יהושע
5:1 ויהי כאשר כל מלכי האמורי אשר היו
צד הירדן למערב, וכל מלכי הכנעני, אשר
היו ליד הים, שמעו כי יבש ה\' את מי הירדן
מלפני בני ישראל עד עברנו, כי
לבם נמס, וגם רוח לא הייתה בהם עוד, כי
של בני ישראל.
5:2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך סכינים חדים ו
שוב מילה את בני ישראל בפעם השנייה.
5:3 ויעשה לו יהושע סכינים חדים, וימול את בני ישראל
בגבעת העורלה.
5:4 וזו הסיבה מדוע עשה יהושע ברית מילה: כל העם אשר
יצאו ממצרים אשר זכרים, כל אנשי המלחמה, מתו בה
מדבר אגב, לאחר יציאתם ממצרים.
5:5 וְכָל-הָעָם הַיָּצְאוּ נִמְלוּ וְכָל-הָעָם
שנולדו במדבר בדרך בצאתם
מצרים, אותם הם לא מילו.
5:6 כי הלכו בני ישראל ארבעים שנה במדבר עד
כל העם אשר אנשי מלחמה, אשר יצאו ממצרים, היו
אכלו, כי לא שמעו בקול יהוה: למי ה
נשבע ה\' כי לא יראה להם את הארץ אשר נשבע ה'
לאבותיהם כי יתן לנו ארץ זבת חלב
ודבש.
5:7 ובניהם אשר הקים במקומם הם יהושע
נימול: כי ערלים היו, כי לא היו להם
ברית להם מילה אגב.
5:8 ויהי כאשר עשו את ברית המילה את כל העם
שהם ישבו במקומם במחנה עד שלמים.
5:9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם הִפְתַּלְתִּי אֶת הַחֲרָפָה
של מצרים ממך. לפיכך נקרא שם המקום גלגל
עד היום הזה.
5:10 ויחנו בני ישראל בגלגל ועשו את הפסח
הארבעה עשר לחודש בערב בערבות יריחו.
5:11 ויאכלו מזקן הארץ למחרת
פסח, עוגות מצות ותירס צרוב באותו היום.
5:12 ויפסק המן למחרת לאחר שאכלו מן התירס הישן
של הארץ; וגם לבני ישראל לא היה עוד המן; אבל הם
אכל מפרי ארץ כנען באותה שנה.
5:13 ויהי כאשר היה יהושע ליד יריחו ונשא את שלו
עיניו והביטו, והנה איש עומד מולו עמו
חרבו שלופה בידו: וילך אליו יהושע ויאמר אל
לו, אתה בשבילנו או בשביל יריבינו?
5:14 ויאמר, לא; אֲבָל לְשָׂר צְבָא יְהוָה, אֲנִי בָּאתִי.
וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ עַל-פָּנָיו אֶל-הָאָרֶץ וַיִּשְׁתַּחֲוָה וַיֹּאמֶר אֶל
לו, מה אמר אדוני אל עבדו?
5:15 וַיֹּאמֶר שָׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ שָׁלֵר אֶת נַעֲלֶךָ מִן.
מכף רגלך; כי המקום אשר אתה עומד עליו קדוש. ויהושע
עשיתי כך.