יהושע
22:1 ויקרא יהושע את הראובני ואת הגדי ואת חצי השבט.
של מנשה,
22:2 ויאמר אליהם: שמרתם את כל אשר משה עבד יהוה
ציוה אותך ושמעתי בקולי בכל אשר ציוויתי אותך.
22:3 לא עזבתם את אחיכם ימים רבים עד היום הזה, אבל עזבתם
שמר את משמרת מצוות יהוה אלוהיך.
22:4 ועתה נתן יהוה אלוהיך מנוחה לאחיך כמוהו
הבטיח להם: על כן עתה שובו והגיעו אל אוהליכם
אל ארץ נחלתך אשר משה עבד ה\'
נתן לך בצד השני של ירדן.
22:5 אבל שים לב לעשות את המצוה ואת התורה אשר משה
עבד יהוה צוה עליך לאהוב את ה\' אלוקיך ואל
ללכת בכל דרכיו ולשמור את מצוותיו ולדבק
אותו, ולשרת אותו בכל לבבך ובכל נפשך.
22:6 ויברך אותם יהושע ושלח אותם וילכו אליהם
אוהלים.
22:7 ועתה, לחצי האחד משבט מנשה, נתן משה
בבשן: אבל לחציו השני נתן את יהושע ביניהם
אחים בצד הזה של ירדן מערבה. וכאשר שלח אותם יהושע
גַּם אֶל אָהָלֵיהֶם, וַיְבָרֵךְ אוֹתָם.
22:8 וידבר אליהם לאמר שבו בעושר רב אל אוהליכם.
ועם בהמה רבה, בכסף ובזהב ובנחושת.
ובברזל ובבגדים רבים מאוד: חלקו את שללכם
אויבים עם אחיך.
22:9 ובני ראובן ובני גד וחצי שבט
חזר מנשה, והסתלק מבני ישראל
שילה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ
גלעד, אל ארץ אחוזתם אשר נחלשו ממנה.
כדבר ה\' ביד משה.
22:10 ובבואם אל גבול הירדן אשר בארץ
כנען, בני ראובן ובני גד והחצי
שבט מנשה בנה שם מזבח ליד הירדן, מזבח גדול לראות
ל.
22:11 ושמעו בני ישראל אומרים הנה בני ראובן ו
בני גד וחצי שבט מנשה בנו מזבח
מול ארץ כנען בגבול הירדן ב
מעבר בני ישראל.
22:12 וישמעו על זה בני ישראל כל העדה
התקבצו בני ישראל בשילה לעלות
למלחמה נגדם.
22:13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל ה
בני גד ולחצי שבט מנשה אל ארץ
גלעד, פינחס בן אלעזר הכהן
22:14 ועמו עשרה נסיכים מכל בית ראשי נסיך בכל
שבטי ישראל; וכל אחד היה ראש ביתם
אבות בין אלפי ישראל.
22:15 ויבואו אל בני ראובן ואל בני גד
ולחצי שבט מנשה עד ארץ גלעד והם
דיבר איתם ואמר:
22:16 כה אמרו כל עדת יהוה מה פשע זה
אֲשֶׁר עָשִׂיתָם אֶל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִסְבוֹת הַיּוֹם הַזֶּה
מאחרי יהוה, באשר בניתם לכם מזבח, כי אתם
האם ימרוד היום ביהוה?
22:17 האם עוון פעור קטן מדי עבורנו, ממנו איננו
נטהר עד היום הזה, למרות שהייתה מגפה בקהילה
של ה\',
22:18 כי תשובו היום אחר יהוה? וזה יהיה
הָיָה כִּי רְאוֹתְכֶם מְרֻדִּים הַיּוֹם בַּיְהוָה, אֲשֶׁר יִהְיֶה מָחָר
כועס על כל עדת ישראל.
22:19 אף אם תהיה ארץ אחוזתכם טמאה, עברתם
עַל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהוָה, אֲשֶׁר בָּהּ
אֹהֶל יוֹשֵׁב וְיַרְשֵׁז בְּקִרְבָּנוּ, וְלֹא מְרוֹד
יהוה, ולא תמרוד בנו, בבניית מזבח על ידך
מזבח יהוה אלוהינו.
22:20 הלא עכן בן זרח עשה עבירה בארור?
ויפל זעם על כל עדת ישראל? והאיש ההוא נספה
לא לבד בעוונו.
22:21 ואז בני ראובן ובני גד וחצי השבט
ענה מנשה ויאמר אל ראשי האלפים
ישראל,
22:22 יהוה אלוהי האלים יהוה אלוהי האלים הוא יודע וישראל הוא.
יידע; אם זה במרד, או אם בעבירה נגד
יהוה, (אל תצילנו היום)
22:23 כי בנינו לנו מזבח לשוב אחרי ה\', או אם
להקריב עליו עולה או בשר, או אם להקריב שלום
קרבנות עליו, ידרוש יהוה עצמו;
22:24 ואם לא עשינו זאת מפחד הדבר הזה לאמר ב
הזמן לבוא ילדיכם עלולים לדבר אל הילדים שלנו, לאמר, מה
האם יש לכם קשר עם יהוה אלוהי ישראל?
22:25 כי עשה יהוה את הירדן לגבול בינינו וביניכם, ילדים
של ראובן ובני גד; אין לכם חלק ביהוה: כן
בניך ישמיעו את בנינו מיראת יהוה.
22:26 על כן אמרנו הבה נתכונן עתה לבנות לנו מזבח, לא בשביל
עוולה ולא לקרבן:
22:27 אבל כדי שיהיה עד בינינו וביניכם ובין דורותינו
אחרינו למען נעשה את עבודת ה\' לפניו בעמנו
עוֹלָה, וּבְזִבְחֵינוּ, וּבְשִׁלְמוֹתֵינוּ;
למען לא יאמרו בניכם לבנינו בבוא העת, יש לכם
אין חלק ביהוה.
22:28 על כן אמרנו כי יהיה כאשר יאמרו זאת לנו או אל
דורותינו לעתיד לבוא, כדי שנאמר שוב, הנה
תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לשריפה
קרבנות, ולא לקרבנות; אבל זה עד בינינו וביניכם.
22:29 חס וחלילה שנמרד ביהוה ונחזור היום הזה
אחרי ה\' לבנות מזבח לעולה לבשר
זבחים או זבחים ליד מזבח יהוה אלוהינו אשר
נמצא לפני משכנו.
22:30 וכאשר פינחס הכהן ושרי העדה
ראשי אלפי ישראל אשר עמו, שמעו את הדברים
שבני ראובן ובני גד ובני
דבר מנשה, זה מצא חן בעיניהם.
22:31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני
ראובן ולבני גד ולבני מנשה.
היום אנו רואים כי ה\' בקרבנו כי אין לכם
עשה את הפשע הזה ביהוה: עתה הצילתם את
בני ישראל מיד יהוה.
22:32 וחזרו פינחס בן אלעזר הכהן והנסיכים.
מבני ראובן ומבני גד מתוך ה
ארץ גלעד עד ארץ כנען לבני ישראל ו
הביא להם הודעה שוב.
22:33 וימצא חן בעיני הדבר, את בני ישראל; ובני ישראל
יתברך ה\', ולא התכוון לעלות עליהם בקרב, ל
הרס את הארץ אשר ישבו בה בני ראובן וגד.
22:34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח אד.
כִּי יִהְיֶה לְעֵד בֵּינֵינוּ כִּי יְהוָה הוּא אֱלֹהִים.