סֵפֶר וַיִקְרָא
21:1 ויאמר ה\' אל משה דבר אל הכהנים בני אהרן
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶם, לֹא יִטְמָא עַל-הַמָּתִים בְּקִרְבּוֹ
אֲנָשִׁים:
21:2 אבל לקרוביו הקרובים אליו כלומר לאמו ולמען
אביו ובשביל בנו ובשביל בתו ולאחיו
21:3 ולאחותו בתולה הקרובה אליו, אשר אין לה
בַּעַל; בעבורה יטמא.
21:4 אך לא יטמא בהיותו ראשי בעמו ל
לחלל את עצמו.
21:5 לא יעשו קרחת על ראשם ולא יגלחו
מזווית זקנם, ולא גזרו בבשרם.
21:6 קדושים יהיו לאלוהיהם ולא חיללו את שםם
אלוהים: על מנחת יהוה באש וללחם שלהם
אלוהים, הם מקריבים: על כן יהיו קדושים.
21:7 לא יקחו אשה זונה וחוללה; גם לא
הם לוקחים אשה מרוחקת מבעלה: כי קדוש לו הוא
אלוהים.
21:8 על כן תקדש אותו; כי הוא מקריב את לחם אלוהיך.
קדוש יהיה לך: כי קדוש אני ה\' המקדשך.
21:9 ובת כל כהן אם תחלל בנגינת
זונה, היא מחללת את אביה: תישרף באש.
21:10 והוא הכהן הגדול בין אחיו אשר על ראשו
שמן משחה נשפך, וזה מקודש לשים על
בגד, לא יגלה ראשו, ולא יקרע בגדיו;
21:11 ולא יכנס לשום מת ולא יטמא את שלו
אב, או לאמו;
21:12 ולא יצא מן הקדש ולא יחלל את קדשי
האלוהים שלו; כי עטרת שמן המשחה לאלוהיו עליו: אני
אדוני.
21:13 ויקח אשה בבתוליה.
21:14 אלמנה או גרושה או חולה או זונה, אלה יעשה.
לא יקח: אלא בתולה מעמו יקח לאישה.
21:15 ולא יחלל את זרעו בעמו כי אני יהוה עושה
לקדש אותו.
21:16 וידבר יהוה אל משה לאמר.
21:17 דבר אל אהרן לאמר כל אשר יהיה מזרעך בם.
דורות שיש בהם מום, אל יגש להקריב את
לחם אלוהיו.
21:18 כי כל איש אשר לו מום לא יגש א
עיוור, או צולע, או בעל אף שטוח, או כל דבר
מְיוּתָר,
21:19 או איש שבור רגל או שבור יד
21:20 או נוכל או גמד או שיש לו מום בעינו או יהיה.
צפדינה, או גלד, או שברו אבניו;
21:21 לא יבוא איש אשר יש לו מום מזרע אהרן הכהן
קרוב להקריב את מנחת יהוה באש: מום יש לו;
לא יתקרב להקריב את לחם אלוהיו.
21:22 לחם אלוהיו יאכל, הן מהקודש והן מהקדושים
קָדוֹשׁ.
21:23 רק לא יכנס אל הפרוכת ולא יגש אל המזבח
כי יש לו מום; שלא יחלל את קדשי: כי אני ה
יהוה קדש אותם.
21:24 ויגד את זה משה לאהרן ולבניו ולכל הילדים
של ישראל.