סֵפֶר וַיִקְרָא
                                                                                        24:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                 24:2 צו את בני ישראל, כי יביאו אליך זית שמן טהור
                                          מכות למען האור, כדי לגרום למנורות להבעיר ללא הרף.
                                                                                   24:3 בלא מעטה העדות במשכן ה\'
                                                                            עדה, יצווה אהרן מהערב עד הבוקר
                                                                     לפני יהוה תמיד: חוק לעולם יהיה בכם
                                                                                                                       דורות.
                                              24:4 יצווה את המנורות על המנורה הטהורה לפני יהוה
                                                                                                                    ללא הרף.
                           24:5 ולקחת קמח דק ותאפה ממנו שתים עשרה עוגות שתיים עשיריות.
                                                                                        העסקאות יהיו בעוגה אחת.
                                        24:6 ושמת אותם בשתי שורות, שש בשורה, על השולחן הטהור.
                                                                                                                    לפני ה\'.
                                                          24:7 ושמת לבונה טהורה על כל שורה למען תהיה
                                                                                      הלחם לזכרון, מנחת אש לה\'.
                                                                       24:8 בכל שבת יסדר לפני יהוה כל הזמן
                                                                                 נלקח מבני ישראל בברית עולם.
                                                           24:9 ויהי לאהרן ולבניו; ויאכלו אותו בקודש
                                                                             מקום: כי קדש הוא לו מקרבנות ה\'
                                                                                               אש על ידי חוק תמידי.
                                                                     24:10 וילך בן אשה ישראלית שאביה מצרי
                                                           בחוץ בבני ישראל: ובן האישה הישראלית הזה
                                                      וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִרְבֶּה בַּמַּחֲנֶה;
                                                                    24:11 ובן האשה הישראלית חילל את שם ה\'
                                                                קילל את. והביאוהו אל משה: (והיה שם אמו
                                                                                      שלומית בת דיברי משבט דן:)
           24:12 וַיַּחֲשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְמֶחֱזָר, לְהַגִּיד אֶת-דַּעַת יְהוָה
                                                                                                                     אוֹתָם.
                                                                                   24:13 וידבר יהוה אל משה לאמר.
                                                        24:14 הוציאו את המקלל מחוץ למחנה; ותן לכל זה
                                              שמעו אותו מניח ידיהם על ראשו, והניחו את כל העדה
                                                                                                 לסקול אותו באבנים.
                                                                        24:15 ודברת אל בני ישראל לאמר כל מי
                                                                                            מקלל אלוהיו ישא חטאו.
                                                                           24:16 והמגדף את שם יהוה, ישימו לו.
                                                             מיתה וכל העדה יסקלו אותו בסקילה : וכן ה
                                                                 זר, כמי שנולד בארץ, כשהוא מגדף את השם
                                                                                                              של ה\', יומת.
                                                                                          24:17 וההורג כל אדם ימות.
                                                             24:18 וההורג בהמה, ישיב אותה; חיה מול חיה.
                                                     24:19 ואם יעשה איש מום בחברו; כמו שעשה כן יעשה
                                                                                                                    יעשה לו;
                                                                 24:20 פרץ לשבר עין בעין שן בשן כמו שגרם
                                                                                     פגם באדם, כך ייעשה לו שוב.
                                                                     24:21 וההורג בהמה ישיב אותה וההורג א
                                                                                                          אדם, הוא יומת.
                                                              24:22 משפט אחד יהיה לכם, גם לזר ולאחד מהם
                                                                                      ארצך: כי אני יהוה אלוהיך.
                                                                  24:23 וידבר משה אל בני ישראל כי יוציאו
                                                           את המקלל מן המחנה, וסקלו אותו באבנים. וה
                                                                בני ישראל עשו כאשר ציווה יהוה את משה.