סֵפֶר וַיִקְרָא
14:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
יד יב זו תהיה תורת המצורע ביום טהרתו הוא יעשה
יובא אל הכהן:
14:3 ויצא הכהן מן המחנה; והכוהן יעשה
ראה, והנה, אם תרפא מכת הצרעת במצורע;
14:4 ואז יצווה הכהן לקחת למטהר שניים
ציפורים חיים ונקיים ועצי ארז וארגמן וזעתר.
14:5 ויצווה הכהן להרוג את אחת העופות באחת
כלי עפר מעל מים זורמים:
14:6 אשר-הציפור החיה יקח אותה ואת עצי הארז ואת ה
ארגמן, וזעתר, ויטבול אותם ואת הציפור החיה ב
דם הציפור שנהרגה מעל המים הזורמים:
14:7 ויזרק על הנטהר מן הצרעת
שבע פעמים, ויטהר אותו, ויתן את החיים
ציפור משוחררת אל השדה הפתוח.
14:8 והנטהר יכבס את בגדיו ויגלח הכל
שערו ורחץ במים למען יהיה נקי : ואחרי
וַיָּבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וַיִּשְׁתַּח מֵאָהֳלוֹ
שבעה ימים.
14:9 ויהי ביום השביעי ויגלח את כל שערו
ראשו וזקנו וגבותיו, כל שערו יעשה
גלח: ויכבס את בגדיו, וכן יכבס את בשרו
במים, והוא יהיה נקי.
14:10 וביום השמיני יקח שני כבשים ללא מום ו
טלה כבשה אחת בשנה הראשונה ללא רבב, ושלושה עסקאות עשיריות
קמח דק למנחת בשר, מעורב בשמן, ולוג שמן אחד.
14:11 והכוהן המטהר אותו יביא את האיש העומד להיות
נקי, והדברים האלה, לפני ה\', בפתח ה'
אוהל מועד:
14:12 ויקח הכהן טלה והקריב אותו בעוון
מנחה, ואת לוג השמן, והניף אותם להנפה לפנים
אדוני:
14:13 ויהרוג את הכבש במקום אשר יהרוג את החטא
מנחה ועולה, בקודש: כי כחטא
מנחה היא של הכהן, כך היא מנחת גבול: קדושה היא:
14:14 ויקח הכהן מדם האשמה.
וַיִּתֵּן הַכֹּהֵן עַל-קֶדֶת אָזְנוֹ הַיְמִינֶת שֶׁל הוּא
להיטהר, ועל אגודל יד ימינו, ועל הגדולים
בוהן רגלו הימנית:
14:15 ויקח הכהן מן הלוג השמן ויוצק אותו אל הים
כף ידו השמאלית שלו:
14:16 ויטבול הכהן את אצבע ימין בשמן אשר בשמאלו
יד, ויזרק מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני כן
אדוני:
14:17 ומיתרת השמן אשר בידו ישים הכהן
קצה אוזן ימין של מי שיתנקה, ועל ה
אגודל יד ימינו, ועל הבוהן הגדולה של רגל ימין, על
דם מנחת גבול:
14:18 ואת שארית השמן אשר ביד הכהן ישפוך.
על ראש המטהר : ויעשה הכהן
כפרה עליו לפני ה\'.
14:19 ויקריב הכהן את החטאת ויכפר
הַטֹּהֵר מִטֻמְאָתוֹ; ואחר כך יעשה
להרוג את קורבן העולה:
14:20 ויקריב הכהן את העולה ואת הבשר עליו
המזבח: ויכפר עליו הכהן ויעשה
תהיה נקי.
14:21 ואם עני הוא ואינו יכול לקבל כל כך הרבה; אז יקח כבש אחד
למען תניף קרבן גבול, לכפר עליו, ו
עשירית קמח דק מהול בשמן למנחת בשר, וא
יומן שמן;
14:22 ושתי יונים או שתי יונים צעירות אשר יוכל להשיג;
וַיְהִי הָאֶחָד לְחַטָּאת, וְהַזֶּה לְעוֹלָה.
14:23 ויביא אותם ביום השמיני לטהרתו אל ה
כהן, עד פתח אוהל מועד, לפני ה
אָדוֹן.
14:24 ויקח הכהן את כבש האשמה ואת הלוג
שמן, והכוהן יניף אותם להנפה לפני ה
אָדוֹן:
14:25 ויהרוג את טלה האשמה ואת הכהן
יקח מדם מנחת האשמה, וישם עליו
קצה אוזן ימין של מי שיתנקה, ועל ה
אגודל יד ימינו ועל הבוהן הגדולה של רגל ימין:
14:26 וישפוך הכהן מן השמן בכף ידו השמאלית.
14:27 ויזרק הכהן באצבע ימין מהשמן אשר
ביד שמאלו שבע פעמים לפני ה\':
14:28 וישם הכהן מן השמן אשר בידו על קצהו
אוזן ימין לטהר, ועל אגודלו
יד ימין, ועל הבוהן הגדולה של רגלו הימנית, על המקום של
דם מנחת גבול:
14:29 ואת שאר השמן אשר ביד הכהן ישים עליו
ראש לטהר, לכפר עליו
לפני ה\'.
14:30 ויקריב את אחת מהיונים או מהיונים הצעירות.
כאלה שהוא יכול לקבל;
14:31 אפילו את אשר יכול להשיג, את זה לחטאת, ואת
אחר לעולה, עם הבשר: והכהן
עשה כפרה על הנטהור לפני ה\'.
14:32 זו תורת מי מכת צרעת אשר ידו.
לא מסוגל לקבל את מה שקשור לטיהור שלו.
14:33 וידבר ה\' אל משה ואל אהרן לאמר.
14:34 בבואכם אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם בעבור א
רכוש, ושמתי את מכת הצרעת בבית ארץ
החזקה שלך;
14:35 ויבוא בעל הבית ויגיד לכוהן לאמר זה
נראה לי שיש כביכול מגפה בבית:
14:36 ואז יצווה הכהן לרוקן את הבית לפני ה
כוהן נכנס לתוכו לראות את המגפה, שיהיה כל אשר בבית
לא טמא, ואחר כך יכנס הכהן לראות את הבית.
14:37 ויראה את המגפה, והנה אם המכה היא
קירות הבית עם פסים חלולים, ירקרקים או אדמדמים, אשר ב
המראה נמוך מהקיר;
14:38 ויצא הכהן מהבית אל פתח הבית
סתום את הבית שבעה ימים:
14:39 וישוב הכהן ביום השביעי ויראה.
הִנֵּה, אִם-תִּפְרֹשׁ הַמַּגָּה בְּחוֹמוֹת הַבַּיִת;
14:40 ויצווה הכהן לקחת את האבנים שבהן
המגפה היא, וישליכו אותם למקום טמא בחוץ
העיר:
14:41 ויגרד את הבית מבפנים מסביב, והם
ישפוך את העפר שהם מגרדים בלי העיר לתוך א
מקום טמא:
14:42 וייקחו אבנים אחרות וישימו במקומן
אבנים; וַיִּקַּח תַּחְתָּה אֶחָד וַיִּטַּח אֶת הַבַּיִת.
14:43 ואם תשוב המגפה ותפרוץ בבית, אחר כך הוא
לקח את האבנים ואחרי שגרד את הבית, ו
לאחר שהוא מטויח;
14:44 ויבוא הכהן ויראה והנה אם הייתה המגפה
פרוש בבית, היא צרעת צרעת בבית: היא
טָמֵא.
14:45 וישבר את הבית את אבניו ואת העצים
ממנו, וכל חומרי הבית; וַיִּשָּׂא אוֹתָם
מחוץ לעיר למקום טמא.
14:46 ועוד הנכנס אל הבית כל-זמן שהוא סגור
יהיה טמא עד הערב.
14:47 והשוכב בבית יכבס את בגדיו; והוא זה
אוכל בבית יכבס את בגדיו.
14:48 ואם יבוא הכהן ויראה בו והנה
מגפה לא התפשטה בבית, לאחר שהבית נדבק:
וְהַכֹּהֵן יְטַהֵר אֶת הַבַּיִת כִּי הָיָה הַמַּגָּה
נרפא.
14:49 ויקח לטהר את הבית שתי ציפורים ועצי ארז ו
ארגמן וזעתר:
14:50 ויהרוג את אחד העופות בכלי עפר רץ
מים:
14:51 ויקח את עץ הארז ואת הזעתר ואת הארגמן
הציפור החיה, וטבול אותם בדם הציפור ההרוגה, וב
מים זורמים, ומפזרים את הבית שבע פעמים:
14:52 ויטהר את הבית בדם הציפור ובדם
מים זורמים, ועם הציפור החיה, ועם עץ הארז, ו
עם הזעתר ועם הארגמן:
14:53 אבל את הציפור החיה יוציא מן העיר אל הרחבה
שדות, וכפר על הבית: וטהור.
14:54 זו התורה לכל מכת צרעת וצרעת.
14:55 ולצרעת בגד ובית
14:56 ולעלייה ולגלד ולנקודת אור.
14:57 ללמד מתי טמא ומתי טהור זה תורת
צָרַעַת.