סֵפֶר וַיִקְרָא 5:1 ואם נפש חטאת ותשמע קול שבועה ותהיה עדה. אם ראה או ידע מזה; אם הוא לא אומר את זה, אז הוא ישא את עוונו. 5:2 או אם נגע נפש בכל טמא בין פגר בהמה טמאה, או נבל של בהמה טמאה, או נבל של טמא שרצים, ואם נסתר ממנו; גם הוא יטמא ואשמה. 5:3 או אם נגע בטומאת האדם, כל טומאה יטמא אדם, ויסתיר ממנו; כאשר הוא יודע בזה, אז הוא יהיה אשם. 5:4 או אם נשבע נפש המבטא בשפתיו לעשות רע או להיטיב כל אשר יגיד אדם בשבועה ותסתיר ממנו; כשיודע על זה, אז הוא יהיה אשם באחד מהם אלה. 5:5 ויהי כאשר אשם באחד הדברים האלה הוא יודה כי חטא בדבר ההוא: 5:6 ויביא את מנחתו ליהוה על חטאתו אשר חטא, נקבה מן הצאן, כבש או גדי עזים. לקרבן חטאת; ויכפר עליו הכהן לגבי חטאו. 5:7 ואם לא יוכל להביא כבש, יביא לשלו עבירה, אשר עשה, שתי יונים, או שני צעירים יונים, ליהוה; האחד לחטאת, והשני לא קרבן שרוף. 5:8 ויביאם אל הכהן אשר יקריב את אשר על קורבן החטאת תחילה, וסוחט את ראשו מצווארו, אבל לא יחלק אותו : 5:9 ויזרק מדם החטאת על צד המזבח; ושאר הדם יסחט בתחתית המזבח: קרבן חטאת הוא. 5:10 ויקריב את השני לעולה לפי אופן: ויכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא, ונסלח לו. 5:11 אבל אם לא יוכל להביא שתי יונים או שתי יונים צעירות ואז החטא יביא למנחתו עשירית איפה קמח דק לחטאת; לא ישים עליו שמן וְלֹא יָשִׁים עָלָיו לְבוֹנָה כִּי חטאת היא. 5:12 ויביאו אל הכהן ויקח הכהן את שלו קומץ ממנו, אפילו זכר לו, ושורפו על המזבח. כַּמִּנְחוֹת אֵשׁ לַיהוָה חָטָא הוּא הַצָעָה. 5:13 ויכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא באחד מאלה וימחל לו : וה שארית תהיה לכהן, כמנחת בשר. 5:14 וידבר ה\' אל משה לאמר. 5:15 אם נפשה תעשה עבירה ותחטא בבורות בקודש דברי יהוה; ואז יביא על פשעתו לה\' א איל ללא מום מתוך הצאן, בהערכתך בשקלים כֶּסֶף, עַל-שֵׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לְמִנְחָת אֲשֶׁר. 5:16 ויפצה על הנזק אשר עשה בקודש דבר, ויוסיף עליו את החלק החמישי, ויתן לו כהן: ויכפר עליו הכהן באייל אֶת-הַמִּנְחָה, וְנִסְלַח לוֹ. 5:17 ואם נפש חטאה ותעשה כל הדברים האלה האסורים יעשה במצוות יהוה; למרות שהוא לא ידע את זה, עדיין כן הוא אשם ויישא עוונו. 5:18 והוציא איל ללא מום מן הצאן, אתך אומד, לזבח, לכהן: והכוהן יכפר עליו על בורותו שבו הוא טעה ולא ידע את זה, וזה יסלח לו. 5:19 מנחת עוולה היא: הוא עשה עבירה אָדוֹן.