמר לו: אני גבריאל העומד בה
נוכחות אלוהים; ונשלחתי לדבר אליך ולהראות לך את אלה
בשורה משמחת.
1:20 והנה אתה אלם ולא יכול לדבר עד היום.
כי יתבצעו הדברים האלה, כי אינך מאמין בי
מילים, אשר יתקיימו בעונתם.
1:21 ויחכו העם לזכריה, והתפלאו כי הוא מתעכב כך
זמן רב בבית המקדש.
1:22 וַיֵּצֵא, לֹא יָכַל לְדַבֵּר אֵלֶּם וַיַּרְאוּ
כי ראה חזון בבית המקדש: כי הוא רמז להם, ו
נשאר ללא מילים.
1:23 וַיְהִי כִּי-יְמֵי כָּלוֹתוֹ
כשהוא מושלם, הוא הלך לביתו שלו.
1:24 ואחרי אותם ימים הרתה אשתו אליזבת והסתירה את עצמה חמישה
חודשים, אומר,
1:25 כה עשה בי ה\' בימים אשר ראה בי
הסר את חרפתי בבני אדם.
1:26 ובחודש השישי נשלח המלאך גבריאל מאלוהים אל עיר
מהגליל, בשם נצרת,
1:27 לבתולה שחוותה לאיש ששמו יוסף מבית
דוד; ושמה של הבתולה היה מרים.
1:28 ויבא אליה המלאך ויאמר שלום רב אתה
חן, ה\' עמך: ברוך אתה בין הנשים.
1:29 ותראתה אותו, נדהמה מדבריו, ותשליך בה
שימו לב איזה סוג של ברכה זו צריכה להיות.
1:30 ויאמר לה המלאך אל תירא מרים כי מצאת חן
עם אלוהים.
1:31 והנה תתעבר בבטנך וילדת בן וגו\'.
יקרא בשמו ישוע.
1:32 הוא יהיה גדול ויקרא בן העליון: וה
ה\' אלהים יתן לו את כסא דוד אביו.
1:33 וימלוך על בית יעקב לעולם; וממלכתו
לא יהיה סוף.
1:34 ואז אמרה מרים אל המלאך, איך זה יהיה, כי אני לא יודע א
איש?
1:35 ויענה המלאך ויאמר אליה רוח הקודש תבוא
אתה, וכוח העליון תאפיל עליך: על כן גם
הקדושה ההוא אשר ייוולד ממך ייקרא הבן של
אלוהים.
1:36 והנה, בת דודתך אליזבת, היא גם הרתה בה בן
זקנה: וזהו החודש הששי עמה, שנקראה עקרה.
1:37 כי עם אלוהים שום דבר לא יהיה בלתי אפשרי.
1:38 ותאמר מרים, הנה שפחת יהוה; שיהיה לי לפי
למילה שלך. והמלאך הסתלק ממנה.
1:39 ותקום מריה בימים ההם ותלך אל ההר בחיפזון.
לתוך עיר של יהודה;
1:40 ונכנס אל בית זכריה והצדיע לאליזבת.
1:41 והיה, כאשר אליזבת שמעה את ההצדעה של מרים,
התינוק זינק ברחמה; ואליזבת התמלאה בקודש
רוּחַ:
1:42 ותאמר בקול רם ותאמר ברוך אתה בתוכם
נשים, ואשר פרי בטן.
1:43 ומנין זה לי, כי תבוא אלי אמו של אדוני?
1:44 כִּי הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הִשָּׁמַע קוֹל הַמִּשְׁכָּתֶךָ באזני.
התינוק זינק ברחמי משמחה.
1:45 ואשרי המאמינה כי יהיה ביצוע
הדברים אשר נאמרו לה מאת ה\'.
1:46 ותאמר מריה, נפשי מגדילה את ה\'.
1:47 ושמחה רוחי באלוהים מושיעי.
1:48 כי ראה את נחלת שפחתו, כי הנה מן
מעתה כל הדורות יקראו לי ברוך.
1:49 כי הגבור עשה לי דברים גדולים; וקדוש הוא שלו
שֵׁם.
1:50 ורחמיו על יראיו מדור לדור.
1:51 העניק כוח בזרועו; הוא פיזר את הגאים ב
דמיון ליבם.
1:52 הוא הוריד גבורים ממושביהם והעלה את השפלים
תוֹאַר.
1:53 מילא רעבים דברים טובים; ואת העשיר הוא שלח
להתרוקן.
1:54 הוא עבד עבדו את ישראל לזכר רחמיו;
1:55 כדבר אל אבותינו אל אברהם ואל זרעו לעולם.
1:56 ומרי התגוררה עמה כשלושה חודשים, ותשוב אל משלה
בַּיִת.
1:57 עכשיו הגיעה זמנה המלאה של אליזבת כדי שהיא תימסר; והיא
הוליד בן.
1:58 וישמעו שכניה ובני דודיה כיצד הראה ה\' גדול
רחם עליה; ושמחו עמה.
1:59 ויהי ביום השמיני באו לעשות ברית מילה
יֶלֶד; וַיִּקְרָא לוֹ זְכַרְיָה, עַל-שֵׁם אָבִיו.
1:60 ותענה אמו ותאמר לא כן; אבל הוא ייקרא יוחנן.
1:61 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, אֵין מִמִּשְׁפָּחֶךָ אֲשֶׁר קָרָא עַל-יְדֵי
זה שם.
1:62 ועשו אותות לאביו כיצד יקרא לו.
1:63 ויבקש שולחן כתיבה ויכתב לאמר שמו יוחנן.
והם התפלאו כולם.
1:64 ויפתח פיו מיד ותתרפה לשונו והוא
דיבר, והלל את ה\'.
1:65 ויבוא פחד על כל היושבים סביבם וכל הדברים האלה
נשמעו בחוץ לארץ בכל גבעות יהודה.
1:66 וכל השומעים אותם, הניחו אותם בלבם לאמר מה
אופן ילד זה יהיה! ויד ה\' הייתה עמו.
1:67 וימלא אביו זכריה ברוח הקודש ויתנבא.
פִּתגָם,
1:68 ברוך יהוה אלהי ישראל; כי הוא ביקר וגאל את שלו
אֲנָשִׁים,
1:69 והרים לנו קרן ישועה בביתו
משרת דוד;
1:70 כשדיבר בפי נביאיו הקדושים אשר היו מאז
העולם התחיל:
1:71 כדי שניצל מאויבינו ומיד כל זה
שונא אותנו;
1:72 לקיים את הרחמים שהובטחו לאבותינו ולזכור את קדשו
ברית;
1:73 השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו
1:74 כי ייתן לנו, כי אנו ננצלים מידם
אויבינו עשויים לשרת אותו ללא פחד,
1:75 בקדושה ובצדקה לפניו, כל ימי חיינו.
1:76 ואתה, ילד, תיקרא נביא עליון כי אתה.
יֵלֵךְ לְפָנֵי יְהוָה לְהַכִּין דַּרְכָיו;
1:77 לתת ידע ישועות לעמו בסליחתם
חטאים,
1:78 בחסדי אלוהינו הרכים; לפיו נובע היום ממרום
ביקר אותנו,
1:79 להאיר ליושבים בחושך ובצל המוות
להנחות את רגלינו אל דרך השלום.
1:80 ויגדל הילד ויתחזק ברוחו ויהיה במדבריות
עד יום הראתו לישראל.