סֵפֶר וַיִקְרָא
5:1 ואם נפש חטאת ותשמע קול שבועה ותהיה עדה.
אם ראה או ידע מזה; אם הוא לא אומר את זה, אז הוא
ישא את עוונו.
5:2 או אם נגע נפש בכל טמא בין פגר
בהמה טמאה, או נבל של בהמה טמאה, או נבל של טמא
שרצים, ואם נסתר ממנו; גם הוא יטמא
ואשמה.
5:3 או אם נגע בטומאת האדם, כל טומאה
יטמא אדם, ויסתיר ממנו; כאשר הוא יודע
בזה, אז הוא יהיה אשם.
5:4 או אם נשבע נפש המבטא בשפתיו לעשות רע או להיטיב
כל אשר יגיד אדם בשבועה ותסתיר
ממנו; כשיודע על זה, אז הוא יהיה אשם באחד מהם
אלה.
5:5 ויהי כאשר אשם באחד הדברים האלה הוא
יודה כי חטא בדבר ההוא:
5:6 ויביא את מנחתו ליהוה על חטאתו אשר
חטא, נקבה מן הצאן, כבש או גדי עזים.
לקרבן חטאת; ויכפר עליו הכהן
לגבי חטאו.
5:7 ואם לא יוכל להביא כבש, יביא לשלו
עבירה, אשר עשה, שתי יונים, או שני צעירים
יונים, ליהוה; האחד לחטאת, והשני לא
קרבן שרוף.
5:8 ויביאם אל הכהן אשר יקריב את אשר
על קורבן החטאת תחילה, וסוחט את ראשו מצווארו, אבל
לא יחלק אותו :
5:9 ויזרק מדם החטאת על צד
המזבח; ושאר הדם יסחט בתחתית
המזבח: קרבן חטאת הוא.
5:10 ויקריב את השני לעולה לפי
אופן: ויכפר עליו הכהן על חטאתו אשר
חטא, ונסלח לו.
5:11 אבל אם לא יוכל להביא שתי יונים או שתי יונים צעירות
ואז החטא יביא למנחתו עשירית
איפה קמח דק לחטאת; לא ישים עליו שמן
וְלֹא יָשִׁים עָלָיו לְבוֹנָה כִּי חטאת היא.
5:12 ויביאו אל הכהן ויקח הכהן את שלו
קומץ ממנו, אפילו זכר לו, ושורפו על המזבח.
כַּמִּנְחוֹת אֵשׁ לַיהוָה חָטָא הוּא
הַצָעָה.
5:13 ויכפר עליו הכהן על חטאתו אשר
חטא באחד מאלה וימחל לו : וה
שארית תהיה לכהן, כמנחת בשר.
5:14 וידבר ה\' אל משה לאמר.
5:15 אם נפשה תעשה עבירה ותחטא בבורות בקודש
דברי יהוה; ואז יביא על פשעתו לה\' א
איל ללא מום מתוך הצאן, בהערכתך בשקלים
כֶּסֶף, עַל-שֵׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, לְמִנְחָת אֲשֶׁר.
5:16 ויפצה על הנזק אשר עשה בקודש
דבר, ויוסיף עליו את החלק החמישי, ויתן לו
כהן: ויכפר עליו הכהן באייל
אֶת-הַמִּנְחָה, וְנִסְלַח לוֹ.
5:17 ואם נפש חטאה ותעשה כל הדברים האלה האסורים
יעשה במצוות יהוה; למרות שהוא לא ידע את זה, עדיין כן
הוא אשם ויישא עוונו.
5:18 והוציא איל ללא מום מן הצאן, אתך
אומד, לזבח, לכהן: והכוהן
יכפר עליו על בורותו שבו הוא
טעה ולא ידע את זה, וזה יסלח לו.
5:19 מנחת עוולה היא: הוא עשה עבירה
אָדוֹן.