סֵפֶר וַיִקְרָא 14:1 וידבר ה\' אל משה לאמר. יד יב זו תהיה תורת המצורע ביום טהרתו הוא יעשה יובא אל הכהן: 14:3 ויצא הכהן מן המחנה; והכוהן יעשה ראה, והנה, אם תרפא מכת הצרעת במצורע; 14:4 ואז יצווה הכהן לקחת למטהר שניים ציפורים חיים ונקיים ועצי ארז וארגמן וזעתר. 14:5 ויצווה הכהן להרוג את אחת העופות באחת כלי עפר מעל מים זורמים: 14:6 אשר-הציפור החיה יקח אותה ואת עצי הארז ואת ה ארגמן, וזעתר, ויטבול אותם ואת הציפור החיה ב דם הציפור שנהרגה מעל המים הזורמים: 14:7 ויזרק על הנטהר מן הצרעת שבע פעמים, ויטהר אותו, ויתן את החיים ציפור משוחררת אל השדה הפתוח. 14:8 והנטהר יכבס את בגדיו ויגלח הכל שערו ורחץ במים למען יהיה נקי : ואחרי וַיָּבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וַיִּשְׁתַּח מֵאָהֳלוֹ שבעה ימים. 14:9 ויהי ביום השביעי ויגלח את כל שערו ראשו וזקנו וגבותיו, כל שערו יעשה גלח: ויכבס את בגדיו, וכן יכבס את בשרו במים, והוא יהיה נקי. 14:10 וביום השמיני יקח שני כבשים ללא מום ו טלה כבשה אחת בשנה הראשונה ללא רבב, ושלושה עסקאות עשיריות קמח דק למנחת בשר, מעורב בשמן, ולוג שמן אחד. 14:11 והכוהן המטהר אותו יביא את האיש העומד להיות נקי, והדברים האלה, לפני ה\', בפתח ה' אוהל מועד: 14:12 ויקח הכהן טלה והקריב אותו בעוון מנחה, ואת לוג השמן, והניף אותם להנפה לפנים אדוני: 14:13 ויהרוג את הכבש במקום אשר יהרוג את החטא מנחה ועולה, בקודש: כי כחטא מנחה היא של הכהן, כך היא מנחת גבול: קדושה היא: 14:14 ויקח הכהן מדם האשמה. וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן עַל-קֶדֶת אָזְנוֹ הַיְמִינֶת שֶׁל הוּא להיטהר, ועל אגודל יד ימינו, ועל הגדולים בוהן רגלו הימנית: 14:15 ויקח הכהן מן הלוג השמן ויוצק אותו אל הים כף ידו השמאלית שלו: 14:16 ויטבול הכהן את אצבע ימין בשמן אשר בשמאלו יד, ויזרק מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני כן אדוני: 14:17 ומיתרת השמן אשר בידו ישים הכהן קצה אוזן ימין של מי שיתנקה, ועל ה אגודל יד ימינו, ועל הבוהן הגדולה של רגל ימין, על דם מנחת גבול: 14:18 ואת שארית השמן אשר ביד הכהן ישפוך. על ראש המטהר : ויעשה הכהן כפרה עליו לפני ה\'. 14:19 ויקריב הכהן את החטאת ויכפר הַטֹּהֵר מִטֻמְאָתוֹ; ואחר כך יעשה להרוג את קורבן העולה: 14:20 ויקריב הכהן את העולה ואת הבשר עליו המזבח: ויכפר עליו הכהן ויעשה תהיה נקי. 14:21 ואם עני הוא ואינו יכול לקבל כל כך הרבה; אז יקח כבש אחד למען תניף קרבן גבול, לכפר עליו, ו עשירית קמח דק מהול בשמן למנחת בשר, וא יומן שמן; 14:22 ושתי יונים או שתי יונים צעירות אשר יוכל להשיג; וַיְהִי הָאֶחָד לְחַטָּאת, וְהַזֶּה לְעוֹלָה. 14:23 ויביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל ה כהן, עד פתח אוהל מועד, לפני ה אָדוֹן. 14:24 ויקח הכהן את כבש האשמה ואת הלוג שמן, והכוהן יניף אותם להנפה לפני ה אָדוֹן: 14:25 ויהרוג את טלה האשמה ואת הכהן יקח מדם מנחת האשמה, וישם עליו קצה אוזן ימין של מי שיתנקה, ועל ה אגודל יד ימינו ועל הבוהן הגדולה של רגל ימין: 14:26 וישפוך הכהן מן השמן בכף ידו השמאלית. 14:27 ויזרק הכהן באצבע ימין מהשמן אשר ביד שמאלו שבע פעמים לפני ה\': 14:28 וישם הכהן מן השמן אשר בידו על קצהו אוזן ימין לטהר, ועל אגודלו יד ימין, ועל הבוהן הגדולה של רגלו הימנית, על המקום של דם מנחת גבול: 14:29 ואת שאר השמן אשר ביד הכהן ישים עליו ראש לטהר, לכפר עליו לפני ה\'. 14:30 ויקריב את אחת מהיונים או מהיונים הצעירות. כאלה שהוא יכול לקבל; 14:31 אפילו את אשר יכול להשיג, את זה לחטאת, ואת אחר לעולה, עם הבשר: והכהן עשה כפרה על הנטהור לפני ה\'. 14:32 זו תורת מי מכת צרעת אשר ידו. לא מסוגל לקבל את מה שקשור לטיהור שלו. 14:33 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן לאמר. 14:34 בבואכם אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם בעבור א רכוש, ושמתי את מכת הצרעת בבית ארץ החזקה שלך; 14:35 ויבוא בעל הבית ויגיד לכוהן לאמר זה נראה לי שיש כביכול מגפה בבית: 14:36 ואז יצווה הכהן לרוקן את הבית לפני ה כוהן נכנס לתוכו לראות את המגפה, שיהיה כל אשר בבית לא טמא, ואחר כך יכנס הכהן לראות את הבית. 14:37 ויראה את המגפה, והנה אם המכה היא קירות הבית עם פסים חלולים, ירקרקים או אדמדמים, אשר ב המראה נמוך מהקיר; 14:38 ויצא הכהן מהבית אל פתח הבית סתום את הבית שבעה ימים: 14:39 וישוב הכהן ביום השביעי ויראה. הִנֵּה, אִם-תִּפְרֹשׁ הַמַּגָּה בְּחוֹמוֹת הַבַּיִת; 14:40 ויצווה הכהן לקחת את האבנים שבהן המגפה היא, וישליכו אותם למקום טמא בחוץ העיר: 14:41 ויגרד את הבית מבפנים מסביב, והם ישפוך את העפר שהם מגרדים בלי העיר לתוך א מקום טמא: 14:42 וייקחו אבנים אחרות וישימו במקומן אבנים; וַיִּקַּח תַּחְתָּה אֶחָד וַיִּטַּח אֶת הַבַּיִת. 14:43 ואם תשוב המגפה ותפרוץ בבית, אחר כך הוא לקח את האבנים ואחרי שגרד את הבית, ו לאחר שהוא מטויח; 14:44 ויבוא הכהן ויראה והנה אם הייתה המגפה פרוש בבית, היא צרעת צרעת בבית: היא טָמֵא. 14:45 וישבר את הבית את אבניו ואת העצים ממנו, וכל חומרי הבית; וַיִּשָּׂא אוֹתָם מחוץ לעיר למקום טמא. 14:46 ועוד הנכנס אל הבית כל-זמן שהוא סגור יהיה טמא עד הערב. 14:47 והשוכב בבית יכבס את בגדיו; והוא זה אוכל בבית יכבס את בגדיו. 14:48 ואם יבוא הכהן ויראה בו והנה מגפה לא התפשטה בבית, לאחר שהבית נדבק: וְהַכֹּהֵן יְטַהֵר אֶת הַבַּיִת כִּי הָיָה הַמַּגָּה נרפא. 14:49 ויקח לטהר את הבית שתי ציפורים ועצי ארז ו ארגמן וזעתר: 14:50 ויהרוג את אחד העופות בכלי עפר רץ מים: 14:51 ויקח את עץ הארז ואת הזעתר ואת הארגמן הציפור החיה, וטבול אותם בדם הציפור ההרוגה, וב מים זורמים, ומפזרים את הבית שבע פעמים: 14:52 ויטהר את הבית בדם הציפור ובדם מים זורמים, ועם הציפור החיה, ועם עץ הארז, ו עם הזעתר ועם הארגמן: 14:53 אבל את הציפור החיה יוציא מן העיר אל הרחבה שדות, וכפר על הבית: וטהור. 14:54 זו התורה לכל מכת צרעת וצרעת. 14:55 ולצרעת בגד ובית 14:56 ולעלייה ולגלד ולנקודת אור. 14:57 ללמד מתי טמא ומתי טהור זה תורת צָרַעַת.