סֵפֶר וַיִקְרָא
                                                                  7:1 וכמו כן זו תורת העבירה: קדושה היא.
                                                                           7:2 במקום הרגו את העולה יהרגו את
                                                                                קרבן אשם: ואת דמה יזרק מסביב
                                                                                                                  על המזבח.
                         יח,ג וַיִּקְרִיב מִמֶּנּוּ, כָּל-שִׁמְנָיו; התחת, והשומן ש
                                                                                                         מכסה את הפנים,
                                                         7:4 ושתי הכליות והשומן אשר עליהן אשר על יד
                                               אגפים, והקליפה אשר מעל הכבד, עם הכליות, זה יהיה
                                                                                                           הוא לוקח משם:
                                                                       7:5 וישרף אותם הכהן על המזבח למנחה
                                                                                          אש לה\': מנחת עוולה היא.
                                                                      7:6 כל זכר בכהנים יאכל ממנו אכלו בו
                                                                                    מקום קדוש: הוא קדוש ביותר.
                                                       7:7 כמו קרבן החטאת כך קרבן האשמה: דין אחד יש
                                                                                  להם: הכהן המכפר בו, יהיה לו.
                                         7:8 וְהַכֹּהֵן הַמִּקְרִיב אֶת-הָעוֹלָה, הַכֹּהֵן
                                                                                       יהיה לו עור העולה אשר לו
                                                                                                                     מוּצָע.
                                                                         7:9 וכל-הבשר הנאפים בתנור וכל אשר
                                                                     לבוש במחבת ובמחבת, יהיה זה של הכהן
                                                                                                               מציע את זה.
                                                           7:10 וכל מנחת בשר מהול בשמן ויבש, כל הבנים
                                                                                       של אהרן יש, אחד ככל השני.
                                                                      7:11 וזוהי תורת זבח השלמים אשר יעשה
                                                                                                            להציע ליהוה.
                                                                            7:12 אם יקריבו להודיה, יקריבו עם
                                                                 קרבן הודיה עוגות מצות מהולות בשמן, ו
                                              פרוסות מצות משוחות בשמן, ועוגות מהולות בשמן דק
                                                                                                               קמח, מטוגן.
                                                                  7:13 מלבד העוגות יקריב לקרבתו לחם חמץ
                                                                               קרבן הודיה של קורבנות שלומו.
                                                                  7:14 וממנו יקריב אחד מכל המנחה למרימה
                                                                               מנחה ליהוה, והיה לכהן המיזרק
                                                                                                   דם קורבנות השלום.
                                                                                 7:15 ואת בשר זבח שלומו להודיה
                                 ייאכל באותו היום שבו מקריבים אותו; הוא לא ישאיר אף אחד
                                                                                                         ממנו עד הבוקר.
                                                             7:16 אבל אם קרבן מנחתו נדר או קרבן מרצון.
                                                                     יאכל ביום שהקריב את זבחו: וכן הלאה
                                                                                               למחרת יאכלו שאריתו:
                                                              7:17 ושארית בשר הקורבן ביום השלישי יהיה
                                                                                                              להישרף באש.
                                                                                  7:18 ואם יאכל מבשר זבח שלומו.
                                                             בכלל ביום השלישי, לא יתקבל, וגם לא יהיה
                                                                              נזקף למקריבו: תועבה הוא, והרי
                                                                              נפש האוכלת ממנו תשא את עוונו.
                                                                      7:19 והבשר הנוגע בכל טמא לא יאכל; זה
                                                                             יישרף באש: ולגבי הבשר, כל הנקי
                                                                                                              לאכול ממנו.
                                                                        7:20 אבל הנפש האוכלת מבשר זבח שלום
                                                                      קרבנות אשר ליהוה אשר טומאתו עליו.
                                                                                         גם הנפש ההיא תכרת מעמו.
                                                                 7:21 ועוד הנפש אשר תיגע בכל טמא כטומאה
                                                 של אדם, או כל בהמה טמאה, או כל טמא מתועב, ואכלו
                                                                                      של בשר זבח השלמים, אשר על
                                                                               יהוה, גם הנפש ההיא תכרת מעמו.
                                                                                        7:22 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                                       7:23 דבר אל בני ישראל לאמר לא תאכלו
                                                                          שומן, של שור, או של כבש, או של עז.
                                                              7:24 ושומן הבהמה המתה מעצמה ושומן הבהמה
                                    נקרע בבהמות, מותר להשתמש בו בכל שימוש אחר: אבל אתם לא
                                                                                                         חכם לאכול מזה.
                                 7:25 כי כל אשר אוכל את שומן הבהמה אשר אנשים מקריבים ממנה
                                                                                       מנחת אש ליהוה, תאכל הנפש
                                                                                                   להיות מנותק מעמו.
                                                               7:26 ועוד לא תאכלו דם בין עוף ובין של דם
                                                                                                        בהמה, בכל ביתך.
                                                                     7:27 כל נפש שתאכל כל דם, גם הנפש ההיא
                                                                                                              ייכרת מעמו.
                                                                                        7:28 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                                          7:29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב
                                                                        זבח השלמים שלו לה\' יביא את קרבנו
                                                                                                              ליהוה זבחו.
                                                                            7:30 ידיו יביאו את מנחת יהוה באש
                                                               שומן עם החזה, יביא, למען ינופו את החזה
                                                                                                         תנופה לפני ה\'.
                                                               7:31 וישרף הכהן את השומן על המזבח והחזה
                                                                                         להיות של אהרן ושל בניו.
                                                                  7:32 ואת הכתף הימנית תתנו לכהן למרימה
                                                                                            הקרבת זבחי השלום שלך.
                                                                   7:33 הוא מבני אהרן המקריב את דם השלום
                                                                    קרבנות, והשמן, תהיה כתף ימין לחלקו.
                                               7:34 כי את חזה הגל ואת הכתף המורמת לקחתי מהילדים
                                                                              של ישראל מעל זבחי שלומם, והיה
                                                            נתן אותם לאהרן הכהן ולבניו בחוקה לעולם
                                                                                                       מקרב בני ישראל.
                                                                                   7:35 זה חלק משחת אהרן וממשחת
                                                                                  בניו מקרבנות יהוה באש ביום
                                                                                הגיש אותם לשרת את יהוה בכהן;
                                                              7:36 אשר ציווה יהוה לתת להם מבני ישראל ב
                                                                            יום אשר משח אותם, חוק לעולם, בם
                                                                                                                       דורות.
                                                                         7:37 זו היא חוק העולה, הבשר והמזבח
                                                                             קרבן חטאת ומנחת גבול ומקדשים.
                                                                                                       ועל זבח השלמים;
                                                        7:38 אשר צוה ה\' את משה בהר סיני ביום אשר הוא
                                                     ציווה את בני ישראל להקריב את קרבנותיהם לה\'
                                                                                                              במדבר סיני.