יהושע
2:1 וישלח יהושע בן נון משיטים שני אנשים לרגל בסתר
לאמר, לך ראה את הארץ ביריחו. וַיֵּלְכוּ, וַיָּבֹאוּ אֶל
בית זונה, בשם רחב, ולינה שם.
2:2 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה באים אנשים
עד הלילה של בני ישראל לחקור את הארץ.
2:3 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציא את האנשים
שבאו אליך, אשר נכנסו אל ביתך: כי הם
באים לחפש בכל הארץ.
2:4 ותיקח האשה את שני האנשים ותסתיר אותם ותאמר כה בא
אנשים אלי, אבל לא ידעתי מהיכן הם:
2:5 ויהי כשעת סגירת השער בהיותה
חשוך, שיצאו האנשים: לאן הלכו האנשים לא ידעתי: רדוף
אחריהם במהירות; כִּי תַעֲשֶׂה אוֹתָם.
2:6 אבל העלתה אותם אל גג הבית והסתירה אותם
את גבעולי הפשתן, שהניחה לפי סדר על הגג.
2:7 וירדפו האנשים אחריהם את-דרך הירדן עד-המבדות וכמו
ברגע שיצאו הרודפים אחריהם, סגרו את השער.
2:8 ובטרם ישכבו, עלתה אליהם על הגג;
2:9 וַתֹּאמֶר אֶל-הָאָדָם יָדַעְתִּי כִּי-נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת-הָאָרֶץ.
וכי נפלה עלינו אימתך, וכי כל יושבי
הארץ מתעלפת בגללך.
2:10 כי שמענו כיצד יבש יהוה את מי ים סוף
אתם, בצאתם ממצרים; ומה שעשיתם לשני מלכי
האמורי אשר מעבר הירדן סיחון ועוג אשר אתם
נהרס לחלוטין.
2:11 ומיד כששמענו את הדברים האלה, גם לבנו לא נמס
האם נשאר עוד אומץ בכל אדם בגללך: למען
יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם לְמַעְלָה וּבָאָרֶץ לְמַטָּה.
2:12 ועתה, נא, נשבע לי ביהוה, כי יש לי
עשה לכם חסד, כי גם אתם תעשו חסד עם אבי
בית, ותן לי אסימון אמיתי:
2:13 ולמען תצילו בחיים את אבי ואת אמי ואת אחיי.
ואחיותיי, וכל אשר להם, והצילו את נפשנו
מוות.
2:14 ויענו לה האנשים חיינו למענך אם לא תאמר את זה שלנו
עֵסֶק. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, וַיָּבֹא
ינהג בך בטוב ובאמת.
2:15 וירדה אותם בחוט דרך החלון כי ביתה היה
על חומת העיר, והיא ישבה על החומה.
2:16 ותאמר אליהם לכו אל ההר פן יפגשו הרודפים
אתה; והסתתרו שם שלושה ימים, עד שיהיו הרודפים
חזרו: ואחר כך תלכו בדרככם.
2:17 וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הָאֲנָשִׁים, נִהְיֶה תָּמִים בְּשַׁבְעָתֶךָ הַזֹּאת אֲשֶׁר
אתה השבעת אותנו.
2:18 הנה בבואנו אל הארץ תקשור את קו הארגמן הזה.
חוט בחלון אשר הפחתת אותנו בו : ותת
תביא את אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל אביך
בית, בית אליך.
2:19 והיה כל-היוצא מדלתות ביתך
ברחוב, דמו על ראשו, ואנחנו נהיה
ללא אשם: וכל אשר יהיה איתך בבית, דמו
יהיה על ראשנו, אם תהיה עליו יד.
2:20 ואם תאמר את עסקנו זה, נפטר משבועתך.
אשר השבעת אותנו.
2:21 ותאמר, כדבריך, כך יהיה. והיא שלחה אותם
הרחק ויצאו: וקשרה את הקו הארגמן בחלון.
2:22 וילכו ויבואו אל ההר וישבו שם שלושה ימים.
עד שישובו הרודפים : ויבקשו אותם הרודפים
לאורך כל הדרך, אבל לא מצאתי אותם.
2:23 וחזרו שני האנשים וירדו מן ההר ועברו
וַיָּבֹא אֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן-נון וַיֹּאמֶר לוֹ כָּל-הַדָּבָר
פקד אותם:
2:24 ויאמרו אל יהושע באמת נתן יהוה בידנו
כל הארץ; כי אפילו כל יושבי הארץ מתעלפים
בגללנו.