סֵפֶר וַיִקְרָא 21:1 ויאמר ה\' אל משה דבר אל הכהנים בני אהרן וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לֹא יִטְמָא עַל-הַמָּתִים בְּקִרְבּוֹ אֲנָשִׁים: 21:2 אבל לקרוביו הקרובים אליו כלומר לאמו ולמען אביו ובשביל בנו ובשביל בתו ולאחיו 21:3 ולאחותו בתולה הקרובה אליו, אשר אין לה בַּעַל; בעבורה יטמא. 21:4 אך לא יטמא בהיותו ראשי בעמו ל לחלל את עצמו. 21:5 לא יעשו קרחת על ראשם ולא יגלחו מזווית זקנם, ולא גזרו בבשרם. 21:6 קדושים יהיו לאלוהיהם ולא חיללו את שםם אלוהים: על מנחת יהוה באש וללחם שלהם אלוהים, הם מקריבים: על כן יהיו קדושים. 21:7 לא יקחו אשה זונה וחוללה; גם לא הם לוקחים אשה מרוחקת מבעלה: כי קדוש לו הוא אלוהים. 21:8 על כן תקדש אותו; כי הוא מקריב את לחם אלוהיך. קדוש יהיה לך: כי קדוש אני ה\' המקדשך. 21:9 ובת כל כהן אם תחלל בנגינת זונה, היא מחללת את אביה: תישרף באש. 21:10 והוא הכהן הגדול בין אחיו אשר על ראשו שמן משחה נשפך, וזה מקודש לשים על בגד, לא יגלה ראשו, ולא יקרע בגדיו; 21:11 ולא יכנס לשום מת ולא יטמא את שלו אב, או לאמו; 21:12 ולא יצא מן הקדש ולא יחלל את קדשי האלוהים שלו; כי עטרת שמן המשחה לאלוהיו עליו: אני אדוני. 21:13 ויקח אשה בבתוליה. 21:14 אלמנה או גרושה או חולה או זונה, אלה יעשה. לא יקח: אלא בתולה מעמו יקח לאישה. 21:15 ולא יחלל את זרעו בעמו כי אני יהוה עושה לקדש אותו. 21:16 וידבר יהוה אל משה לאמר. 21:17 דבר אל אהרן לאמר כל אשר יהיה מזרעך בם. דורות שיש בהם מום, אל יגש להקריב את לחם אלוהיו. 21:18 כי כל איש אשר לו מום לא יגש א עיוור, או צולע, או בעל אף שטוח, או כל דבר מְיוּתָר, 21:19 או איש שבור רגל או שבור יד 21:20 או נוכל או גמד או שיש לו מום בעינו או יהיה. צפדינה, או גלד, או שברו אבניו; 21:21 לא יבוא איש אשר יש לו מום מזרע אהרן הכהן קרוב להקריב את מנחת יהוה באש: מום יש לו; לא יתקרב להקריב את לחם אלוהיו. 21:22 לחם אלוהיו יאכל, הן מהקודש והן מהקדושים קָדוֹשׁ. 21:23 רק לא יכנס אל הפרוכת ולא יגש אל המזבח כי יש לו מום; שלא יחלל את קדשי: כי אני ה יהוה קדש אותם. 21:24 ויגד את זה משה לאהרן ולבניו ולכל הילדים של ישראל.