סֵפֶר וַיִקְרָא
                                                                                         6:1 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                        6:2 אם נפש חטאת ותעשה עבירה ביהוה ותשקר לו.
                                                               שכן במה שנמסר לו לשמור, או בחברותא, או
                                                                   בדבר שנלקח באלימות או הונה את רעהו;
                                                                        6:3 או מצא את האבד ושכב עליו וישבע
                                                                    כוזב; בכל אלה אשר יעשה אדם, יחטא בו:
                                                                           6:4 וַיְהִי כִּי חָטָא וְעָשָׂה
                                                      להשיב את אשר לקח באלימות, או את הדבר אשר לו
                                                        השיג במרמה, או מה שנמסר לו לשמור, או האבוד
                                                                                                           דבר שהוא מצא,
                                                     6:5 או כל אשר נשבע בשקר; הוא אפילו ישחזר אותו
                                                       בעיקר, ויוסיף עליו את החלק החמישי, ויתן לו
                                                    לְמִי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, בְּיוֹם קָרְבָּתוֹ.
                                                                       6:6 ויביא את מנחתו ליהוה איל מבחוץ
                                                                      מום מן הצאן, בהערכתך, לקרבן עוולה.
                                                                                                                    אל הכהן:
                                                                         6:7 ויכפר עליו הכהן לפני יהוה וזה
                                                                          יסלח לו על כל דבר מכל אשר עשה בו
                                                                                                           הסגת גבול בו.
                                                                                         6:8 וידבר ה\' אל משה לאמר.
                                                      6:9 צוו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה
                                                                            מנחה: זו העולה, מפני הבערה על ה
                                                              מזבח כל הלילה עד הבוקר, ואש המזבח תהיה
                                                                                                                    בוער בו.
                                        6:10 וילבש הכהן את בגד הפשתן שלו ואת מכנסי הפשתן שלו
                                                                  ילבש על בשרו ויקח את האפר אשר יש לאש
                                                                            אכל בעולה על המזבח, וישים אותם
                                                                                                                ליד המזבח.
                                                         6:11 ויפשט את בגדיו וילבש בגדים אחרים ונשא
                                                                הוציא את האפר מחוץ למחנה אל מקום נקי.
                                                                      6:12 והאש על המזבח תבער בו; לא ישימו
                                                   בחוץ: וישרף עליו הכהן עצים בכל בוקר והניח את
                          עוֹלָה, כְּדֵין עָלָיו; וַיִּשְׂרֹף עָלָיו אֶת הַשֶּׁמֶן
                                                                                                        קורבנות השלום.
                                                     6:13 אש תבער לעולם על המזבח; זה לעולם לא ייצא.
                                                                   6:14 וזוהי תורת המאכל: בני אהרן יקרבו
                                                                                          זה לפני ה\', לפני המזבח.
                                                                           6:15 ויקח ממנו את חופו מקמח הבשר.
                                                                         ומן השמן, וכל הלבונה אשר על הבשר
                                                         מנחה, וישרפו על המזבח לריח מתוק, אפילו את
                                                                                          זָכְרָה לָהּ, לַיהוָה.
                                                       6:16 ואת השארית ממנו יאכלו אהרן ובניו במצות
                                                                  לחם יאכל במקום הקדש; בבית המשפט של ה
                                                                                            אוהל מועד יאכלו אותו.
                                                               6:17 לא תאפה בחמץ. נתתי להם את זה בשבילם
                                                       חלק מקרבנותי באש; הוא קדוש ביותר, כמו החטא
                                                                                                  מנחה, וכמנחת גבול.
                                                    6:18 כל הזכרים בבני אהרן יאכלו ממנו. זה יהיה א
                                                                         חוק לעולם בדורותיכם על מנחות ה\'
                                                                 עשה יהוה באש: כל הנוגע בהם קדוש יהיה.
                                                                                    6:19 וידבר יהוה אל משה לאמר.
                                                                 6:20 זאת היא מנחת אהרן ובניו אשר יקרבו
                                                               ליהוה ביום שמשחו; החלק העשירי של איפה
                                                               קמח דק למנחת בשר תמידית, מחציתו בבוקר
                                                                                                     וחצי ממנו בלילה.
                                              6:21 במחבת יעשה בשמן; וּכְשֶׁהוּא אוֹפָה, אַתָּה
                                                  הביאו: ואת הנתחים האפויים של מנחת הבשר תקריב
                                                                                                     לריח מתוק ליהוה.
                                                                 6:22 ויקריבו כהן בניו אשר נמשח במקומו.
                                                                  חוק לעולם הוא ליהוה; היא תישרף כולה.
                                      6:23 כִּי כָּל-מִנְחָה לְכֹהֵן תִּשְׂרֵפָה שְׁלֵמָה
                                                                                                                  לא ייאכל.
                                                            6:24 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר.
                                                       6:25 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטא
                                                                          מנחה: במקום שהורג את העולה תחטא
                                                                               קרבן יהרג לפני ה\': קדושה היא.
                                              6:26 הכהן המקריב אותו לחטאת יאכל אותו במקום הקדש
                                                                                             יאכל, בחצר אוהל מועד.
                                                             6:27 כל אשר יגע בבשרו קדוש יהיה: וכאשר שם
                                                                               נזרק מדם על כל בגד, תכבס אותו
                                  שֶׁהָיָה עָלָיו שֶׁהוּא זָזַר בַּמָּקוֹם הַקֹּדֶשׁ.
                                                      6:28 אבל את כלי העפר אשר ספוג בו ישבר ואם הוא
                                                                ישרכו בסיר נחושת, גם נגרף וגם נשטף בו
                                                                                                                           מים.
                                                        6:29 כל הזכרים שבכהנים יאכלו ממנו קודש הוא.
                                                          6:30 ואין מנחת חטאת אשר מביאין ממנו כל הדם
                                                                                      אוהל מועד להתפייס בקודש,
                                                                                                      יאכל: יישרף באש.