סֵפֶר וַיִקְרָא
22:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
22:2 דבר אל אהרן ואל בניו כי הם נפרדו מן ה\'
קדשי בני ישראל, ושלא יחללו את קדשי
שם באלה אשר מקדשים לי: אני ה\'.
22:3 אמור להם כל מי שהוא מכל זרעך בדורותיכם
ההולך אל הקדשים אשר מקדשים בני ישראל
ליהוה, שטמאתו עליו, תכרת הנפש ההיא
הסר מפניי: אני ה\'.
22:4 כל איש מזרע אהרן מצורע או רץ
נושא; לא יאכל מן הקדשים עד שיטהר. ומי כן
נוגע בכל דבר טמא במת, או באדם שזרעו
הולך ממנו;
22:5 או כל הנוגע בכל רמש אשר יעשה בו
טמא, או איש אשר יטמא ממנו, כל שהוא
טומאה יש לו;
22:6 הנפש אשר נגע בכל כזה תהיה טמאה עד הערב ו
לא יאכל מן הקדשים, אלא אם כן רחץ את בשרו במים.
22:7 וכששקעה השמש יטהר ואחר כך יאכל
הדברים הקדושים; כי זה האוכל שלו.
22:8 המת מעצמו או נקרע בהמה, לא יאכל לו
יטמא בו: אני ה\'.
22:9 על כן ישמרו את משפטי לבל ישאו על כך חטא ו
על כן ימותו אם חיללו אותו: אני ה\' מקדש אותם.
22:10 לא יאכל זר מן הקודש גר
כֹּהֵן אוֹ שׁוֹכֵר לֹא יֹאכַל מִן הַקֹּדֶשׁ.
22:11 אבל אם קנה הכהן נפש בכספו, יאכל ממנה, וכן
הנולד בביתו: מבשרו יאכלו.
22:12 אם גם בת הכהן תינשא לזר, אסור לה
לאכול מנחת קדשים.
22:13 אבל אם בת הכהן אלמנה או גרושה ואין לה ילד.
ותשוב אל בית אביה, כמו בצעירותה, תאכל
מבשר אביה: אבל זר לא יאכל ממנו.
22:14 ואם יאכל אדם מן הקודש בשוגג, ישים
חלקו החמישי לו ויתן אותו לכהן עם ה
דבר קדוש.
22:15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל
אשר הם מקריבים ליהוה;
22:16 או לתת להם לשאת את עוון העבירה, כאשר הם אוכלים את שלהם
קדשים: כי אני יהוה מקדש אותם.
22:17 וידבר ה\' אל משה לאמר.
22:18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, כָּל-אֲשֶׁר יִהְיֶה, מִבֵּית יִשְׂרָאֵל, וּמִמֶּנּוּ
זרים בישראל, שיקריבו את קרבנו על כל נדריו, ו
עַל כָּל מִנְחָתָיו אֲשֶׁר יִקְרִיבוּ לַיהוָה
מנחת עולה;
22:19 תקריבו לפי רצונכם זכר ללא רבב מהבקר
של הכבשים, או של העזים.
22:20 אבל כל אשר יש לו מום לא תקריבו כי לא יקרב.
להיות מקובל עליך.
22:21 וכל המקריב זבח שלמים ליהוה
לקיים את נדרו, או מנחה מרצון בבקר או בצאן, זה יעשה
להיות מושלם כדי להתקבל; לא יהיה בו מום.
22:22 עיוור או שבור או פגום או בעל וון או צפדינה או גלד אתם.
לא יקריב את אלה ליהוה ולא יקריב אש
אותם על המזבח ליהוה.
22:23 או פר או כבש שיש בו כל דבר מיותר או חסר.
חלקיו, למען תקריב מנחה; אלא בשביל נדר
זה לא יתקבל.
22:24 לא תקריבו ליהוה חבול או כתוש או
שבור, או חתוך; וְלֹא תִקְרִיבוּ מִמֶּנּוּ בְּאֶרֶצְכֶם.
22:25 ומיד זר לא תקריבו את לחם אלהיכם
כל אחד מאלה; כי שחיתותם בהם, ופגמים בפנים
אותם: לא יתקבלו עבורך.
22:26 וידבר יהוה אל משה לאמר.
22:27 כאשר יובא שור או כבש או עז, ויבא.
תהיה שבעה ימים מתחת לסכר; ומהיום השמיני ומכאן ואילך
יתקבל למנחת אש לה\'.
22:28 ובין פרה או כבשה לא תרצחו אותה ואת צאליה שניהם
יום אחד.
22:29 וכאשר תקריבו זבח הודיה ליהוה, הקריבו.
זה לפי רצונך.
22:30 ביום ההוא ייאכל; לא תשאירו ממנו עד
למחרת: אני יהוה.
22:31 על כן תשמור את מצוותי ועשיתם אותם אני ה\'.
22:32 ולא תחלל את שמי קדשי; אבל אתקדש בין ה
בני ישראל: אני ה\' המקדש אתכם
22:33 אשר הוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאל אני
אָדוֹן.