לוק 1:1 כיון שרבים נטלו בידם להעמיד על מנת להכריז מהדברים שבוודאי מאמינים בינינו, 1:2 גם כשמסרו אותם לנו אשר מראשית היו עדי ראייה, ושרי דבר; 1:3 זה נראה לי גם טוב, לאחר שהבנתי את כולם בצורה מושלמת דברים מהראשון, לכתוב לך לפי הסדר, מעולה ביותר תיאופילוס, 1:4 למען תדע את ודאות הדברים האלה אשר יש לך קיבל הוראה. 1:5 היה בימי הורדוס מלך יהודה כהן פלוני בשם זכריה, ממסלול אביה: ואשתו היתה מן ה בנות אהרון, ושמה היה אליזבת. 1:6 ושניהם צדיקים לפני ה\', הולכים בכל המצוות ומשפטי ה\' ללא תמים. 1:7 ולא היה להם ילד, כי אליזבת הייתה עקרה, ושניהם היו עתה מוכה היטב בשנים. 1:8 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֹּהֵן לְפָנִים אלוהים לפי סדר דרכו, א,ט, כמנהג הכהן, חלקו היה לשרוף קטורת כאשר נכנס להיכל ה\'. 1:10 וכל המוני העם התפללו בחוץ באותה שעה של קטורת. 1:11 ויראה אליו מלאך יהוה עומד מימין צד מזבח הקטורת. 1:12 וכאשר ראה אותו זכריה, הוא נבהל, ופחד נפל עליו. 1:13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריה כי תפילתך היא. שמע; ואליזבת אשתך תלד לך בן, ואתה תקרא שמו ג\'ון. 1:14 ותהיה לך שמחה ושמחה; ורבים ישמחו בשלו הוּלֶדֶת. 1:15 כי הוא יהיה גדול בעיני ה\' ולא ישתה אף אחד יין ולא משקה חזק; והוא יתמלא ברוח הקודש, אפילו מרחם אמו. 1:16 ורבים מבני ישראל ישוב אל ה\' אלוהיהם. 1:17 וילך לפניו ברוחו ובכוחו של אליאס להפוך את לבבות אבות לילדים, וסוררים לחכמה של הצדיקים; להכין עם מוכן לה\'. 1:18 ויאמר זכריה אל המלאך מאין אדע זאת? כי אני איש זקן, ואשתי מוכה היטב בשנים. 1:19 וענה המלאך ואמר לו: אני גבריאל העומד בה נוכחות אלוהים; ונשלחתי לדבר אליך ולהראות לך את אלה בשורה משמחת. 1:20 והנה אתה אלם ולא יכול לדבר עד היום. כי יתבצעו הדברים האלה, כי אינך מאמין בי מילים, אשר יתקיימו בעונתם. 1:21 ויחכו העם לזכריה, והתפלאו כי הוא מתעכב כך זמן רב בבית המקדש. 1:22 וַיֵּצֵא, לֹא יָכַל לְדַבֵּר אֵלֶּם וַיַּרְאוּ כי ראה חזון בבית המקדש: כי הוא רמז להם, ו נשאר ללא מילים. 1:23 וַיְהִי כִּי-יְמֵי כָּלוֹתוֹ כשהוא מושלם, הוא הלך לביתו שלו. 1:24 ואחרי אותם ימים הרתה אשתו אליזבת והסתירה את עצמה חמישה חודשים, אומר, 1:25 כה עשה בי ה\' בימים אשר ראה בי הסר את חרפתי בבני אדם. 1:26 ובחודש השישי נשלח המלאך גבריאל מאלוהים אל עיר מהגליל, בשם נצרת, 1:27 לבתולה שחוותה לאיש ששמו יוסף מבית דוד; ושמה של הבתולה היה מרים. 1:28 ויבא אליה המלאך ויאמר שלום רב אתה חן, ה\' עמך: ברוך אתה בין הנשים. 1:29 ותראתה אותו, נדהמה מדבריו, ותשליך בה שימו לב איזה סוג של ברכה זו צריכה להיות. 1:30 ויאמר לה המלאך אל תירא מרים כי מצאת חן עם אלוהים. 1:31 והנה תתעבר בבטנך וילדת בן וגו\'. יקרא בשמו ישוע. 1:32 הוא יהיה גדול ויקרא בן העליון: וה ה\' אלהים יתן לו את כסא דוד אביו. 1:33 וימלוך על בית יעקב לעולם; וממלכתו לא יהיה סוף. 1:34 ואז אמרה מרים אל המלאך, איך זה יהיה, כי אני לא יודע א איש? 1:35 ויענה המלאך ויאמר אליה רוח הקודש תבוא אתה, וכוח העליון תאפיל עליך: על כן גם הקדושה ההוא אשר ייוולד ממך ייקרא הבן של אלוהים. 1:36 והנה, בת דודתך אליזבת, היא גם הרתה בה בן זקנה: וזהו החודש הששי עמה, שנקראה עקרה. 1:37 כי עם אלוהים שום דבר לא יהיה בלתי אפשרי. 1:38 ותאמר מרים, הנה שפחת יהוה; שיהיה לי לפי למילה שלך. והמלאך הסתלק ממנה. 1:39 ותקום מריה בימים ההם ותלך אל ההר בחיפזון. לתוך עיר של יהודה; 1:40 ונכנס אל בית זכריה והצדיע לאליזבת. 1:41 והיה, כאשר אליזבת שמעה את ההצדעה של מרים, התינוק זינק ברחמה; ואליזבת התמלאה בקודש רוּחַ: 1:42 ותאמר בקול רם ותאמר ברוך אתה בתוכם נשים, ואשר פרי בטן. 1:43 ומנין זה לי, כי תבוא אלי אמו של אדוני? 1:44 כִּי הִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הִשָּׁמַע קוֹל הַמִּשְׁכָּתֶךָ באזני. התינוק זינק ברחמי משמחה. 1:45 ואשרי המאמינה כי יהיה ביצוע הדברים אשר נאמרו לה מאת ה\'. 1:46 ותאמר מריה, נפשי מגדילה את ה\'. 1:47 ושמחה רוחי באלוהים מושיעי. 1:48 כי ראה את נחלת שפחתו, כי הנה מן מעתה כל הדורות יקראו לי ברוך. 1:49 כי הגבור עשה לי דברים גדולים; וקדוש הוא שלו שֵׁם. 1:50 ורחמיו על יראיו מדור לדור. 1:51 העניק כוח בזרועו; הוא פיזר את הגאים ב דמיון ליבם. 1:52 הוא הוריד גבורים ממושביהם והעלה את השפלים תוֹאַר. 1:53 מילא רעבים דברים טובים; ואת העשיר הוא שלח להתרוקן. 1:54 הוא עבד עבדו את ישראל לזכר רחמיו; 1:55 כדבר אל אבותינו אל אברהם ואל זרעו לעולם. 1:56 ומרי התגוררה עמה כשלושה חודשים, ותשוב אל משלה בַּיִת. 1:57 עכשיו הגיעה זמנה המלאה של אליזבת כדי שהיא תימסר; והיא הוליד בן. 1:58 וישמעו שכניה ובני דודיה כיצד הראה ה\' גדול רחם עליה; ושמחו עמה. 1:59 ויהי ביום השמיני באו לעשות ברית מילה יֶלֶד; וַיִּקְרָא לוֹ זְכַרְיָה, עַל-שֵׁם אָבִיו. 1:60 ותענה אמו ותאמר לא כן; אבל הוא ייקרא יוחנן. 1:61 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ, אֵין מִמִּשְׁפָּחֶךָ אֲשֶׁר קָרָא עַל-יְדֵי זה שם. 1:62 ועשו אותות לאביו כיצד יקרא לו. 1:63 ויבקש שולחן כתיבה ויכתב לאמר שמו יוחנן. והם התפלאו כולם. 1:64 ויפתח פיו מיד ותתרפה לשונו והוא דיבר, והלל את ה\'. 1:65 ויבוא פחד על כל היושבים סביבם וכל הדברים האלה נשמעו בחוץ לארץ בכל גבעות יהודה. 1:66 וכל השומעים אותם, הניחו אותם בלבם לאמר מה אופן ילד זה יהיה! ויד ה\' הייתה עמו. 1:67 וימלא אביו זכריה ברוח הקודש ויתנבא. פִּתגָם, 1:68 ברוך יהוה אלהי ישראל; כי הוא ביקר וגאל את שלו אֲנָשִׁים, 1:69 והרים לנו קרן ישועה בביתו משרת דוד; 1:70 כשדיבר בפי נביאיו הקדושים אשר היו מאז העולם התחיל: 1:71 כדי שניצל מאויבינו ומיד כל זה שונא אותנו; 1:72 לקיים את הרחמים שהובטחו לאבותינו ולזכור את קדשו ברית; 1:73 השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו 1:74 כי ייתן לנו, כי אנו ננצלים מידם אויבינו עשויים לשרת אותו ללא פחד, 1:75 בקדושה ובצדקה לפניו, כל ימי חיינו. 1:76 ואתה, ילד, תיקרא נביא עליון כי אתה. יֵלֵךְ לְפָנֵי יְהוָה לְהַכִּין דַּרְכָיו; 1:77 לתת ידע ישועות לעמו בסליחתם חטאים, 1:78 בחסדי אלוהינו הרכים; לפיו נובע היום ממרום ביקר אותנו, 1:79 להאיר ליושבים בחושך ובצל המוות להנחות את רגלינו אל דרך השלום. 1:80 ויגדל הילד ויתחזק ברוחו ויהיה במדבריות עד יום הראתו לישראל.